בדיקת "כלכליסט" - גול עצמי: החלום של ראשי הערים עלול להכאיב לתושבים בכיס
האצטדיון החדש בפתח תקווה וזה המוקם בנתניה מוערכים ב־200 מיליון שקל כל אחד. אך מאחורי הפאר אין היגיון כלכלי, ואת המחיר עלולים לשלם התושבים. בנתניה טוענים: "לא יהיה גירעון". בפתח תקווה אין אפילו הסכמה לגבי עלות אחזקת האיצטדיון הסופית
בלייריה, למשל, בנו אצטדיון בן 30 אלף מקומות ב־20 מיליון יורו. הבעיה היא שאצטדיון מלא הוא מחזה נדיר, בעוד שחשבון החשמל, למשל, עומד על 111 אלף יורו בשנה לאצטדיון. ראש העיר אף ציין ש"המבנה היה טעות מההתחלה - ועכשיו אנחנו משלמים על זה".
בישראל לא מתכוננים ליורו, אלא אם כן תתעקשו לכנות כך את אליפות אירופה לנבחרות צעירות המתוכננת ל־2013. אבל זה לא מונע מרשויות מקומיות להוציא כספים ציבוריים רבים על בניית אצטדיונים מפוארים. בפתח תקווה, למשל, בנו את אצטדיון "המושבה" ב־200 מיליון שקל, ובנתניה שוקדים על בניית אצטדיון בסכום דומה. בחיפה גם בונים אצטדיון ב־530 מיליון שקל. הכספים למיזמים אלה הם בעיקר ציבוריים: כספי הארנונה של התושבים ברשות ושל המועצה להסדר ההימורים בספורט.
איצטדיון פתח תקווה "המושבה" צילום: אוראל כהן עלות האצטדיונים בפתח תקווה ובנתניה גבוהה ביחס למספר המושבים ולאצטדיונים שנבנו לאחרונה. בקולומבוס שבארה"ב, למשל, בנו אצטדיון בן 20 אלף מקומות ב־139 מיליון שקל; בקלוז' ברומניה בנו 30 אלף מקומות ב־230 מיליון שקל; ובוורנה שבבולגריה בנו 40 אלף מקומות ב־400 מיליון שקל.
אבל ההשקעה הציבורית לא נגמרת בבניית האצטדיון. בפתח תקווה, למשל, לוותה הקמתו בהפגנות אזרחים שרוצים יותר השקעה בחינוך. קשה להם להשלים עם הוצאות אחזקה של מיליוני שקלים מכספם. אגב, למרות הערכת מנהל האצטדיון אבי סמובסקי - שנמסרה לנו בסיור באצטדיון - כי עלות אחזקתו תנוע בין 4 ל־6 מיליון שקל בשנה, התעקשו מנהלי החברה לפיתוח פתח תקווה שמנהלת אותו כי העלות לא תעבור את רף 3.3 מיליון השקלים, ובעירייה לא ידעו בכלל לאמוד עלות אחזקתו.
בנתניה היו נחושים בהערכה כי מדובר בכ־3.5–3 מיליון שקל בשנה בלבד. בחיפה, האצטדיון הגדול בישראל, ההערכות בענף מדברות על עלות תחזוקה כפולה ויותר.
החור שבכיס
בעקבות שיחות עם מומחים בתחום בשוק המקומי, ואם נביא בחשבון שעלות האחזקה של אצטדיונים כמו בלומפילד הוותיק מתל אביב עומדת על לא פחות מ־5 מיליון שקל, ניתן להעריך שהעלות השנתית של האצטדיון בפתח תקווה, שבו מערכות הרבה יותר יקרות כמו מערכת כרטוס אלקטרוני ושטח פנימי מטופח, תמריא מעל 6 מיליון שקל בשנה - כסף ציבורי שיכול לממן, למשל, נוער במצוקה או בניית מעבדות בבתי הספר המקומיים. האתגר הגדול שעומד בפני העירייה המקומית הוא למצוא גופים מסחריים פרטיים שיממנו את העלות הזו בתמורה לקריאת שם האצטדיון על שמו של נותן החסות. זו הסיבה, לכאורה, לכך שבעיריית פתח תקווה בחרו שלא קראו לאצטדיון על שם נחום סטלמך, השחקן הגדול בכל הזמנים של העיר.
התחשיב הפשוט מראה כי הכנסות העירייה ממשחקי כדורגל באצטדיון יסתכמו, במקרה הטוב, ב־4 מיליון שקל בלבד. בענף מעריכים כי שתי הקבוצות הבכירות בעיר, הפועל פתח תקווה ומכבי פתח תקווה, ישלמו כל אחת לא יותר ממיליון שקל בעונה עבור השימוש באצטדיון. נציין שסכומים אלה לא יגיעו כמזומן, אלא יותר כהפסקת סיוע העירייה לקבוצות אלו. במקביל, ההתאחדות לכדורגל תעביר לאצטדיון את משחקי הנבחרת הצעירה, ואולי גם משחקים של הנבחרת הבוגרת נגד נבחרות שלא מושכות קהל. בנוסף, החברה לפיתוח פתח תקווה, שהקימה את המתחם ומנהלת אותו, מקיימת משא ומתן גם עם קבוצות תל אביביות שיוכלו לשחק בעיר בזמן שאצטדיון בלומפילד עובר שיפוצים. אולם בעניין זה פתח תקווה מתחרה בנתניה.
