40% מהיקף בקשות האשראי של עסקים יידחו; "יהיה כאן פיגוע"
לקרן האשראי לעסקים קטנים ובינוניים הוגשו 44 אלף בקשות ב־28 מיליארד שקל. אלא שהיקף הקרן הוא 8 מיליארד שקל וגם אם יוקמו שתי קרנות נוספות הן לא יוכלו לתת מענה. בנקאי בכיר: "כשהעסקים יבינו, יהיה פיגוע נגד הבנקים והממשלה"
לקרן האשראי לעסקים קטנים ובינוניים הוגשו נכון לאתמול 44 אלף בקשות לאשראי בהיקף של 28 מיליארד שקל. היקף הקרן, שלה מספקת המדינה ערבות של 15%, הוא 8 מיליארד שקל, כך ש־70% מהיקף הכסף המבוקש לפחות צפוי להידחות. באוצר מדברים על הקמת שתי קרנות נוספות בערבות מדינה, אחת בהיקף של כ־2 מיליארד שקל לעסקים גדולים עם ערבות מוצעת של 12% ושנייה של 6 מיליארד שקל בערבות של 50% לעסקים מסוכנים שעומדים בלב המשבר – מלונאות והסעדה בעיקר.
- "ערבות של 50% רק תטביע עסקים שאין להם סיכוי לשרוד"
- תוכנית הסיוע שמרסקת את העצמאים
- נציגי המגזר העסקי: סוכם על מנגנון פיצוי לעסקים בעלי מחזור של עד 20 מיליון שקל
חישוב פשוט מראה כי גם אם היקף הקרנות בערבות מדינה יגדל אמנם ל־16 מיליארד שקל, עדיין מתוך בקשות בהיקף של 28 מיליארד שקל (סכום שוודאי יהיה אף גבוה יותר בשבועות הקרובים) הבנקים יצטרכו לדחות בקשות בהיקף של 12 מיליארד שקל, כלומר לפחות 40% מהבקשות, וזאת בהנחה שאמנם שתי הקרנות הנוספות ייפתחו.
בבנקים עדיין לא הגיעו להסכמות עם האוצר עלהקרן לעסקים גדולים כאשר אף לא אחד מהבנקים חתם בשלב זה על הצטרפות לקרן שמציעה ערבות מדינה של 12% בלבד. בבנקים טוענים כי קרן האשראי לעסקים קטנים ובינוניים נותנת מענה לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל כאשר בין תנאי הקרן נקבע כי לפחות מחצית הסכום תינתן לעסקים הקטנים והזעירים ורק מחצית תינתן לעסקים הגדולים יותר. עסקים גדולים יחסית שלא יקבלו מענה מהקרן הנוכחית צפויים לנסות את מזלם בקרן לעסקים גדולים. בבנקים טוענים כי בגלל שמספר העסקים הגדולים קטן משמעותית ממספר העסקים הקטנים והיקף האשראי שכל עסק כזה מבקש גבוה משמעותית, הפיזור של קרן האשראי לעסקים גדולים יהיה קטן מאוד ולכן הסיכון בה יהיה יותר גבוה מהקרן לעסקים קטנים ובינוניים, ולכן נדרשת ערבות גבוהה יותר מ־12% וגם מ־15%.
במערכת הבנקאית מנסים בינתיים להתמודד עם עשרות אלפי הבקשות שכבר הוגשו וטוענים למסרים כפולים שמשדר משרד האוצר. מצד אחד, מנכ"ל האוצר שי באב"ד קרא בשיחה עם נציגי הקמעונאים "לצאת נגד הבנקים בתקשורת" והטיח בהם את האחריות לכך שהכסף לא מגיע לעסקים. מנגד, כך טוענים גורמים בכירים במערכת הבנקאית, נציגי האוצר שיושבים בוועדות האשראי של הבנקים לאישור ההלוואות בערבות מדינה מחמירים אף יותר מהבנקים בדרישות המקדימות למתן אשראי לעסקים. כל בקשה מהקרן בהיקף של מיליון שקל ומעלה חייבת לעבור ועדות אשראי של הבנקים שבהן אמור להשתתף רפרנט של החשכ"ל. הדרישה הזו עמדה על הלוואות של 500 אלף שקל ומעלה אך בגלל שיש רק רפרנט אחד לכל בנק ובשל דחיפות אישור ההלוואות הרף הועלה.
בכיר במערכת הבנקאית אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "יושב הנציג של האוצר ומבהיר לנו שאנחנו לא יכולים לתת אשראי ללקוח שאנחנו סבורים שלא יוכל להחזיר והוא מבקש בוועדה מהבנקאים להביא עוד ועוד נתונים על כמה העסק נפגע, כמה צמצם בהוצאות בעקבות המשבר, מבהירים לנו שאנחנו צריכים לתת אשראי אחראי ולא לעסקים שלפני המשבר לא היינו מאשרים להם". כלומר, לטענת הבנקים, גם הדרישות שבאות מצד האוצר תורמות לעיכוב התהליך. לפי נתונים שהגיעו לידי "כלכליסט", כ־20% מהבקשות לקרן האשראי הן מעל מיליון שקל, כלומר 8,000 בקשות כאלה צריכות לעבור תהליך חיתום ובדיקות יותר קפדני.
לפי הערכות, בעוד שבועיים צוואר הבקבוק הזה ייפתח והמערכת הבנקאית תעמיד את מלוא מכסת האשראי אך החשש הוא שאז תתעורר מחאה גדולה מצד כל העסקים שיידחו. לדברי בכיר במערכת הבנקאית, "יהיה כאן חור מאוד גדול. יהיה פיגוע גם על הבנקים וגם על הממשלה. ומה לעשות? הממשלה נתנה תמרוץ נמוך משמעותית ממדינות אחרות. המערכת הבנקאית לא יכולה לתת מענה לבקשות שיידחו. יש בקשות שמקבלות אור ירוק מיידי, אחרות אור אדום – בקשות שברור שאין סיכוי שהכסף יחזור וצריך להבין שהעסק לא ישרוד אבל יש גם בתפר, את הצהובים, שנופלים בין הכיסאות ולהם צריך לסייע במענקים, זה כבר לא במישור של הבנקים. 65% מהצמיחה במשק מקורה בצריכה הפרטית והיא נעצרה, אנשים מצמצמים צריכה וצריך לעודד החזרת הצמיחה וחלק מזה זה לתת סיכוי לעסקים האלה".
עוד טוען הבכיר ש"לא צריך לחלק סתם מענקים, צריך להתנות אותם כמו שהאמריקאים עשו בשימור העסקת עובדים והבטחה שבעוד שנה מהיום לפחות 75% מכוח האדם יהיה מועסק".