מאבק מחוף לחוף
אלפי חדרי נופש ויחידות דיור מתוכננים להיבנות לאורך אחרוני החופים הפתוחים של ישראל. בעקבות המאבק המוצלח להצלת פלמחים וחוף בצת, כתבי "כלכליסט" יצאו למסע מצפון לדרום ופגשו את מצילי החופים החדשים
500 יחידות נופש בחוף נחשולים, 400 יחידות נופש בחוף דור, 1,400 יחידות דיור ונופש בחוף הנושק לאכזיב, 1,300 חדרי מלון בחוף בצת ועוד 900 חדרים בחוף ניצנים - וזו רק רשימה חלקית של תוכניות הבנייה העתידיות בחופי הארץ.
למפת החופים לחץ כאן
ב־2004 מכר מינהל מקרקעי ישראל 70 דונם בחוף פלמחים ליזמים פרטיים במחיר מגוחך של כ־8 מיליון שקל. המעשה גרר גל מחאה גדול והממשלה נאלצה בלחץ הציבור לבטל את המכרז. בדו"ח מבקר המדינה שהוקדש לעסקת פלמחים נמתחה ביקורת נוקבת על התנהלות מינהל מקרקעי ישראל. המבקר קבע כי המינהל זירז את תהליכי האישור במכוון כדי לבצע את העסקה - עוד בטרם נכנס לתוקפו חוק שמירת הסביבה החופית (2004), וכי מוסדות התכנון כשלו "מכיוון שלא יזמו פעולה אקטיבית להגנה על החוף". כך הפך המאבק על חוף פלמחים לסמל ליכולתו של הציבור להשיב לעצמו משאבים שנגזלו ממנו.
בשבוע שעבר חל אירוע דרמטי נוסף, כאשר בנצי ליברמן, מנהל מינהל מקרקעי ישראל החדש, הכריז על עצירת תוכנית להקמת כפר נופש בחוף בצת שבראש הנקרה. ליברמן גם החליט לפצות את היזם שזכה בקרקע.
מי שמעוניין להסתכל על חצי הכוס המלאה יראה בהחלטה של ליברמן - שהיא גם ההחלטה הדרמטית הראשונה שקיבל מאז נכנס לתפקידו - שינוי של 180 מעלות במדיניות גופי הממשלה האחראיים על התכנון והבנייה. עם זאת, מוקדם עדיין לקבוע אם המינהל החליף דיסקט בכל הנוגע למדיניותו בנושא השמירה על החופים ובעיקר: לא ניתן להתעלם מהעובדה כי עשרות תוכניות נוספות הנוגעות לחופי הארץ מצפון ועד דרום נמצאות בדרך לביצוע.
גדעון בצלאל, יו"ר עמותת כחול וירוק הפועלת בנושא איכות הסביבה בחוף הכרמל, מזהיר מפני אדישות ציבורית. "אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת מאסף על עתיד החופים הפתוחים", הוא מתריע. "אם אנחנו כאזרחים לא נצא למאבק, התוכניות ימשיכו להתקדם כסדרן ולכן ישנה חשיבות מכרעת להצטרפות תושבים למאבק על כל חוף".
הסופר והחידונאי דן חמיצר, מדמויות המפתח המגויסות למאבק על החופים, מצר על כך שתוכניות נעצרות כיום רק אם מתארגן כוח אזרחי גדול ומאורגן דיו כדי לצאת למלחמה. "זה ממש אבסורד: במקום שהמלאכה תיעשה על ידי מינהל מקרקעי ישראל שתפקידו לשמור על הקרקע עבור הדורות הבאים, אנחנו כתושבים צריכים לצאת למאבק על כל פיסת קרקע".
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן מסכים עם חמיצר ומודה שכל שינוי היום כרוך בלחצים שמגיעים מלמטה למעלה וכי עדיין מוקדם מאוד לנוח על זרי הדפנה. "ישנם שרים שמבינים את חשיבות השמירה על הסביבה החופית, אבל לצערי, רובם המכריע עדיין לא הפנימו את הנושא". לארדן ביקורת חמורה גם על הכנסת שהעבירה את חוק החופים. החוק אמנם אוסר על בנייה ברצועה שרוחבה 300 מטר מקו החוף, אבל הוא אינו חל על תוכניות בנייה שאושרו לפני עשרות שנים. "כל עוד אין חקיקה חד־משמעית או הבנה כלל־ממשלתית לעקרונות של פיתוח בר־קיימא, השורה התחתונה היא שהדרך היחידה לעצור תוכניות היא לצאת למאבקים מתוקשרים שמעלים את הנושא לסדר היום הציבורי", סבור ארדן.
