ליכט מתקפל: מגלגל הלאה את הטיפול בהגבלת שכר הבכירים

הרוחות במערכת הבנקאית סוערות, לאחר שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט הודיע למנהלי הבנקים כי לא יוכל להוציא חוות דעת המחריגה את הזכויות הפנסיונות שצברו מחוק שכר הבכירים — כך נודע ל"כלכליסט". בעקבות הודעתו, ישנה אפשרות כי רבים מהמנהלים יתפטרו ערב כניסת החוק לתוקף באוקטובר.

ככל הידוע, ליכט הקדיש שעות רבות כדי למצוא פתרון יצירתי לסוגיה הסבוכה. משלא מצא כזה, הוא החליט שהדבר מורכב מדי מכדי שייתן פרשנות לדבר החקיקה, והפנה את הטיפול בנושא ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. לחלופין, ליכט הציע לבנקאים לפנות ליו"ר ועדת הכספים משה גפני ולבקש ממנו כי יכנס את הוועדה על מנת לתקן את החוק. מסביבת גפני נמסר כי הוועדה לא תיזום תיקון, אך אם הדבר יובא לשולחנה היא צפויה לתמוך בשינוי. לפי גורמים המקורבים למערכת הבנקאית, "ליכט העדיף לא להיות זה שחתום על סיוע לטייקונים הבנקאים".

הבנקים, שציפו לחוות הדעת של ליכט, תכננו עם קבלתה לגנוז את העתירה לבג"ץ נגד הגבלת שכר הבכירים שתכננו להגיש. גם כעת שוקלים באיגוד הבנקים אם נכון להגיש את הבג"ץ, שכן עתירה עלולה לקחת זמן רב, בעוד שהחוק צפוי להיכנס לתוקף כבר באוקטובר ורבים מהמנהלים לא ימתינו עד להכרעה ועלולים להתפטר קודם לכן.

נוסחת הפיצויים שמסבכת את הבנקאים הבכירים

בינתיים, ל"כלכליסט" נודע כי בבנקים בוחנים לבצע "גמר חשבון" מול העובדים הבכירים. משמעות הדבר היא יציאה להליך מלאכותי של הפסקת עבודה מול המנהלים, שבמסגרתו יקבלו צ'ק על הסכומים הצבורים המגיעים להם ומיד לאחר מכן יועסקו מחדש.

הבעיה של הבנקאים טמונה בעובדה שמנהלים רבים במערכת הבנקאית זכאים לפיצויי פיטורין מוגדלים בעת פרישה, שיכולים להגיע ל-250% ממשכורתם האחרונה כפול הוותק שלהם. בכך, תשלום הפיצויים בעת הפרישה יכול להזניק את הסכום שיקבלו בשנת הפרישה למעל התקרה שנקבעה בחוק החדש — עלות שכר שנתית של 2.5 מיליון שקל. בעקבות כך, הם עלולים לאבד את הסכומים שנצברו.

יתרה מכך, חישוב הפיצויים לבכירים בבנקים הוא על בסיס השכר האחרון שאמור לרדת אחרי כניסת החוק לתוקף. כלומר, לדוגמא, מנהל שעלות שכרו עמדה עד כה על 3-4 מיליון שקל בשנה, ושממנה היה אמור להיגזר השכר לפיצויים שכן הוא מחושב על פי המשכורת האחרונה, יקבל פיצויים מופחתיים — שכן לאחר כניסת החוק לתוקף עלות שכרו השנתית תוגבל ל־2.5 מיליון שקל.

ליכט. "הוא העדיף לא להיות חתום על זה"

פגישה טעונה אצל המפקחת

ההחלטה של ליכט נפלה לאחר שנפגש עם היועצים המשפטיים של איגוד הבנקים, ובהם עו"ד רלי לשם ועו"ד פיני רובין והבין את מורכבות הבקשה שלהם. ליכט הסביר להם כי החרגה פירושה התערבות בעייתית במערכת היחסים שבין הבנק לעובדיו, וכי לכל בנק יש מערכת יחסים ייחודית בין עובדיו ולפיכך יש קושי לתת פירוש אחיד לחוק.

שלשום, לאחר קבלת ההודעה מהמשנה ליועמ"ש ליכט, התקיימה ישיבה טעונה בנושא אצל המפקחת על הבנקים חדווה בר, ובה נכחו מנהלי הבנקים הגדולים: מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, מנכ"ל בנק מזרחי אלדד פרשר, מנכ"לית הבנק הבינלאומי סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית בנק דיסקונט לילך אשר טופילסקי והיועץ המשפטי של בנק לאומי חנן פרידמן, שמילא את מקומה של מנכ"לית הבנק רקפת רוסק עמינח.

הפגישה התקיימה לאחר שהתקבלה הודעתו של ליכט, שסתרה את המסר שהעבירה למנהלים החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו. היא נשלחה על ידי שר האוצר משה כחלון להרגיע את הבנקאים הזועמים, שאיימו לפנות לבג"ץ כנגד החוק, והודיעה להם כי השר דיבר עם המשנה ליועמ"ש ליכט והודיע לו שאין לו שום התנגדות להבהרה שלא הייתה כוונה לפגוע בפנסיה בהגבלת שכר הבכירים וכי ליכט מטפל בנושא. המפקחת הודתה בפגישה שמדובר בתקלה אך הסבירה כי אין לה יכולת לתת פרשנות לחוק.