האתגרים המשתנים של ענף הבנייה

בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה, ענף הבנייה היה הענף הכלכלי המוביל אשר קבע את מחזורי העסקים של ישראל. הגידול העצום באוכלוסייה באותן שנים והצורך לספק לאוכלוסייה זו דיור, תעסוקה בענפי המשק השונים ושירותים ציבוריים הביאו למשקל גדול של הענף בתוצר הלאומי הגולמי ובמעגל התעסוקה. ברור לכל שהמיתון הגדול שעבר על ישראל באמצע שנות השישים היה פועל יוצא של ירידה בבנייה למגורים ושל וסיום פרויקטים גדולים בתחום התשתיות, אשר הביאו למשבר גדול בענף הבנייה. שינוי זה פגע בצמיחה והתבטא ברמת אבטלה גבוהה.

שינוי גדול נוסף במשמעותו של ענף הבנייה לכלכלת ישראל הגיע לאחר מלחמת ששת הימים. השינוי הזה החל בשנות השבעים, עם תחילת יציאתם של העובדים הישראלים מהעבודה בענף - לטובת עובדים פלסטיניים שתפסו את מקומם. החל משנות התשעים חל שינוי נוסף, כאשר את העובדים הפלסטינים החלו להחליף עובדים זרים ממדינות שונות: תחילה מרומניה ולאחר מכן מסין. במציאות החדשה זו נוצר למעשה נתק מבחינת משמעות כלכלית: תרומתו של ענף הבנייה לצמיחה ולתמ"ג כפי שהתבטאה בתפוקתו הפכה לא קשורה לתרומתו להעסקת עובדים ישראלים ולמלחמה באבטלה.

עובדים סינים בונים בקריית אונו ב-2011 צילום: שאול גולן

בעבר, כל משבר בענף הבנייה הביא עמו אבטלה גדולה של עובדים ישראלים והשפעה באמצעות המכפיל הכלכלי על הצמיחה במשק. כיום ההשפעה מצומצמת יותר. גם כאשר חל שינוי בתפוקת הענף - ההשפעה על התעסוקה היתה קטנה יותר. יש בכך הקלה על שוק העבודה של הישראלים, אך יש לכך מחיר: תלות גבוהה בעובדים זרים, פריון נמוך וכניסה אטית של טכנולוגיות מודרניות.

לעומת ימי ראשית המדינה, המציאות היום שונה: הגידול באוכלוסייה יציב יותר, וענף הבנייה אינו כה דומיננטי במחזורי העסקים של ישראל. עם זאת, אין בכך כדי להמעיט בחשיבתו של ענף הבנייה עבור כלכלת ישראל. השפעת הענף היא רבה בתחומים רבים: כלכליים, חברתיים, בנקאיים, אורבניים וסביבתיים. במקביל, מציאות דמוגרפית בעלת גידול יציב יחסית מאפשרת ודאות תכנונית רבה יותר מאשר בעבר, שכן אין גידולי אוכלוסייה גדולים כמו בשנות החמישים והשישים או כמו בשנות התשעים.

האתגרים העומדים כיום בפני ענף הבנייה ממוקדים בכמה תחומים: ראשית, יש לתת את הדעת על היצע הקרקעות, ומערכת התכנון והאישורים הסטוטטריים הנלווית לו. העובדה כי בעל הקרקע הגדול ביותר במדינה הוא ממשלת ישראל, ומערכת התכנון והאישורים נמצאת בידי הממשלה והרשויות המקומיות - מציבה אתגר זה בעיקר בפני המערכת הציבורית. ההיצע הבלתי מספק והבלתי סדיר של קרקעות מתוכננות יוצר צווארי בקבוק בקצב יציאת הדירות החדשות לשוק בישראל, משפיע על מחירי הדירות ועל מבנה הביקושים לדיור, הן לצורכי מגורים והן לצורכי השקעות. אי־סדירות זו מביאה עמה אי־ודאות מיותרת לצרכנים, ואי־הוודאות משפיעה במישרין ובעקיפין על מחירי הדיור, על המימון הבנקאי לדיור, על שוק המשכנתאות ועל תכנון פרויקטים לדיור.

אתגר נוסף העומד בפני העוסקים בענף הוא למצוא דרכים להכנסת שיטות מודרניות ושינויים טכנולוגיים לענף, זאת כדי לאפשר קיצור של משך הבנייה, הוזלה של עלויות הייצור ואף הסתמכות קטנה יותר על עובדים לא ישראלים.

במערכת הפיננסית רואים ביצירת תנאים אלו תנאים חיוניים ליציבות הענף, שתתרום בתורה ליציבות המערכת הבנקאית. במצבים קיצוניים יכולה להיווצר בועת נדל"ן, שהיא תופעה מסכנת יציבות. המערכת הפיננסית הישראלית משרתת את הצרכים של ענף הבנייה גם בתנאים הלא האופטימליים שבהם הוא נמצא, תוך ניווט במשעול צר כדי להימנע מכל בועה וסיכון משקי, אך היתה מעדיפה הסדרה רחבה של הענף - לטובת יציבותה ויציבות הכלכלה והחברה הישראלית כולה.

הכותב הוא יו"ר בנק לאומי