המסקנה המתבקשת היא שגם בשנים הקרובות לא נראה את השרים או את חברי הכנסת עובדים בשבילנו. כך ימשיכו אזרחים שאכפת להם לשמש מובילי קמפיינים פשוט כי אין ברירה אחרת.
עדי לוסטיג, מי שהפכה לסמל המאבק על חוף פלמחים, מאמינה שלמאבקים שמתעוררים כיום ישנו סיכוי גדול יותר להצליח בגלל שינוי האווירה הציבורית. "כשהתחלנו להיאבק על פלמחים, אף אחד לא האמין שזה יצליח. המשפט ששמעתי הכי הרבה היה 'אין מה לעשות', וזה שיגע אותי. המודעות היום לנושא הרבה יותר גבוהה ואנשים מתחילים להבין שהמשאבים הם שלנו, של מי שחי כאן. אם לוקחים מאיתנו משהו, אנחנו צריכים לקום ולצעוק. יש לנו הזכות לעשות זאת. אסור לנטוש את האמונה כי זה המאבק הכי צודק שיש".
בצת: המכרז בוטל, התוכנית עדיין בתוקף
"כשעומדים על החוף, קשה להבין איך תוכנית כזו אושרה, אנשים איבדו אמון במדינה"
יזמים: הרצל ציוני וחברת מקאפל תעשיות
מתנגדים: עמותת שלוש השקמים, העמותה לאיכות החיים והסביבה בנהריה, אזרחים למען סביבה בגליל, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין והמשרד להגנת הסביבה.
החלטת מינהל מקרקעי ישראל מהשבוע שעבר להחזיר לידי המדינה את הקרקע בחוף בצת, שכבר נמכרה ליזמים פרטיים, הראתה שהניצחון הציבורי במאבק על חוף פלמחים לא היה אירוע חד־פעמי. תוכנית הבנייה בחוף בצת עוסקת ב־480 דונם שבהם עתידים לקום פארק שעשועים וכפרי נופש שיכללו 1,300 יחידות דיור ואטרקציות. להחלטת המינהל להחזיר לידיו את הקרקע קדם מאבק ארוך מצד קואליציה רחבה של תושבים וארגונים סביבתיים שהתנגדו לתוכנית.
הפעילים הירוקים בחוף בצת צילום: דורון גולן התוכנית בבצת לא רק הופקדה אלא אף אושרה, וכמעט מחצית מהקרקע, 206 דונם שעליהם תוכננו לקום כפרי הנופש, כבר יצאה למכרז ב־2007. שישה יזמים ניגשו למכרז, ולבסוף זכו בו במשותף היזם הרצל ציוני וחברת מקאפל תעשיות, חברה־בת של מנופים פיננסים שהייתה בשליטת ג'קי בן זקן וכיום בשליטת מרכוס וובר, אברהם ננקשוילי וחיים רביבו.
"כשעומדים על החוף ומשווים אותו אל התכנון במפות, קשה להבין איך תוכנית כזו אושרה", אומר אלמוג ליטמן, חבר בוועד להצלת חוף בצת. "אנשים מהאזור ששמעו מה מתוכנן פה נשארו בפה פעור. זה חוף ילדותם, הם מגיעים אליו עם הילדים והנכדים ופתאום הם מגלים שהוא נמכר ואיש לא שאל אותם. זה גורם לאנשים לאבד אמון במדינה".
ליטמן וחבריו למאבק פתחו בקמפיין נגד התוכנית, שכלל עצומה באינטרנט וארגון אירועים בחוף שמטרתם להסביר את משמעות מכירת השטח והריסת החוף כשטח פתוח. לפני כשנתיים זכה המאבק לרוח גבית כשהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן החל לקדם הצעת מחליטים בממשלה לביטול תוכנית הבנייה בבצת, אך ניסיון זה כשל לאחר שארדן לא הצליח לגייס רוב שיצביע נגדה.
לפני כשלושה חודשים היה נראה כי המאבק אבוד: הוועדה המקומית אישרה את התוכנית לקבלת היתר בנייה, והפרויקט כבר כמעט יצא לדרך. על רקע המחאה החברתית ובהמלצתו של ארדן, החליטו במטה המאבק להקים אוהל מחאה על החוף. בתוך שלושה חודשים הם גייסו אזרחים שכתבו 4,000 מכתבים לשרים והסבירו מדוע יש למנוע מהתוכנית לצאת לפועל.
