חסכתם ליום סגריר? כך תחליטו אם יורד גשם
מומלץ לכל אחד לחסוך מספיק כסף שישמש למקרי חירום אך כיצד יודעים באילו מקרים "לשבור" את החיסכון ומתי למצוא מקורות אחרים
השאלה העיקרית היא כיצד לקבוע מתי להשתמש בכסף שחסכתם ולהחליט איזה סוג הוצאות נכללות תחת קטגוריית ה"חירום"? באתר wisebread מציעים לענות על השאלות הבאות לפני שמחליטים לשבור את החיסכון:
1. האם מדובר ברצון או בצורך?
זה אמנם נשמע בסיסי, אך למרבה ההפתעה מסתבר שאנשים רבים לא יודעים להבדיל בין משהו שהם חושקים בו למשהו שהם זקוקים לו. כסף למימון הליך רפואי חשוב ייחשב לרוב כ'צורך' - לא כדאי לסכן את הבריאות ועדיף "לבזבז" את כספי קרן החירום. כספים לתשלום שכר הדירה או להחזרת הלוואה גם כן נחשבים כצורך. מנגד, קניית טלפון סלולרי חדש כשהנוכחי עדיין עובד, אינו נופל בקטגוריית ה'חירום'. בפועל, יש צרכים מועטים בחיים, והם כולם צריכים להתמקד בהישרדות הבסיסית שלכם.
2. האם זה בלת"מ?
עונת החגים, תקופת החתונות, הן תקופות לא זולות, אך למרבה המזל יש כמעט שנה שלמה להתכונן להתקפת המתנות הזו. גם תינוק חדש שנולד מביא עימו לא מעט הוצאות, אך במקרה הזה יש 9 חודשים לחסוך ולהתכונן. במילים אחרות, אם יש לכם זמן להתכונן לאירוע ולחסוך אליו בהתאם, עדיף להימנע משבירת קופת החיסכון. שמרו את החסכונות לאירועים לא צפויים כמו פיטורים, מכשירים חשמליים שהתקלקלו בבית, מקרי חירום רפואיים ודברים אחרים שלא התכוננתם אליהם.
3. האם זה דחוף?
אם המקרר מפסיק לעבוד בוודאי תרצו להחליף אותו כמה שיותר מהר, כך גם לגבי מכונית, בייחוד אם אתם תלויים בה כדי להגיע לעבודה. אך ישנם הרבה אירועים אחרים שהם אמנם לא נעימים אך לא מוגדרים כ"מקרי חירום" במובן זה שהם מחייבים הוצאת כספים מיידית.
4. האם אפשר לדחות את התשלומים?
נגיד לדוגמה שהדוד הפסיק לפעול ואנחנו בשיאו של החורף, אך מחיר התיקון עומד על כמה אלפים. זה בהחלט נשמע כמו מקרה חירום, אך כדאי לברר קודם אם אפשר לשלם על החלפת הדוד בתשלומים, או אולי לדחות את התשלום לתקופה פחות לחוצה. אתם כמובן תצטרכו לשלם בסופו של דבר, אך תוכלו בצורה הזו להרוויח קצת זמן, שבמהלכו תוכלו לחפש הכנסה נוספת שתעזור לכם להימנע משימוש בקרן החירום.
5. מהן ההשלכות הכלכליות לכך שלא תשלמו
הרבה פעמים זה מפתה להשתמש בכרטיס אשראי, להיכנס למינוס או ליטול הלוואה בעת חירום. אך כאשר אתם לווים כסף תצטרכו לשלם ריבית כך שבסופו של דבר תשלמו הרבה יותר מהעלות המקורית. כניסה ל"מינוס" בעקבות תשלום באשראי תהיה יקרה שכן הריביות על האוברדרפט גבוהות ויכולות להגיע למעל 10%. יכול להיות שבמקרים מסויימים תהיו חייבים ללוות כסף על מנת שתוכלו לשמור על לפחות חלק מקרן החירום שלכם. אך חשוב להסתכל על התמונה המלאה ובכל מקרה אל תחשבו אפילו לא לשלם כלל מכיוון שזה יכול להכניס אתכם לחובות שעלולים לתפוח.
6. האם אתם מחוייבים מבחינה חוקית לשלם?
אם המכונית שלכם מתקלקלת, אולי תרצו להשתמש בכסף החירום שחסכתם כדי לתקנה אבל אף אחד לא מחייב אתכם לעשות זאת. המצב שונה במקרים בהם אתם מחוייבים על פי חוק לשלם. אולי מדובר בחוב מס, או תביעה בבית משפט בה הפסדתם. במקרים כאלה כמעט תמיד עדיף לשלם בהקדם גם אם המשמעות היא 'לחסל' את חיסכון החירום – שכן עלולים להיות קנסות או עונשים במידה ולא תשלמו.
7. האם השתמשתם בכל אפשרויות החיסכון שעומדות לרשותכם?
הגג שלכם דולף ועליכם להוציא אלפי שקלים כדי לתקן אותו. נסו קודם להשיג את הכסף הנדרש על ידי קיצוץ בהוצאות היומיומיות. ייתכן ותוכלו לבצע תיקון זמני כעת, לחסוך באגרסיביות בחודשים הבאים, ורק לאחר מכן לתקן את הבעיה בצורה מקיפה. תופתעו לגלות כמה כסף אפשר "למצוא" אם מהדקים את החגורה.
8. האם מקרה החירום הוא שלכם או של אדם אחר?
קורה לפעמים שחבר קרוב או בן משפחה מבקשים עזרה פיננסית. במקרים כאלה קל להתפתות לפתוח את החיסכון כדי לסייע להם. זה מצב בעייתי, שכן הנטייה הטבעית של רובנו היא לעזור לקרובים לנו. אך זכרו שקרן החירום נועדה נועדה לכסות מקרי חירום הנוגעים לכם ישירות. צריך לעזור לחברים, אך אל תסכנו את הבריאות הפיננסית שלכם כדי לעשות זאת.
עם זאת, אתם יכולים להרחיב מראש את קרן החירום כך שתכסה גם בעיות של הקרובים לכם, או אולי לפתוח תת חשבון נפרד למטרה זו.