איך מגשימים את חזון הבנייה הירוקה
ההתפתחות האבולוציונית של האקולוגיה מתחילה בקטן, בשקע החשמל שבבתיכם, ומגיעה דרך הקיר האקולוגי והבית הירוק עד לעיר שכולה חיסכון עצום באנרגיה
בנייה ירוקה היא חיה מוזרה למדי. יש לה היכולת לשנות את צורתה לפי דרך ההסתכלות של המתבונן. פעם היא עושה שימוש בחומרים ממוחזרים, מזווית אחרת היא לא משאירה טביעת כף רגל אקולוגית, ומהצד המתירני יותר היא פחות הרסנית לסביבה ולחיים בה מאשר אחותה הגדולה, הבנייה הקונבנציונלית. במילים אחרות, אדריכלות ובנייה ירוקה הן כמו יהדות: יש בית הלל, יש בית שמאי וכל אחד מהם חושב שהוא צודק.
הנתונים מבהילים: הנתון הרע ביותר שיש לתעשיית הבנייה להציג מבחינת ההתחממות הגלובלית הוא תרומתה לפליטת CO2. מקורן של כ־52% מפליטות דו־תחמוצת הפחמן בעולם הוא בתעשיית הבנייה: 40% מבנייה ישירה ו־12% מייצור חומרי הבנייה עצמם. לשם השוואה, הנתח של מכוניות אחראי ל־9% בלבד מפליטת גזי חממה מדי שנה.
נכון ל־2006, ל־40% מצריכת האנרגיה בארה"ב ובאיחוד האירופי אחראים מבני מגורים ומסחר. בארה"ב אחראים מבנים אלה ל־38% מסך כל הפליטה של CO2. תהפכו את תעשיית הבנייה המודרנית לירוקה, ויש לכם כמעט בוודאות פתרון לכדור ארץ קריר יותר, בריא יותר, וזאת בלי שדיברנו על מיליוני משרות חדשות.
ועכשיו להפרכת הבלוף הגדול: בנייה ירוקה מוערכת כיקרה בעשרות אחוזים יותר מאשר בפועל – ההערכה המקובלת של 25% יותר מתפוגגת במבחן המציאות. מחקר של ה־ World Business Council for Sustainable Development מצא שאם עושים אותה נכון, היא יקרה יותר רק ב־5%.
עיר שעושה היסטוריה
אזרחי הנסיכויות המאוחדות הם התורמים הגדולים ביותר על פני כדור הארץ לפליטת גזי החממה לראש. החיים בכלכלה שמחזיקה ביותר מ־8% ממשאבי דלק המאובנים הם בזבוז משאבים אחד גדול - המים שמותפלים לנסיכות דורשים כמויות עצומות של אנרגיה, והמיזוג הבלתי פוסק וכלי הרכב הנוצצים הם זוללי דלק רעבתניים. אבל באבו דאבי חושבים קדימה, וכחלק מהפרויקט השאפתני של הנסיכויות להשתתף בעתיד בייצור אנרגיה נקייה, החליטו בנסיכות להקים את העיר הירוקה הראשונה בעולם: מאסדר סיטי.
הדמיית העיר מאסדר באבו דאבי
משרד הארכיטקטים הבריטי + Foster Partners קיבל שלוש הנחיות עיקריות: כל האנרגיה שתגיע לפרויקט השאפתני תיוצר ממקורות מתחדשים בלבד; העיר לא תפלוט שום גזי חממה; כל האשפה תמוחזר. וכשמדברים על אנרגיה במאסדר מדברים על ייצור של 102%, 2% יותר ממה שהעיר צריכה, כדי לקזז את פליטות גזי החממה בתהליך הבנייה של העיר.
ניצול של מים הוא נושא בוער במאסדר. לשם כך כל הבתים בעיר יצוידו במערכות למיחזור מים, במערכות לאיסוף מי גשמים ובלוכדי טל. אפילו הצנרת תאובזר במערכות חיישנים מתקדמות שיתריעו על כל דליפה אפשרית.
כניסת מכוניות תיאסר לרחובות העיר. את המכוניות תחליף מערכת תחבורה ציבורית המבוססת על חשמל. למעשה, גם אם נהגים ירצו להכניס מכונית לעיר הם לא יוכלו - הרחובות צרים מדי, ותוכננו כך במיוחד כדי ליצור הצללה מרבית ברחוב ולנקז את הרוח כדי לקרר את העיר.