"לא הצלנו את החוף בשביל צבי הים כמו שאומרים עלינו", אומר ליטמן. "לא התגייסנו כי אנחנו מחבקי עצים, אלא כי חשוב לנו שהשטח יישאר פתוח לנו ולמשפחות שלנו".
ליטמן יוצא נגד הטענה כאילו תוכנית הבנייה היתה יוצרת מקומות עבודה חדשים. "אילו מקומות עבודה מקום כזה מייצר? של חדרניות ומקפלות? מי שעושה את העבודות האלו בסוף הם עובדים זרים. אלה לא מקומות העבודה שאנחנו צריכים. כפרי הנופש עלולים דווקא לפגוע בהכנסות הצימרים בסביבה".
עבור ליטמן המאבק לא תם. "התוכנית לא בוטלה והאזור עדיין מיועד למלונאות. יהיה אפשר להוציא את התוכנית מהמגירה, לעשות בה כמה שינויים ולהוציא אותה שוב לפועל. המטרה של ועד הפעולה היא לבטל את התוכנית - כמו בחוף פלמחים. עשינו צעד משמעותי אבל לא השלמנו את העבודה".
נהריה: מאבק על הרחקת הבנייה מקו המים
"אנחנו מבקשים שהבנייה תחל 300 מטר מהחוף ולא 100 מטר"
יזמים: חברות פרטיות, מינהל מקרקעי ישראל ועיריית נהריה
עותרים: החברה להגנת הטבע.
המאבק על חופה הצפוני של נהריה, בסמוך ל"מדינת אכזיב" של אלי אביבי, טרם החל ורוב הציבור כלל לא יודע מה מתוכנן לקום בו. תוכנית ג/4870 הופקדה אי שם בסוף שנות השמונים ואושרה בלי התנגדויות. באותם ימים, המודעות הסביבתית היתה נמוכה והגופים הסביבתיים לא ניהלו מאבקים מתוקשרים. אבל בשנה האחרונה הגיעה התוכנית פעם נוספת לשולחן הדיונים בעירייה וגרמה לגורמים הירוקים לשפשף עיניים בבואם לבחון מה מתוכנן לקום על החוף המוכר כגן לאומי.
החוף בנהריה צילום: אלמוג ליטמון נימי לנגר התוכנית נפרסת על יותר מ־300 דונם וכוללת בתי מלון בגובה 10–5 קומות במרחק של 100 מטר מהחוף ובהם יותר מ־750 חדרים. מאחורי המלונות אמורה לקום שכונה חדשה ובה כ־700 יחידות דיור בבניינים של 2–9 קומות. היזמים החתומים על התוכנית הם חברת דלתא, מינהל מקרקעי ישראל והוועדה המקומית בעיריית נהריה. דלתא מחזיקה ברוב השטח, כ־260 דונם, ולפי דו"חותיה היא מכרה את הקרקע לקבוצת רוכשים הכוללת ארבע חברות פרטיות בעסקה שנסגרה באוקטובר 2010 תמורת כ־91 מיליון שקל.
לדברי יוחנן דרום, רכז שימור סביבה וטבע של החברה להגנת הטבע במחוז צפון, "מדובר בתוכנית ישנה הכוללת מרכיבים אנכרוניסטיים כמו שילוב של תעשייה באזור מגורים. היא נמצאת על החוף ומאיימת עליו".
בשנות התשעים החלה בנייה בחלק מהתוכנית, במתחם סיבל אשר נמצא מזרחית לפסי הרכבת. החברה להגנת הטבע עתרה נגד תוכנית הבינוי אך נכשלה בעתירה. דרום: "השופטת טענה כי באותו מתחם, הבנייה היתה רחוקה 600 מטר מקו המים ולכן לא מדובר באזור רגיש. אבל המציאות הוכיחה שהתוכנית לא הצליחה. יש שם מלון שעומד נטוש. אם את שואלת אותי, הבעלים של הקרקע לא מעוניינים בשאר השטח בגלל בתי המלון אלא בגלל זכויות הבנייה למגורים. הם יוכלו להקים שדרת וילות במקום עם הנוף הכי יפה בארץ. מי לא רוצה לגור 100 מטר מהים?". בעוד שבועיים תדון הוועדה המקומית בבקשת היזמים לאשר את תוכנית הבינוי. שלב זה אינו פתוח להתנגדות הציבור.
