למטבח באהבה

המטבחים שתכננה נהפכו לאבן דרך בתולדות העיצוב המודרני, אולם שמה של מרגרטה שיטה־ליהוצקי, האדריכלית האוסטרית שיצרה אותם, מוכר רק לקומץ חובבי עיצוב אדוקים. היא נולדה ב־1897 למשפחה אוסטרית אינטלקטואלית אמידה, והיתה לאשה הראשונה שהתקבלה ללימודי ארכיטקטורה באוניברסיטה של וינה

בעוד שאדריכליות אחרות בנות דורה הסתפקו בעיצוב רהיטים ועיצוב פנים, שנחשבו מתאימים יותר לנשים, התעקשה ליהוצקי להתמודד על משרות הכוללות תכנון פרויקטים אדריכליים אל מול אדריכלים גברים.

הבחירה שלה בפרויקטים הושפעה בעיקר מעמדתה הפוליטית - ליהוצקי היתה שמאלנית רדיקלית שלימים נהפכה לקומוניסטית. את הקריירה שלה החלה בשיפור מבנים למגורים ברומניה. עד מהרה הוזמנה על ידי האדריכל הגרמני ארנסט מאי, שהתרשם מעבודותיה, להצטרף לצוותו שעבד על פיתוח פתרונות דיור למעמד הפועלים בעיר פרנקפורט.

בשנות השלושים עבדה בברית המועצות, ובמהלך מלחמת העולם השנייה נעצרה על ידי הגסטפו משום שפעלה במחתרת האוסטרית נגד הנאצים. היא שוחררה על ידי הכוחות האמריקאיים בתום המלחמה. לאחר מכן עבדה בסין, קובה ומזרח אירופה. בשל דעותיה הפוליטיות אפשרויות הפעולה שלה באוסטריה, מולדתה בתקופת המלחמה הקרה, היו מצומצמות מאוד.

אף שעבודותיה היו מלאות מחשבה ושיפרו את חיי היומיום עבור אלפי נשים, התנועה הפמיניסטית לא מיהרה לאמץ אותה לחיקה: "הן תמכו בשחרור האישה מהחלל הביתי ולא בהפיכתו למשהו נוח יותר", מסבירה מבקרת העיצוב של ה"הראלד טריביון" אליס ראוסטורן, ומוסיפה לכך את העובדה שמרבית עבודותיה היו פחות מוכרות בגלל מיקומן ובשל המלחמה הקרה. ליהוצקי נפטרה לפני עשור בגיל המופלג 103, ורק בשנותיה האחרונות החלה לזכות בהכרה שלה היתה ראויה.