בתוך פחות מחודש 100 קרנות נאמנות מיהרו להעלות דמי ניהול

ההתחייבות הצפויה של מנהלי הקרנות נערכת על רקע הודעתה של רשות ניירות ערך כי בכוונתה לפרסם החל במרץ באתר האינטרנט שלה באופן מובלט רשימה של מנהלי קרנות שהעלו דמי ניהול. הודעתה זאת של הרשות מגיעה לאחר שבדצמבר 2014 היא החלה להניע מהלך של חקיקה, שיחייב את מנהלי הקרנות להעלות דמי ניהול במועד קבוע אחת לשנה. זאת כדי שהלקוחות והיועצים בבנקים שממליצים להם על הקרנות יוכלו לעקוב בקלות אחר דמי הניהול המשולמים להן. ברשות ביקשו להפסיק באמצעות החקיקה את הנוהג של מנהלי הקרנות לגייס לקוחות בדמי ניהול מופחתים שעולים בהמשך, לאחר שמסה של כסף נכנסת לקרנות בלי שהלקוחות ישימו לכך לב.

אלא שברשות הבינו כי מהלך חקיקתי ידרוש זמן רב, ולכן מצאו פתרון אחר בדמות ההבלטה באתר האינטרנט. הרמז למנהלי הקרנות היה ברור — כדאי להם ליישר קו באופן וולונטרי עם דרישת הרשות עוד בטרם היא הופכת לחוק, אחרת הם ייחשפו לסוג של שיימינג שייפגע בהם תדמיתית.

בתחילה רק מנהלים קטנים כמו מנורה ואפסילון פעלו לפי הרמז הגלוי, אולם לאחר שמנהלי הקרנות הגדולים ראו שגם גופים גדולים יותר כמו אלטשולר שחם נענים לדרישה ומתחייבים להעלות את דמי הניהול רק פעם בשנה, הם הבינו שעליהם לספק התחייבות דומה.

ייתכן כי מנהלי קרנות בודדים שהעלו דמי ניהול וכביכול הסכימו להגבלת הרשות עשו זאת רק כדי לחמוק מטבלת השיימינג הראשונה באתר הרשות, אך למעשה הם עשויים בסופו של דבר לשמור לעצמם את האופציה להעלות את דמי הניהול בהמשך.

אבל לפי הכל: העלאה

באופן לא מפתיע, מנהלי הקרנות החלו להעלות את דמי הניהול בשורה ארוכה של קרנות כדי להיערך לכך שהם לא יוכלו לעשות זאת עוד במהלך השנה. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בחודש פברואר לבדו העלו מנהלי הקרנות דמי ניהול ב־100 קרנות. לדוגמה, בחלק מהקרנות של הראל עלו דמי הניהול בשיעורים של עד פי שניים מדמי הניהול הקודמים; במגדל העלו את דמי הניהול בקרן מגדל תל בונד צמודות בנקים מ־0.19% ל־0.35%; בתמיר פישמן העלו את דמי הניהול בקרנות אירופה וסקטורים עולמי מ־0.75% ל־1.49%; ובאקסלנס העלו את דמי הניהול בקרן אקסלנס שקל עד שנתיים ללא מניות — שמנהלת כמיליארד שקל — מ־0.1% ל־0.24%. (הטבלה המלאה באתר “כלכליסט”).

וכך המהלך של הרשות חזר אליה כמו בומרנג. מנהלי הקרנות, שידעו כי מעתה לא יוכלו להעלות דמי ניהול כל שנה מבלי להיחשף לביקורת ציבורית, העלו דמי ניהול בצורה משמעותית ומראש על חשבון הלקוחות. עם זאת, ההנחה היא שלאורך השנים מהלך כזה יגדיל את הוודאות של הלקוחות.

שמואל האוזר צילום: עמית שעל

בסוף 2014, כשנודע על מהלך החקיקה שהרשות מתכוונת לקדם, הגיבו מנהלי הקרנות בשיחה עם "כלכליסט" למהלך, וחלקם הזהירו ממנו: "מה הסיכוי שיהיו קרנות מחקות ללא דמי ניהול?", שאל אחד מהם. "אם אין לך שום גמישות במהלך השנה, אתה תחשוב שמונה פעמים אם לנקוב במספר אפס. פוגעים פה גם בוודאות, כי מצד אחד אתה מתחייב לגובה דמי ניהול, אבל מצד שני יכולים לשנות לקרנות את העמלות — מישהו מבטיח לקרנות שלא יעלו להן את האגרות שהן משלמות לרשות ני"ע, למשל?", הוא אמר.

ואמנם, ניתן לראות כי שורה של מנהלי קרנות הפסיקו עם מדיניות דמי ניהול אפס בקרנות הנאמנות המחקות, והודיעו כי הם יחלו לגבות בהן דמי ניהול. כך, למשל, אי.בי.אי, מגדל שוקי הון והראל. עד כה אקסלנס היא היחידה שהתחייבה להמשיך שלא לגבות דמי ניהול בקרנות המחקות בשנה הקרובה.

החשש: תיאום מחירים

אחד החששות שנלווים למהלך הוא תיאום מחירים בין מנהלי הקרנות. זאת משום שלפי המצב החדש מנהלי הקרנות צריכים להתחייב למועד מסוים שבו יעלו את דמי הניהול, והם ינסו לחשב מה דמי הניהול שבהם ינקבו המתחרים שלהם. "אני כן מאמין שיהיו פחות דמי ניהול קיצוניים, לכאן ולכאן, כי המנהלים יצטרכו להחליט מראש עם אילו דמי ניהול הם יוכלו לחיות לתקופה של שנה לפחות", אמר אחד ממנהלי הקרנות ל”כלכליסט”.

כלומר, כיום אם מנהל קרנות מעלה דמי ניהול, ומנהל אחר יכול לנצל את ההזדמנות כדי להוריד את דמי הניהול אצלו ולהעביר אליו לקוחות — אז לאחר שההתחייבות תיכנס לתוקף והעלאת דמי הניהול תיעשה במועד ידוע מראש, תחרות המחירים במהלך השנה תהיה פחות רלבנטית. עוד חשש שהעלה אחד ממנהלי הקרנות היה שהאסטרטגיה של הורדה לטובת גיוס לקוחות והעלאה לאחר מכן תשתנה אבל לא תתבטל: "מנהלים יכולים להוריד דמי ניהול כמה חודשים לפני מועד ההודעה על ההעלאה השנתית, לגייס כסף ולקוחות בדמי ניהול נמוכים ואז להעלות את דמי הניהול במרץ".

העלאות דמי הניהול בפברואר ייצרו תוספת הכנסות שנתית למנהלי הקרנות שהעלו שתעמוד על 30 מיליון שקל. יש לזכור כי מדובר בהכנסות ברוטו כאשר מנהלי הקרנות נדרשים לשלם עמלת הפצה לבנקים שמשווקים אותן - מדובר בסביב שליש מדמי הניהול שהולכים לבנקים. בחלק מהקרנות, דוגמת אלו שלא גבו כלל דמי ניהול, דמי הניהול הקודמים היו כאלה שלא כיסו אפילו את עלות עמלת ההפצה לבנקים - כלומר היו קרנות הפסדיות.