דרום מודע לבעייתיות שישנה כעת בהתנגדות לתוכנית שכבר עברה את כל השלבים ושלא הוגשו נגדה התנגדויות. "זה שלא הוגשו התנגדויות זה לא אומר שהתוכנית טובה", הוא אומר. "אנחנו לא רוצים לפגוע בזכויות של היזמים. מה שאנחנו מבקשים זה שהבנייה תחל 300 מטר מקו החוף ולא 100 מטר. אנחנו מציעים ליזמים לקחת את זכויות הבנייה ולממש אותן, גם אם בצפיפות גדולה יותר. במקום לבנות דירות נופש או וילות, שיבנו פרויקט קטן יותר למלונאות בצפיפות גבוהה. במצב שכזה איכשהו נבלע את הנזק הנופי הזה ואז תישאר סביבה".
עתלית: מאבק לסילוק המחנה הצבאי ונגד הבנייה המסיבית
"אנחנו חיים על הים ורואים אותו מהחלון, אבל זו עיירת חוף בלי חוף"
יזם: מינהל מקרקעי ישראל.
מתנגדים: עמותת כחול וירוק, אדם טבע ודין, המועצה לשימור אתרים, הוועד המקומי והתושבים.
רצועת החוף של עתלית באזור חוף הכרמל משתרעת על פני 3 ק"מ, אך רוב החוף חסום לציבור מאז שחיל הים השתלט על השטח בשנות השבעים. בפועל, הכניסה מותרת רק לרצועה מצומצמת של כמה מאות מטרים בחלקו הצפוני של החוף. מעורבותו של הצבא במקום הופכת את המאבק על חוף עתלית למסובך יותר ממאבקי החופים האחרים. ללא פינוי המחנה הצבאי, הנכסים הייחודיים של החוף - מבצר צלבני, נמל פיניקי עתיק וכפר ניאוליתי נדיר מסופה של תקופת האבן שנמצא מתחת למים - ייוותרו לא זמינים לציבור.
"אנחנו חיים על הים, רואים אותו מחלונות הבתים שלנו, אבל זו למעשה עיירת חוף בלי חוף", אומרת דורית קניאגין, תושבת עתלית וחברה בעמותת כחול וירוק. "יש לנו יותר עתיקות משיש בקיסריה. הכל קרוב, אבל כל המשאבים הללו נגזלו מאיתנו".
דורית קוניגין בחוף עתלית צילום: זהר שחר
את האצבע המאשימה מפנים התושבים לא רק כלפי הצבא אלא גם כלפי מינהל מקרקעי ישראל. הסיבה לחיכוך עם המינהל היא תוכניתו לבנות על רכס עתלית שממוקם מול המבצר קניון וכ־1,000 יחידות דיור. לכאורה, התוכנית אינה קשורה באופן ישיר למאבק על רצועת החוף, אבל הוצאתה לפועל מהווה נדבך נוסף במדיניות התכנונית שלא צופה קדימה ומרחיקה את הים ומשאביו מתושבי עתלית.
הוצאתה של תוכנית הבנייה לפועל תדרוש הקמת קיר אקוסטי כדי לחסום את הרעש ממסילת הרכבת שעוברת בסמוך לשטח המיועד לשכונה החדשה. לדברי קניאגין, הבנייה המסיבית, הקניון והקיר יהפכו למחיצת בטון בין עתלית לים ויפגעו בחי ובצומח. "התוכנית הזו - זה כאילו מישהו ישב בירושלים והעביר קווים על המפה בלי לראות בכלל את השטח", מקוננת קניאגין.
כשתוכנית הבנייה הגיעה לשלב ההתנגדויות לפני כשנה, הגישו יותר מ־100 תושבים התנגדויות בכתב. כמות ההתנגדויות הגבוהה אילצה את הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה למנות חוקרת ששמעה את המתנגדים ובעקבות הערותיה עברה התוכנית לשלב התיקונים, ועתידה טרם הוכרע.
לטענת קניאגין, תוכנית הבנייה של המינהל סותרת את תוכנית המתאר שהחל לקדם לפני כשנה וחצי משרד האדריכלים קלאודיו מלול שמינה מינהל התכנון במשרד הפנים. תוכנית המתאר מגדירה מחדש את ייעודי הקרקע לשטחי עתלית, ומייעדת את השטח שבו פועל המחנה הצבאי ואת מרבית השטח בתוכנית הבנייה לפארק לאומי.
הבונים: דד־ליין של שבוע להגשת התנגדויות
"אם יבנו פה סככות, זה לא יהיה החוף שאני אוהב אלא סתם עוד חוף כמו בתל אביב ונתניה"
יזמים: משרד התיירות, המועצה האזורית חוף הכרמל ורשות הטבע והגנים.
