הפועלים: "איננו מתכוונים לצמצם אוברדרפט ללקוחות, אלא את מסגרות האשראי בכרטיסים"

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני דנה בנושא קיצוץ מסגרת כרטיסי אשראי בנקאיים ללקוחות הבנקים הגדולים.

כפי שפורסם בכלכליסט, מסגרת חוק שטרום צריכים בנק הפועלים ובנק לאומי לקצץ 50% מהמסגרות בכרטיסי האשראי ללקוחותיהם עד סוף השנה. הבנקים כבר ביצעו חלק מהקיצוץ בשלוש השנים האחרונות, אולם לפי הערכות נותר להם לקצץ 10 מיליארד שקל נוספים (מתוך סך של 20 מיליארד שקל).

נציגת בנק ישראל בדיון, ד"ר זיו נאור, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים, אמרה כי בנק ישראל מבקש לגבש מתווה חדש יחד עם האוצר בגלל שינויים שחלו בעקבות הקורונה. "מצב המשק הוא לא מה שהיה לפני חצי שנה, כי יכולה להיות פגיעה בלקוחות ואנחנו רוצים לקבל החלטה מושכלת".

גפני: "מה קרה למשק בית נורמלי שיש לו חשבונות בנק וכרטיס אשראי?"

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני צילומים: אלכס קולומויסקי

נאור: "ראינו בימי השיא ירידה של כ-40% בצריכה בכרטיס אשראי. היום אנחנו עומדים על ירידה של כ-12%. זה מבטא פגיעה מאוד קשה בצריכה הפרטית וגם את הדרך שבה אנשים בוחרים. אין כוונה לבטל ולהתעלם מלשון החוק, אבל ייתכן שכדאי להטיל סייגים. לדוגמה, לקצץ עד רמה יותר גבוהה, כלומר לפגוע באוכלוסייה יותר חזקה".

עירן פאר, מנהל יחידת הרגולציה בבנק הפועלים: "אנחנו לא חיכינו ומאז הרפורמה ועד 2019 הורדנו כבר את היקף המסגרות בחצי ממה שהיינו אומרים להוריד. ב-2020 היינו אמורים להוריד בעוד שתי פעימות שנדחו בגלל הקורונה וכרגע אנחנו מתכננים להוריד באוקטובר את היתר. החוק מחייב את הבנק לפגוע בלקוחותיו. לא פוגעים באוברדרפט אין לנו כוונה לצמצם אוברדרפט ללקוחות, אלא רק באשראי. מצד אחד אומרים לנו לבוא לקראת הלקוחות והנה בתקופת הקורונה עשינו הלוואות בהיקף של 150 מיליארד שקל, אבל מצד שני אומרים לנו להוריד מסגרות אשראי ב-7 מיליארד שקל. אז אנחנו לא מבקשים דחייה אבל אנחנו מבקשים שיורידו לנו את המכסה כדי שנוכל לפגוע פחות בלקוחות. אם היום החוק מאפשר להגן על מסגרת של 5,000 שקל, אנחנו אומרים תעלו לנו ל-12,000 וכך לא יפגע מעמד הביניים".

דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה להגברת התחרותיות בבנקים: "למיטב ידעתי חברות כרטיסי האשראי ערוכות לזה. התפקיד של הרגולטור זה לבדוק שהן מסוגלות לעמוד במסגרות שלהן. מדובר במסגרות שגם ככה היקף הניצול שלהן הוא 30%. אם לא נאפשר לחברות כרטיסי האשראי להשתתף בתחרות על המסגרות הריביות שלהן ימשיכו להיות גבוהות. על מסגרת אשראי יש ריבית יותר נמוכה מהלוואה רגילה. עד היום היה מונופול מוחלט של כל בנק על הלקוחות שלו, כל המטרה זה לפתוח חלק קטן מהמסגרות האלה לחברות כרטיסי האשראי".

יוני רגב, סמנכ"ל רגולציה קבוצת ישראכרט: "אנחנו ערוכים לקלוט את כל המסגרות. נערכנו לזה בתוכניות העבודה שלנו ציפינו שזה יקרה ואנחנו לא רואים סיבה שזה ידחה. לכל לקוח יש 3 חברות שיתחרו עליו אני מזכיר שמדובר במסגרת ללא עלות וללא ריבית. השאלה האמיתית היא מה שיעור ההפחתה ולא מאיזה סכום"

יו"ר ועדת הכספים גפני סיכם את הדיון ואמר: "בסוף ההחלטה נתונה לשר האוצר שצריך להעביר את החלטתו בוועדת הכלכלה. אנחנו מבקשים שהאוצר ובנק ישראל יבחנו את הדברים כדי למנוע נזק. אנחנו לא מבקשים לשנות את החוק אבל כן לקחת בחשבון שיש אנשים שיכולים להיפגע מהעיתוי בו אנחנו מתבקשים ליישם אותו".

מחברות כרטיסי האשראי מקס וישראכרט נמסר: "החברות מקס וישראכרט, שהופרדו משני הבנקים הגדולים במטרה לקדם את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאות, מודיעות כי נערכו מבעוד מועד להציע מסגרות חלופיות בהיקף המסגרות שיופחתו על ידי הבנקים, וזאת בהתאם לקבוע בחוק ולרפורמה שהובילו הממשלה, הכנסת ובנק ישראל. יהיה זה לא ראוי לנקוט כל צעד שיעכב את יישומה של הרפורמה ויפגע בתחרות לטובת הציבור, משקי הבית והעסקים, דווקא כשאלה נזקקים לה יותר מכל".