ייעוץ פנסיוני - תשובות לשאלות הבוערות

רועי אופיר מנהל אגף יעוץ פנסיוני ויוחאי וינר מנהל מחלקת יועצים פנסיוניים בבנק דיסקונט, עונים על השאלות שמטרידות כל מי שדואג למצבו הכלכלי לאחר הפרישה מהעבודה:

האם הייעוץ בבנק הוא באמת אובייקטיבי (מה הרווח של הבנק בייעוץ)?

רועי אופיר מנהל אגף יעוץ פנסיוני, מסביר את מהות ההבדל בין השירות הניתן בבנקים לבין סוכני הביטוח "בתעשייה שנוצרה היום הבנקים שונים מכל סוכני הביטוח כי הם אובייקטיבים בהמלצותיהם. ההבדל האמיתי הוא שהסוכן מוטה ומוכר את המוצר שנותן לו מקסימום רווח, בעוד הבנקים מקבלים עמלת הפצה קבועה של 0.25% מכל החברות ולא מהלקוח. האובייקטיביות מאפשרת ליועצים בבנק לבנות את התוכנית הכי טובה עבור הלקוח".

עד כמה התוכנית מותאמת ללקוח?

"הייעוץ בבנקים הוא אישי. בפרמטרים לבנית החיסכון הפנסיוני כוללים את המצב האישי, מספר ילדים, הרצון של הלקוח, מצבי חיים משתנים. אנחנו מייצרים לכל לקוח חוויה אישית. ואכן הלקוחות מעידים שזה אחד השירותים המשמעותיים שקבלו מהבנק", אומר אופיר.

יוחאי וינר מציין ייתרון נוסף: "הבנק כצינור הפצה משמעותי משיג הטבות ללקוח והנחה בדמי ניהול".

האם הישראלים מודעים לחשיבות החיסכון הפנסיוני שלהם ?

כמובן שמומלץ להתחיל לחסוך בגיל צעיר "ככל שהחיסכון מתחיל בגיל צעיר יותר, יש יותר שנים לחסוך - יותר תשואות. למעשה החוסך מרוויח פעמים, לא רק שחסך יותר שנים הוא גם הרוויח את התשואות לאותן שנים", הוא אומר.  

וינר מאיר נקודה חשובה נוספת: "הצטרפות לקרן פנסיה כרוכה בעלויות ביטוח. ככל שמצטרפים בגיל צעיר יותר העלויות נמוכות יותר".

המודעות לחיסכון הפנסיוני לא מסתיימת כשנבחר התמהיל הרצוי. "ייעוץ פנסיוני זה לא "שגר ושכח". בהחלט מומלץ להגיע לייעוץ פעם בשנתיים שלוש, על מנת לבדוק התאמה בהתאם לשינויים בחיים: חתונה, גירושים או הקרבה לגיל הפרישה. הליווי ממשיך כי הצרכים דינמיים", הוא אומר.

איך יודעים כמה צריך לחסוך בכדי לשמור על רמת חיים סבירה בפנסיה צילום: שאטרסטוק

איך יודעים כמה צריך לחסוך בכדי לשמור על רמת חיים סבירה בפנסיה ?

"הולכים לייעוץ פנסיוני. בהתאם לחישוב יכול היועץ לעזור להקטין את הפערים בין המצוי לרצוי. נדבך אחר נדבך בהתאם ליכולות. אם החוסך רוצה להגיע לפנסיה של 10,000 שקל כמה ואיך הוא צריך להפריש עכשיו כדי שתהיה לו בעתיד", אומר אופיר.

מה הפרמטרים להשוואה בין ההצעות השונות שניתנות לתמהיל החיסכון הפנסיוני?

הפרמטר השני הוא התשואות לאורך זמן מהמוצר הפנסיוני, פרמטר שלישי הוא רמת הסיכון שהחוסך לקח על עצמו.

"למשל, בגיל צעיר כאשר לפניך עוד 40 שנה לגיל פרישה ניתן לקחת רמת סיכון גבוהה יותר, לעומת זאת בגיל 50 אי אפשר לשים את הכול במניות בגלל הסיכון בהפסד".

גם דמי הניהול הם פקטור שצריך לקחת בחשבון אבל, לדבריהם, הם לא הפקטור המרכזי.

עצמאים נתקלים לא פעם בתקופות חלשות בהן קשה לחסוך. מה לעשות בתקופות החלשות?

ההמלצה הגורפת לעצמאים להתרגל לחסוך בהוראות קבע לאורך השנה ולא לחכות לסוף השנה. "אם אין כסף אז להפקיד פחות העיקר שתהיה מודעות לחיסכון . חסכון ברמה החודשית הוא גמיש יותר. זה סוג של חינוך עצמי והעיקר לא להגיע למצב שלא מפקידים בכלל. זה בדיוק המקום של להגיע לייעוץ פנסיוני על מנת לבחור את קרן הפנסיה המעניקה לעצמאי חבילה משולשת ומענה לשלוש סוגיות - חסכון, ביטוח חיים וגיבוי במצג של אובדן כושר עבודה", אומר וינר.

האם עדיף לרכז את הכסף או לפזר אותו?

וינר מציע לפזר את החיסכון בין שניים שלושה יצרנים. לא יותר מידיי, לא פחות מידיי. "כדאי לבדוק מה עשה כל חסכון ואז להחליט עם מה אני בוחר להמשיך, לשנות את התיק בהתאם להחלטות 'לא לשים את כל הביצים בסל אחד'".

האם המודל הצ'יליאני (התאמת הרכב ההשקעות בחיסכון פנסיוני לגילו של החוסך) משפר את מצבו של החוסך בכל מקרה ?

"המודל הצ'יליאני מתייחס לגיל החוסך ומעביר אותו אוטומטית בין מסלולים בהתאם לגיל. אנחנו בבנק מתחשבים בפרמטרים נוספים לגיל ובהתאם נותנים המלצה. לכן לא בהכרח שנמליץ ללקוח בן 65 למשל להיות במסלול של לקוחות מתאימים לגילו. גיל החוסך הוא אכן פקטור חשוב אבל כל מקרה נבחן לגופו. ישנם לקוחות מבוגרים מאד שיש להם עושר פיננסי מעבר למוצרים הפנסיוניים שלהם. במקרה שלהם הם יכולים להיות גם במסלול ברמת סיכון גבוהה יותר במוצרים הפנסיונים על אף גילם".

אופיר מסכם ש"בסופו של דבר האחריות היא של הלקוחות. המדינה העמידה לרשות הציבור יועצים פנסיונים, כלים כדי להתמודד עם הסיטואציה ולהגיע לגיל הפרישה עם פנסיה אבל עדיין הלקוח צריך לקבוע תור אצל היועץ ולהגיע".