מתנגדים: המשרד להגנת הסביבה, פעילים ארציים, תושבי מושב הבונים וחוף הכרמל, באמצעות עמותת כחול וירוק וארגון גולשי חוף הבונים, החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין.
דן לנגה גולש תושב מושב הבונים בחוף צילום: אלעד גרשגורן חוף הבונים על מפרציו היפים נחשב לאחד החופים הפראיים ושופעי הטבע בישראל, ומוגדר ברובו כשמורת טבע מוכרזת. התוכנית שיזמו הרשויות ב־2008 ביקשה להפוך את חלקו הצפוני של החוף שאינו חלק מהשמורה לחוף רחצה מסודר, וכללה מגרש חניה בגודל 20 דונם ל־700 מכוניות וטיילת מוארת ברוחב 5 מ' ולאורך ק"מ שתעבור גם בשטח השמורה. בנוסף כללה התוכנית בניית שירותים ומלתחות, מסעדה בשטח 80 מ"ר, סככות בנות 120 מ"ר ואתר קמפינג ללינת לילה.
הפעילים שהתנגדו לתוכנית טענו כי יש להשאיר את חוף הבונים ללא פיתוח, למעט חסימת הגישה אליו לרכבי 4X4. סקר סביבה שהוכן לחוף ביוזמת החברה להגנת הטבע העלה שמצויים בו ערכי טבע שיש לשמור עליהם, כמינים בודדים של בעלי חיים וצמחים ייחודיים. לטענת יו"ר עמותת כחול וירוק גדעון בצלאל, בישראל אין עוד רצועות חוף ייחודיות כמו זו שבחוף הבונים.
התוכנית כבר זכתה לאישור הוועדה המחוזית חיפה והוועדה לשמירה על הסביבה החופית, אך המשרד להגנת הסביבה, שביקש להפוך את השטח כולו לשמורת טבע, הצליח להביא את התוכנית לדיון נוסף בוועדה הארצית לתכנון ובנייה. הפעילים הרבים כבר היו בטוחים שניצחו במאבק, אך בהמשך חזרה התוכנית לתיקונים ואושרה שוב להפקדה להתנגדויות בוועדה המחוזית ב־8 בספטמבר האחרון. "התברר לנו שהרכבת ממשיכה לנסוע, זה היה מאוד מאכזב", אומר בצלאל. בשבוע הבא יסתיים שלב ההתנגדויות.
"אם יבנו כאן מסעדות וסככות זה לא יהיה החוף שאני מכיר ואוהב כל כך, זה יהיה סתם עוד חוף כמו בתל אביב או בנתניה", אומר דן לנגה (16) ממושב הבונים, מהפעילים הבולטים נגד התוכנית. "ניסינו לדבר עם ראש המועצה כמה פעמים ואפילו ישנו באוהלים מול בניין המועצה, אבל בינתיים לא זז כלום".
נווה ים: הירוקים החליטו להתפשר
"מעדיפים להתמקד בתוכנית שאפשר להציל"
יזם: קיבוץ נווה ים.
מתנגדים: עמותות כחול וירוק ואדם טבע ודין.
המאבק נגד התוכניות להרחבת היישוב וכפר הנופש בנווה ים כבר הסתיים ואף רשם כמה הישגים שכללו שינויים בתוכניות המקוריות. הפעם הארגונים הסביבתיים החליטו להתפשר לאחר שלהבנתם הגיעו לקצה גבול היכולת במאבק נגד התוכניות.
קראוונים שהוצבו בחוף נווה ים צילום: עמית מגל התוכניות בנווה ים כוללות בין היתר הרחבה של קיבוץ נווה ים מ־100 משפחות לכ־350 בעתיד. חלק מההרחבה תבוצע באמצעות קליטת מפוני היישוב אלי סיני מרצועת עזה, שמתגוררים במבנים זמניים ליד הים באישור שימוש חורג לשלוש שנים. בנוסף ביקש הקיבוץ להרחיב את שטחי המלונאות בכ־300 חדרי נופש ולהסדיר רצועת חוף נוספת בת 500 מטר דרומית לחוף הקיים.
בעקבות התערבות הגופים הסביבתיים הושגו שינויים בתוכנית הראשונית, בהם העתקה מקו החוף של גן האירועים ופארק המים של הקיבוץ שחוסם את הגישה לחוף.
אף שהארגונים הסביבתיים התנגדו להרחבת כפר הנופש ולהסדרת החוף שמקצרת את הסביבה הפראית, הם החליטו לעצור את המאבק. בעמותת כחול וירוק הסבירו כי הם העדיפו להתמקד בעצירת התוכניות בחוף נחשולים ובחוף הבונים שנמצאות עדיין לפני הליך ההתנגדויות ושאפשר עוד להציל.
