ועדת שטרום: בנק ישראל יפקח על חברות כרטיסי האשראי החדשות

כחצי שנה אחרי שוועדת שטרום להגברת התחרות בבנקים פרסמה את המלצות הביניים שלה, וכארבעה חודשים אחרי שאלו הגיעו לשימוע ציבורי, מסתמן כי הוועדה תשאיר את הפיקוח על חברות האשראי החדשות בידי המפקחת על הבנקים. עוד מסתמן כי בנק ישראל יאפשר לחברות כרטיסי האשראי הליך מקוצר של רישום בנקאי, שיקנה להם מעמד של בנקים, וכך יהיו כפופים למפקחת.

הבוקר אמורה הוועדה להציג את מסקנותיה לממשלה.

על פי ההמלצות המסתמנות, ועדת שטרום תאפשר לבנק דיסקונט להמשיך להחזיק בכאל לפחות ארבע שנים, אך תחייב את בנק הפועלים להיפרד מישראכרט ואת בנק לאומי להיפרד מלאומי קארד. בתחילה התעקש שר האוצר משה כחלון, שהקים את הוועדה יחד עם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג לפני כשנה, כי כל חברות כרטיסי האשראי יופרדו מהבנקים. אך כעת, בנק ישראל שיכנע אותו כי היות והמשקל של כאל בדו"חות הכספיים של דיסקונט גבוה — הפרדה שכזאת תהפוך את בנק הפועלים ובנק לאומי כדואופול. ההערכות הן שפועלים, לאומי או שני הבנקים ביחד יעתרו לבג"ץ וידרוש דין אחד לכולם. 

שר האוצר משה כחלון. "שטרום יגיע לממשלה" צילום: אלכס קולומויסקי

עוד מסתמן כי הבנקים יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי, כשחברות האשראי המופרדות יקבלו הגנות ינוקא שיסייעו להן בתחילת הדרך. כחלון היה מעוניין לאפשר לבנקים להנפיק כרטיסים רק שמונה שנים לאחר כניסת המלצות הוועדה לתוקף, כשבינתיים הם יוכלו לשווק כרטיסים של חברות האשראי, אך בבנק ישראל מעוניינים לאפשר לבנקים להנפיק את הכרטיסים באופן מיידי. בעקבות ויכוח זה, הציע יושב ראש הוועדה דרור שטרום שהבנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסים במשך ארבע שנים. ככל הנראה גם בהקשר הזה ידו של בנק ישראל צפויה להיות על העליונה כאשר במקביל יוענקו לחברות האשראי שיופרדו מהבנקים הגנות שיסייעו להן להתחרות.

למרות שהבנקים יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי תוטל עליהם מגבלה שתאלץ אותם לעבוד עם כל שלוש החברות. כל בנק יוכל להנפיק כרטיסי אשראי עד לרמה של 40% לכל חברה. כלומר, בנק הפועלים למשל יוכל להנפיק רק 40% מהכרטיסים לישראכרט ולאומי, ולא יותר מ-40% לויזה. גם דיסקונט לא יוכל להנפיק יותר מ-40% לכל חברה כולל כאל.

די להקל על כניסת בנקים חדשים הוחלט על הקלות משמעותיות כשדרישות ההון העצמי יורדו מ-400 מיליון ל-50 מיליון שקל בלבד. גם דרישות הלימות ההון יוקלו משמעותית ל-0% לעומת 12% שנדרשו עד היום. ההקלות יבוטלו בהדרגה מרגע שהבנק יגיע להון עצמי של 600 מיליון שקל. הסיכומים הושגו בפגישה ביום חמישי בין שר האוצר והנגידה קרנית פלוג.

המלצות הביניים הוגשו, אך ההמלצות הסופיות התעכבו

ועדת שטרום להגברת התחרות בבנקים הוקמה כאמור לפני כשנה, ביוני 2015, ופרסמה את המלצות הביניים שלה בדצמבר 2015. עיקר המלצות הביניים שלה עסקו בהפרדת ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים המחזיקים בהם, בסוגיית הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי לאחר הפרדתן, ובהתאמת מדרגות פיקוח מקלות על סולקים חדשים שייבקשו להכנס לשוק ועל חברות כרטיסי האשראי שיופרדו מהבנקים. המלצות ביניים נוספות כללו עידוד מתן אשראי למשקי בית באמצעות חברות בת של גופים מוסדיים, העצמת התחרות בין הבנקים הקיימים על ידי שיתוף פעולה בין בנקים קטנים ובינוניים, והקמת לשכות שירות שיספקו שירותים בנקאיים-פיננסיים בסיסיים למי שירצה להיכנס לשוק כנותן אשראי.

אחרי פרסום מסקנות הבינים החל שלב השימוע הציבורי, כאשר רק שלושה שבועות אחרי שפורסמו מסקנות הביניים העלה משרד האוצר לאתר שלו את דו"ח הביניים המלא. באמצע פברואר התקיימו כשלושה ימי שימוע בירושלים, אשר במסגרתם הוזמנו לדיון חלק מהגופים הרלוונטים שהגישו התייחסות כתובה לדו"ח.

בין השאר לוועדה הגיעו נציגי חלק מהבנקים, עמותות שונות ושחקני סליקה. כך, למשל, בנק הפועלים שלח את אריק פינטו (מי שעתיד להתמנות בעוד מספר חודשים כמנכ"ל הבנק), את היועץ החיצוני ד"ר שלומי פריזט ואת המשנה למנכ"ל ידין ענתבי. הן לאומי והן פועלים טענו בפני הוועדה כי לאחר הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים תתרחש תופעה של העלאת מחירים בחברות האשראי.

המאבק הארוך בין בנק ישראל למשרד האוצר

לאורך כל הדרך, בנק ישראל ניהל מאבק מול חלק מנציגי הוועדה בשאלה מי יפקח על חברות כרטיסי האשראי שיופרדו, כאשר שר האוצר כחלון היה מעוניין כי הפיקוח יצא אל מחוץ לכותלי בנק ישראל. שיא המאבק בא לידי ביטוי בחודש פברואר, במהלך השבועיים שבהם התקיימו הדיונים בירושלים עם גופים שונים.

במהלך כנס שנערך במכללת קרית אונו באותו הזמן, אמר השר כחלון כי "בנק ישראל אינו מהתומכים הגדולים של תחרות בבנקים, ואני לא יכול לתת למישהו שמתנגד לתחרות לפקח על תחרות". בתגובת נגד אמרה יומיים לאחר מכן הנגידה קרנית פלוג כי הבנק כן מקדם את התחרות במערכת הפיננסית. "אחזור על כך שוק כדי שהמסר ייקלט", היא אמרה בערב עיון במכללה למנהל. "אנחנו מקדמים את התחרות במערכת הפיננסית, קידמנו ונמשיך לקדם אותה. אין קריאה ציבורית לקדם את היציבות, ולכן גם חשוב שגורם המנותק מהמערכת הפוליטית, שאינו נמדד על פי הפופולריות שלו, יהיה אמון על שמירתה".