שכר הבכירים: גל פרישה המוני לא יהיה כאן

באמצע שנות ה-80 כאשר פורסמה פרשת השכר המוגזם שקיבל יו"ר בנק לאומי דאז, ארנסט יפת, רעדו אמות הסיפים. שכרו של יפת היה גבוה בהרבה בהשוואה למקביליו

בבנקאות הישראלית. לעומתו שכרו של יו"ר בנק הפועלים דאז, יעקב לוינסון, שקידם את הבנק למעמד מוביל בבנקאות המקומית, נראה "הסתדרותי".

באותם ימים חקרה ועדת בייסקי את פרשיית ויסות מניות הבנקים והסקופ על שכרו של יפת רק הוסיף שמן למדורה. יפת טען להגנתו כי נסיעותיו התכופות לחו"ל ופגישותיו עם מנכ"לים ויו"רים של בנקים זרים הנהנים משכר גבוה במיוחד מחייבים השוואת תנאיו לתנאיהם. מאז, לא זו בלבד ששכר הבנקאים לא רוסן , אלא שנורמות התיגמול המופרז התפשטו לכלל המערכת הפיננסית ואף חילחלו לדרגים הנמוכים יותר עד כדי אבסורד מוחלט.

מדוע אבסורד? מכיוון שאין מדובר בפירמה עסקית ובמנהל מוצלח שתרם רבות לרווחיותה ומעמדה בענף, אלא בגופים פיננסיים ביורוקרטיים הנהנים מהיותם מעין "אורגן" המנייד מצבור אדיר של נכסים פיננסיים שמחזיק הציבור. היקף הנכסים הכספיים,כמה טריליוני שקלים מבטא אמון רב שרוכשים החוסכים לפנסיה כלפי מדינת ישראל והמוניטין הפיננסי שלה ואינו נוגע כלל ליעילות הטיפול של הגופים הפיננסיים לסוגיהם.

ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים שהודיע כבר על פרישתו. אין חשש לגל פרישה המוני צילום: אוראל כהן

נחזור לרגע לתחילת שנות ה-80, עת ישבתי בדירקטוריון הבורסה. הדיון סב סביב התנהגות חריגה מצד בעלי שליטה ש"חלבו" את החברות שלהם בדמי ניהול או בבונוסים וכתבי  אופציות, תוך התעלמות מוחלטת ובוטה מבעלי מניות המיעוט. באווירת הימים ההם הוחלט על הנהגת "רשימה שחורה" שתפורסם בכלי התקשורת ותבליט את גדולי "החצופים", מתוך תקווה שהחברה הישראלית תוקיע התנהגות נלוזה זו. מיותר לציין כי תקווה זו של הבורסה נכזבה לחלוטין.

ולא רק שהרשימות השחורות לא הביאו להורדת השכר המופרז, הן הפכו לסמלי סטטוס בתוך שנים אחדות. הנה כך מתברר שנוכחות ברשימת השכר של 5 הבכירים המשתכרים בשכר הגבוה ביותר בתאגיד - אותה רשימה שדורשת רשות ניירות הערך מפירמות בורסאיות הפכה עבור הבכירים לסמל להצלחתם וכישוריהם המוערכים וכשסמנכ"ל בפירמה מסויימת רואה שמקבילו בפירמה מתחרה נהנה משכר גבוה יותר - הוא רץ למעסיקו ודורש לתקן את המעוות.

כל מי שמצוי בעסקים הפיננסיים יודע כי לאיום המושמע חדשות לבקרים כאילו הקיצוץ בשכר יגרור נטישה המונית של בכירים את המערכת, אין כל אחיזה במציאות. חשוב לציין כי אסור בתכלית האיסור לפגוע בתנאי השכר באורח רטרואקטיבי שישפיע על תנאי הפרישה. נראה לי כי התפטרות מנכ"ל הפועלים וסמנכ"ל לאומי קשורים בפגיעה הלא הוגנת הזו. עוד יודגש כי הליך קבלת ההחלטות בסוגיה זו היה לקוי מיסודו ונעשה מול מצלמות הטלוויזיה כנהוג במדינות טוטליטריות ולא באורח מסודר ושקול הרחק מזרקורי התקשורת.

אליעזר כרמל משמש כדירקטור, יו"ר וחבר בוועדות השקעה וכן כיועץ פיננסי לתאגידים שונים