כפר נופש באשלים: העבודות להקמת מלון בן 400 יח"ד כבר החלו
"מדובר במכה אנושה לכנרת"
יזם: חברת אורכידאה שבבעלות האחים נקש, מבעלי חברת התעופה ארקיע.
מתנגדים: אדם טבע ודין, פעילים, גולשי רוח וקיט סרפינג והחברה להגנת הטבע.
בניגוד למאבקים שמתנהלים על חופים אחרים ברחבי הארץ, שבהם נמצאות התוכניות בשלבים שונים של אישור או שיווק, בחוף אשלים בכנרת (המכונה גם "כורסי" או "דיימונד") כבר החלו העבודות בשטח. המכרז שיצא לחופי הכנרת הוא רק המשך לתהליך שנמשך עשרות שנים שבמהלכו השתלטו גורמים פרטיים על חופים בבעלות המדינה, ותוצאתו היא שרק חופים בודדים נותרו נגישים לכלל הציבור.
הפגנה בחוף אשלים
לפי נתונים שנאספו על ידי ארגוני הסביבה, סביב הכנרת נותרו רק שלוש רצועות בתוליות, ללא חוף מוסדר ומגע יד אדם: רצועת כרי דשא עד חוף אמנון, רצועת הבטיחה ורצועת שפך נחל סמך. רצועות חוף אלה מהוות פחות מ־20% מהחופים מתוך 65 ק"מ של חופי הכנרת, וגם הן אינן נגישות לכלל הציבור. כדי להבין את חומרת המצב מספיק לנסוע סביב הכנרת בחיפושים אחר חוף נגיש, ובדרך להיתקל בעשרות חופים סגורים או ש"בעלי החוף" גובים כסף עבור הכניסה.
המעורבים במאבק על חוף אשלים טוענים כי מדובר במחטף שהתבצע ברגע האחרון. ב־2004 המדינה חוקקה את חוק החופים שחל באותה העת רק על חופי הים התיכון והגן עליהם בעיקר מפני בנייה, תוך שהוא קובע כי רצועת החוף המוגנת תגיע עד ל־300 מטר לתוך היבשה ו־300 מטר פנימה אל תוך הים. למרות זאת, באותה העת לא חל החוק על חופי הכנרת, וב־2006 המינהל הוציא מכרז לבניית מלון על פי תוכנית מתאר ישנה. המאבק נגד הבנייה בחוף נקטע עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה. בינתיים המכרז התנהל ללא הפרעה, וחברת אורכידאה שבבעלות האחים נקש, מבעלי חברת התעופה ארקיע, זכתה בקרקע.
רק ב־2008 הוחל חוק החופים על הכנרת, אך עבור חוף אשלים זה כבר היה מאוחר מדי. האחים נקש קנו רצועת חוף שמשתרעת על שטח של 95 דונם להקמת מלון בן 400 יחידות דיור במבנים בני שתי קומות ובמרחק של 50 מטר מהים, בתמורה לסכום של 13 מיליון שקל. "כשהמינהל רץ לשווק את התוכנית כבר היה ברור לכולם שחוק החופים יוחל גם על הכנרת, ולכן התוכנית הזו תהיה האחרונה שתאושר", מסביר רן קמינסקי, ממובילי המאבק. לדבריו, "ב־1995 רשות הטבע והגנים הגיעה להסכמות עם רשויות התכנון, ולפיהן חצי משטח החוף יוגדר כשמורה והחצי השני יוקצה לטובת כפר נופש. אז זה נחשב להישג מדהים, אבל כשמסתכלים על הכנרת כולה בתמונה רחבה רואים שמדובר במכה אנושה", אמר.
את המאבק מחלקים הפעילים לשלושה היבטים: ההיבט הראשון מתייחס לשמירה על ערכי הטבע והנוף, שבמסגרתו אף פורסם מכתב שעליו חתומים כ־150 מדענים שמתריעים כי בנייה נוספת סביב הכנרת עלולה לגרום לה נזק אקולוגי, לאחר שכבר נרשמה ירידה באיכות המים. ההיבט השני מתייחס לגישה לחופים. עם השנים הוכח כי יזמים שקיבלו לידם שטחים ניצלו את אוזלת ידן של הרשויות כדי לגבות תשלום בכניסה לחופים. ההיבט השלישי מתייחס לנושא גלישת הרוח והקיט - סרפינג. לפי הגולשים בנייה בחוף קטן הממדים תמנע מהם את המשך הגלישה בו. לאחרונה הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת בדרישה לעצור את עבודות הבנייה בחוף.