אבל מאסדר תהיה הרבה יותר מעיר; היא תהיה אוניברסיטה ירוקה ומתקדמת בהשראת MIT, שבה יישבו טובי חוקרי האנרגיה בעולם. על הנייר, מאסדר רוצה להיות עמק הסיליקון של עולם האנרגיה הירוקה. זה קצת מצחיק בהתחשב בכך שחברת האחזקות שבונה את מאסדר בונה במקביל ולא הרחק מהעיר העתידית כמה פרויקטים בזבזניים ובלתי ידידותיים לסביבה, כגון מסלול פורמולה 1 עם פארק שעשועים בנושא פרארי וקניון עצום ממדים שיכיל גם מסלולי החלקה על שלג מלאכותי.
שכונה שלמה בקאר פול
מתכנני פרויקט BedZED (Beddington Zero Energy Devlopment), שכונה הנמצאת בפרבר הלונדוני Sutton שבאנגליה, תכננו אותו לא רק באופן ירוק וידידותי לסביבה אלא גם בגישה הוליסטית. הם בחנו לא רק את השפעת הפרויקט השכונתי על הסביבה אלא גם על סגנון החיים של האנשים שגרים בו - במילים אחרות, מה הם עושים עם האשפה, התחבורה והמזון שלהם.
פרויקט BedZED בלונדון. משטחים פוטו-וולטאיים וטורבינות רוח לייצור אנרגיה מתחדשת
מתכנני השכונה שינו את הרגלי החיים של התושבים באמצעות תכנון חכם של פרטים גדולים וקטנים כאחד. שעוני המים והחשמל למשל הותקנו במטבחי הדירות בפרויקט בתוך ארון עם חלון, מה שמאפשר לדיירים לראות כל הזמן את צריכת החשמל והמים שעליה מורים השעונים. המתכננים גם התקינו אמצעים מעורבים לייצור אנרגיה מתחדשת בבתי השכונה, הכוללים משטחים פוטו־וולטאיים וטורבינות רוח.
תושבי השכונה הקימו מועדון שיתוף מכוניות (Car Pool), וגילו כי סטטיסטית, מכונית אחת שנוסעת לעבודה מורידה מהכביש חמש מכוניות אחרות. סטטיסטיקת התחבורה של תושבי השכונה מעידה כי הם צמצמו ב־64% את הקילומטראז' השנתי שלהם לעומת הנתון הארצי.
התושבים גם צמצמו את הוצאות החימום ב־81% והורידו ב־45% את צריכת החשמל, וגם נתוני צריכת המים מרשימים: ירידה של 58% לעומת הממוצע הארצי. הם עשו זאת בעיקר בעזרת מרכז המיחזור השכונתי למים אפורים, שמטפל במי הכיורים והמקלחות של כל מבני השכונה.
בית אנרגטי
לגור היום בבולדר, קולורדו, זה יותר מסתם לבחור מקום מגורים - זו הצהרה תרבותית. העיירה המקסימה הזו כבר ראתה היפים, לוחמים סביבתיים, יוגים ואנשי טכנולוגיה. לכן, אין זה מפתיע שבבולדר נבנים כיום יותר בתים ירוקים מבכל מקום אחר.
בית Edge נבנה ב־2008 ותוכנן על ידי משרד האדריכלים Rodwin, כך שיתפקד כבית מסוג Net Zero Energy שמייצר את האנרגיה של עצמו, ויקבל גם את הסמכת LEED Platinum (תקן הבנייה הירוקה הפופולרי בעולם, ראו מסגרת). לפני תחילת הבנייה עמד על המגרש בית שבמהלך פירוקו הוסבו 91% מפסולת הבנייה למיחזור ולשימוש מחדש. קירות המרתף והקומה הראשונה נבנו מבטון בעל יכולת בידוד גבוהה מסוג ICF, המבודד טוב יותר מאשר בטון רגיל, בעוד קירות הקומה השנייה נבנו מקורות עץ בר קיימא שצופו בחומרים מבודדים מתקדמים.
העיצוב כלל בליטות במבנה לשם אוורור וקירור פסיבי, ותכנון פתוח המשלב את הפנים עם החוץ. במרכזו של חלל הבית הותקן חלון גג גדול המאפשר כניסת אור כמו זו של חלון רגיל, אך מבודד כמו קיר אטום. קיר אבן תרמי לאורך שלוש קומות המבנה המתפקד כמווסת טמפרטורה: ביום הוא סופג את החום ובמשך הלילה הוא משחרר את החום בהדרגה.
בית Edge בבולדר, קולורדו. מייצר את האנרגיה של עצמו
בבניית החדרים בבית וריהוטם לא הורשה שימוש בפריטים המכילים formaldehyde (חומר רעיל הנמצא בדבקים ובתעשיות אחרות) שמשתחרר לאוויר במהלך מיחזור חיי הרהיטים. האסלות שהותקנו בבית הן כולן מסוג Low-Flowהמשתמשות בטכנולוגיית הדחה חסכונית במים, ובמטבח ובחדרי הרחצה הותקנו כיורי בטון שהם ידידותיים יותר לסביבה מאשר הכיורים הסטנדרטיים.