איצטדיון נתניה החדש צילום: נמרוד גליקמן
אם כן, נותרו עוד 2 מיליון שקל שצריך למצוא, כדי שתושבי פתח תקווה לא ישלמו אותם. השטחים המסחריים באצטדיון "המושבה" לא גדולים מספיק לשם כך, ומוערכים ב־1,000 מ"ר. בכרונינגן, עיר הולנדית בסדר גודל של פתח תקווה (כ־190 אלף תושבים), בנו אצטדיון עם קניון שמממן את העלות השנתית שלו. בנתניה, לעומת זאת, דאגו לשטחי מסחר של 6,000 מ"ר באצטדיון. העיר תקבל מהמועצה להסדר ההימורים בספורט 35 מיליון שקל, והיא ממשיכה לפעול להגדלת ההכנסה. יואל רוזבורוב, האחראי על תיק הספורט בנתניה, אומר שהקונספט של האצטדיון הוא "אאוטלט ספורט", כך שתושבי העיר יבואו לקנות מוצרי ספורט ולהתחרות בענפי ספורט (במתחם עשויים לבנות קיר טיפוס, למשל).
בונים על ליידי גאגא
זה אומר שכדי לכסות את 2 מיליון השקלים האלה, בפתח תקווה יצטרכו לקיים הופעות באצטדיון, והופעה בינלאומית יכולה להכניס לו כ־250 אלף שקל בהגזמה. ההכנסה תלויה במי שמופיע, כמובן. ספק אם הלהקות שמגיעות מחו"ל יוותרו על המקומות המוכרים והבנויים למוזיקה, כמו אצטדיון רמת גן או פארק הירקון. בחברה לפיתוח פתח תקווה מקווים למשוך כבר בקיץ הקרוב את ליידי גאגא, המועמדת להגיע לשתי הופעות. מעניין אם רבני העיר יאפשרו זאת. צריך לזכור שגם אצטדיון נתניה החדש יתחרה על הגאגא.
אפיק הכנסות נוסף לאצטדיון במלאבס הוא תאי הצפייה: 150 אלף שקל לכל אחד לעונה. מכירתם לחברות עשויה לכסות חלק ניכר מהעלות השנתית. עם זאת, הקבוצות שאמורות לשחק בו לא מקבלות כל שליטה עליהם. וגם על זה לא ממש חשבו עד הסוף בפתח תקווה - הקבוצות הן אלו שאמורות להביא את הספונסרים והאוהדים הנדיבים לתאי הצפייה האלה, ולא העירייה. גם בנתניה הסיפור דומה. בחו"ל, להבדיל, בכל אצטדיון חדש יש מחלקה שלמה שאחראית על מילוי תאי הצפייה.
שני האצטדיונים בנתניה ובפתח תקווה פתוחים מהצדדים, מה שעלול לגרום לאווירה קצת מנוכרת. על פי האדריכל של שני האצטדיונים, יוסי בן־נעים, עדיף היה לבנות אותו כך ולא קטן יותר, שייראה פחות מכובד. "ראשי הערים דרשו אצטדיונים אייקוניים", הוא אומר.
גדול על העיר
למלא אצטדיון ב־11 אלף צופים זו משימה לא פשוטה כלל. במקרה הטוב, הצליחו הפועל פתח תקווה ומכבי פתח תקווה להביא 5,000 איש ל"אורווה" - האצטדיון הישן שלהן.
הממוצע השנתי שלהן עומד על פחות מ־3,000 (הפועל) ופחות מ־2,000 (מכבי), מה שאומר שהקבוצות יהיו חייבות לעשות מאמצים שיווקיים קהילתיים רבים כדי למלא את היציעים. על פי ניסיון העבר, ספק אם זה יקרה. הקבוצות הללו כל כך מנותקות מהקהילה, שספק אם התנאים המשופרים של האצטדיון החדש יעזרו להן לעלות את מספר האנשים במשחקיהן במעט אחוזים. בנתניה אופטימיים בכך שניתן להביא יותר מ־6,000 איש בממוצע למשחק, אבל עדיין, זה פחות מחצי אצטדיון. ייתכן שהפתרון הפשוט יותר היה בניית אצטדיון צנוע יותר (בן 6,000 מקומות, מקורה, נמוך ובסגנון אנגלי ישן, כלומר סגור מכל הכיוונים).
"יש תוכנית עסקית"
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "האצטדיון אמור לשרת את העיר שנים רבות. החברה לספורט הכינה תוכנית עסקית, והאצטדיון יופעל בשנים הבאות ללא גירעון תפעולי".
מעיריית פתח תקווה נמסר בתגובה: "העלות עדיין אינה ידועה באופן ודאי. החברה לפיתוח פתח תקווה תסובסד על ידי העירייה בחצי מיליון שקל בשנה. יתרת התקציב תגיע מהכנסות בגין משחקים, השכרת מזנונים, מסעדות, תאי VIP, שטחי פרסום, אירועים ומופעים".
מהחברה לפיתוח פתח תקווה נמסר: "תקציב אחזקת האצטדיון מבוסס של הערכות של כ־3.3 מיליון שקל בשנה. החברה כבר דאגה לפעילות שתכסה חלק ניכר מההוצאות, ובימים אלו עמל צוות החברה על גיוס פעילויות נוספות במתחם האצטדיון לטובת השלמת צבר ההכנסות הדרוש".
אצטדיון נתניה החדש
עלות הקמה: יותר מ־200 מיליון שקל
עלות אחזקה: 4–6 מיליון שקל בשנה
שטח כולל: 163 דונם
מספר המקומות: 14 אלף
עוד משהו: מחליף את אצטדיון "הקופסה" שבו 7,500 מקומות
אצטדיון "המושבה" בפ"ת
עלות הקמה: כ־200 מיליון שקל
עלות אחזקה: 3–3.5 מיליון שקל בשנה
שטח כולל: 122 דונם
מספר המקומות: 11 אלף
עוד משהו: מחליף את אצטדיון "האורווה" שבו 6,800 מקומות