זבולון בהרצליה: השמאי הממשלתי חיסל את חילופי השטחים
"רצו לתת את הקרקע היקרה במדינה
יזמים: עיריית הרצליה וחברת הכשרת הישוב.
מתנגדים: תושבי האזור והירוקים.
עסקה יוצאת דופן של עיריית הרצליה וחברת הכשרת הישוב שבשליטת משפחת נמרודי, שהיתה אמורה ליצור מתחם מגורי יוקרה על חופה של הרצליה, טורפדה בשנה שעברה. ביולי 2008 אישרה הוועדה המקומית הרצליה תוכנית להחלפת שטח של 20 דונם שבבעלותה, המשמש כחניון של חוף זבולון בעיר, למתחם של 8.5 דונם בירידה לחוף השרון בהרצליה - שנמצא בבעלות הכשרת הישוב ושבמקור יועד למלון רב קומות.
דרור עזרא מהירוקים בחוף זבולון, הרצליה צילום: אוראל כהן
העירייה תכננה לתת להכשרת הישוב את השטח בחוף זבולון, והוא היה אמור להפוך למתחם וילות ודירות יוקרה בהרצליה פיתוח - בקו ראשון לים. הסיבה להחלפה, על פי ראש העירייה יעל גרמן, היתה רצונה לשמור על המתחם בכניסה לחוף השרון, הנקרא פאת ים, כשטח פתוח. מתחם פאת ים עובר בין כיכר דה שליט, בקצה הדרומי של רחוב גלי התכלת, הרחוב היקר בישראל, צמוד לירידה לים בחוף השרון.
להחלפת הקרקעות קמו מתנגדים רבים ובראשם מפלגת הירוקים בעיר. דרור עזרא, חבר מועצת עיריית הרצליה ממפלגת הירוקים, מסביר כי "רצו לתת להם קרקע במקום הכי יקר בישראל תמורת משהו שלא שווה אפילו חצי ממנה". טענתם המרכזית של המתנגדים היתה שבעקבות החלת תמ"א 13 (תוכנית המתאר הארצית לחופים - ש"פ) וחוק החופים, חוסלה למעשה יכולת החברה לבנות במקום מלון בשל קרבתו לחוף. לטענת המתנגדים - עובדה זו חיסלה גם את הכדאיות של העירייה לבצע את העסקה. לפי התוכנית, הכשרת הישוב היתה אמורה לבנות בשטח שתקבל מהעירייה בחוף זבולון 11 וילות וקומפלקס מגורים של 7,100 מ"ר בקו ראשון לים. שטח דומה לשטח של המלון המתוכנן במתחם פאת ים. הכשרת הישוב העריכה את שווי השטח בחוף זבולון ב־4 מיליון דולר.
במקביל בוצעה הערכת שווי דומה לשטח על ידי שמאית של העירייה. המתנגדים - הירוקים ותושבים - נאבקו נגד ההחלטה להחליף את הקרקע, והוסכם על הצדדים כי השמאי הממשלתי יקבע את השווי. "השמאי הממשלתי חיסל את התוכנית להחלפת השטח, פשוט מפני שהוא קבע ששווי הקרקע של העירייה גבוה בהרבה משווי השטח שהיא אמורה לקבל", אמר עזרא. מעיריית הרצליה נמסר: "לעירייה היה חשוב לשמור על רצועת חוף ציבורית פתוחה לים. לאור חוות דעת השמאי הממשלתי בדבר העסקה, החליטה הוועדה המחוזית לבטל את התוכנית במתכונתה".
נחשולים כפר הנופש חזר מהדלת האחורית
"פנינת טבע, לא שטח מוזנח"
יזם: מינהל מקרקעי ישראל
מתנגדים: פעילים כלל־ארציים ותושבי חוף הכרמל באמצעות עמותת "כחול וירוק"
התוכנית להקמת כפר נופש חדש בן 500 חדרי אירוח מצפון לקיבוץ נחשולים בשטח של 190 דונם חזרה מהדלת האחורית, לאחר שכבר היה נראה שהיא מתפוגגת. לפני יותר משנה היא נדחתה על ידי ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה במשרד הפנים, בטענה כי היא נוגדת את עקרונות השטחים הפתוחים ושמירת חופי הים לציבור הרחב, זאת נוסף על סטייה מתוכנית המתאר הארצית המייעדת את האזור לפעילות חקלאית. חודשים לאחר מכן (בפברואר 2011) ומבלי שבוצעו בה שינויים ממשיים, היא אושרה על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.