מערכת מים אפורים הותקנה כדי לנצל את השימוש במים באופן מקסימלי. לקינוח הותקנה מערכת לייצור אנרגיה סולרית המספקת כמות אנרגיה גדולה מזו של צורכי הבית. הקפדנות הזו משתלמת, ובית Edge הוא הבית עם ההשפעה הסביבתית הקטנה ביותר במחוז.
קיר שחוסך אנרגיה
קווין סורייס, מנכ"ל חברת Serious Materials, מנסה להפחית את הנתונים המפחידים של פליטת CO2 באמצעות הקטנת האנרגיה שצורכת התעשייה.
סורייס התלבש עם חברות מהנדסים על קיר הגבס הסטנדרטי שנמצא כיום בכל בית. בתהליך הייצור של קירות גבס נפלטים לאטמוספירה 10 מיליון טונות של פחמן דו־חמצני מדי שנה. לשם השוואה, התוכנית האמריקאית של יעדי זיהום ממכוניות, שתיושם בשנים 2015-2011, תמנע את פליטתם של 500 מיליון טונות לאורך התקופה כולה. בעזרת קיר הגבס האקולוגי שלו ושלל טכנולוגיות בנייה ירוקות, סורייס מתכוון לחסוך מדי שנה פליטה של מיליארד טונות של גזי חממה.
5,000 תערובות לאחר שהחל את התהליך ב־2006, סורייס והחברה הצליחו לפתח קיר גבס שלייצורו נדרשים רק 20% מהאנרגיה הנדרשת לקיר הגבס הסנדרטי. עכשיו הוא רק צריך למכור את הקיר שלו לכל העולם.
סורייס מקווה להשתלט על שוק קירות הגבס העולמי בעזרת מוסר טוב ומודעות ירוקה, וכמובן באמצעות המוצר שלו שנקרא EcoRock - או כפי שסורייס מגדיר זאת: “האקולוציה (אבולוציה אקולוגית) של קיר הגבס". תהליך הייצור של קיר הגבס כמעט לא השתנה מאז שהומצא לפני מאה שנה. האלטרנטיבה של סורייס היא לא רק הרבה יותר ידידותית לסביבה, אלא גם נמכרת באותו מחיר של קיר הגבס הסטנדרטי. נוסף על כך, 80% מחומרי הגלם של EcoRock מקורם במיחזור של פסולת מתעשיית הבטון והפלדה. הקיר עצמו נמצא כמוביל התעשייה בעמידות לטחב, והוא גם פולט 60% פחות אבק לחדר וכמעט לא פולט רעלנים. לפי תפיסת שיטת "העריסה לעריסה" האקולוגית, מעגל החיים של EcoRock מסתיים באחת משתי הצורות: תחזירו אותו ליצרן למיחזור או שפשוט תשתלו אותו באדמה כתוסף PH.
שקע שמכבה את עצמו
ג'ון לה גרו רוצה שתחליפו את השקע החשמלי שלכם. יש לו סיבות טובות: השקע החדש של לה גרו ימנע עשרות אלפי שריפות עקב קצרים חשמליים, יבטיח שילדים לא יתחשמלו מחיטוט בשקע ועל הדרך גם יחסוך אין ספור קילו־ואטים של חשמל מבוזבז.
מה שלה גרו עושה בעזרת ה־SafePlug שלו הוא לשפץ את המעגל החשמלי של תומס אדיסון - שכמעט לא השתנה ב־130 השנים מאז הומצא. לה גרו שפך מעט טכנולוגיה לתוך השקע והתקע וגרם להם לדבר. מה שהם אומרים אחד לשני זה "היי, שקע, אני צורך יותר מדי זרם, נתק אותי לפני שאני נשרף".
תגיות מידע בעלות של עשרה סנטים שהוחדרו לתוך התקע וקורא מידע אלחוטי בשקע הפכו את רשת החשמל לאינטליגנטית. אם יותר מדי זרם חשמלי נרשם בתקשורת שבין השקע והתקע, השקע יפסיק את אספקת הזרם. כל עוד לא מחובר מכשיר חשמלי מזוהה לשקע, הוא לא מספק חשמל בכלל. הרשת החכמה הזו תאפשר לצרכנים לשלוט בשקעים בשלט רחוק, להורות לתקע מתי לפעול ומתי לא, ליצור אופטימיזציה ובשלב הבא לאפשר להם לדבר עם חברת החשמל ולמנוע למשל את הפסקות החשמל היזומות בשיאי הצריכה של הקיץ. מה שלה גרו מתכנן הוא בעצם למנוע את דליפתם של עשרות אלפי קילו־ואטים מדי יום שהולכים לשום מקום. זה חיסכון עצום באנרגיה.