שי אגמון בנחשולים צילום: זוהר שחר
לכאורה, לא מדובר בתוכנית שתפגע ישירות בקו החוף והיא מרוחקת ממנו ביותר מ־300 מטר, אך למרות זאת הטענה העיקרית של המתנגדים היא כי הקרבה למפרצי חוף דור תשנה את האזור כולו ותפר את האיזון הקיים בחופים. התוכנית לכפר הנופש מצטרפת לתוכניות סמוכות של הרחבת כפר הנופש בחוף דור ב־500 יחידות אירוח, וכן הרחבת כפר הנופש בנחשולים ב־500 יחידות, תוכניות שאותן מוכנים לקבל המתנגדים ובתנאי שלא יוקם כפר הנופש. אם שלוש התוכניות ייצאו לפועל, יוקמו באזור כ־1,500 חדרי אירוח חדשים. בקרקע שעליה מתוכננת הקמת כפר הנופש נמצאות כיום בריכות מליחות טבעיות ונדירות, המושכות אליהן מינים רבים של ציפורים וגדלה בהן צמחייה מיוחדת. התוכנית תייבש את הבריכות ותקים במקומן אגם מלאכותי ממים מתוקים, שיגרום למקום נזק בלתי הפיך. "במינהל הגדירו את השטח הזה כ"מוזנח ומסריח". הם לא מבינים שבמקום שבו הם רואים יתושים יש גם פרפרים, שפריריות, 300 מיני ציפורים וטבע רב שאנשים מכל הארץ מגיעים לראות", מספר שי אגמון, ממובילי המאבק. אדמות כפר הנופש המתוכנן היו בעבר בבעלות קיבוץ נחשולים, אך הוחזרו למינהל שגיבש את התוכנית.
ניצנים המאבק עצר את כפר הנופש
"למחוק את התוכנית כדי שלא תשוב"
יזם: מינהל מקרקעי ישראל
מתנגדים: המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ופעילים שונים מרחבי הארץ
עד לאחרונה נחשב המאבק נגד הקמתו של כפר הנופש בניצנים כספינת הדגל של הארגונים הירוקים. שני הארגונים המובילים - אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע - הקימו מטה מיוחד לעניין ונערכו למאבק ארוך שמטרתו עצירת התוכנית. המאבק נשא פרי וחמש שנים לאחר שאושרה בתוכנית המתאר הארצית, מינהל מקרקעי ישראל החליט להפסיק את קידום התוכנית שבה תוכננו 900 יחידות נופש.
חוף ניצנים צילום: אילן ספירא
המהלך התאפשר בין היתר בזכות לחץ ציבורי והצטרפותו של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן למאבק. השלב המכריע היה כאשר השר ארדן הגיע להסכמות על הקפאת התוכנית עם ראש המינהל הקודם - ירון ביבי - ובימים אלה ההגדרה הרשמית של התוכנית היא "בהקפאה".
לפי הערכות, במקום כפר הנופש המתוכנן יוקם כפר נופש חלופי בצפון אשקלון שהקמתו מקובלת גם על ארגוני הסביבה. אלא שההקפאה לא מספקת את הארגונים הירוקים. לדברי ניר פפאי, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, כל עוד שטח התוכנית מופיע בתוכניות המתאר תחת הגדרת ייעוד למלונאות, הוא מהווה סכנה. "הסיכום היה עם ירון ביבי, אבל כעת יש ראש מינהל חדש ובעתיד גם הוא יתחלף, לכן חשוב שהתוכנית תימחק לגמרי מתוכנית המתאר הארצית וייעוד הקרקע ישונה כדי שהיא לא תעלה שוב בעוד כמה שנים", אומר פפאי.
תוכנית כפר הנופש בניצנים עלתה כחלק מהכנת התוכניות לשיכון מפוני גוש קטיף ובמסגרתה הוכנה תמ"א 39 (תוכנית מתאר ארצית למרחב ניצנים וחוף אשקלון) אשר כללה אמנם שטחים רחבי ידיים כשמורת טבע, אך במקביל אושרו בה לראשונה גם שני כפרי נופש, האחד בצפון אשקלון והשני בלב שמורת חולות ניצנים. התוכנית המיועדת היתה צפויה להשתרע על שטח של 300 דונם לאורך 500 מטר ובמרחק של 300 מטר מקו החוף. לפי טענת הירוקים, הקמת הכפר בלבו של השטח לשימור תביא לביתור השמורה וליצירת קיטוע, במקום שמירה על המסדרון האקולוגי.
