אלקטרה חזרה בדלת האחורית לעיר הבה"דים

חברת אלקטרה פאואר, חברה־בת של אלקטרה, הודיעה אתמול במפתיע על הצטרפותה לקבוצת מנרב־זיסאפל לקראת ההכרעה על זהות הזוכה במכרז התשתיות והבינוי הגדול בישראל - בניית קריית ההדרכה של צה"ל בנגב (עיר הבה"דים). זאת, כשבוע בלבד לפני ההכרזה הצפויה של משרד הביטחון על הזוכה במכרז.

מדובר באחד הפרויקטים היוקרתיים והמורכבים שהמדינה ביצעה, שבמסגרתו כל מתחם צריפין יפונה ויועתק לאזור צומת הנגב, שם ישהו באופן קבע כ־11 אלף אנשי צבא. המתקן, שיכיל 2,600 דונם וכ־250 מ"ר מתחם בנוי, יוכל לקלוט קרוב למאה אלף חיילים בשנה לצורך הדרכות. הפרויקט, שמקודם ומפוקח על ידי משרדי הביטחון והאוצר, יעניק לזוכה יחיד את הרישיון להקים, לתחזק ולתפעל את המתחם לאורך 25 שנה כאשר עלות החוזה נעה בין 20 ל־25 מיליארד שקל.

לפי הודעת אלקטרה, החברה־הבת אלקטרה פאואר תרכוש 25% מחברת מבט לנגב באמצעות הקצאת מניות. חברת מבט לנגב מוחזקת על ידי מנרב והיא הגוף שמתמודד בשמה על המכרז. במקביל, אלקטרה בניה תצורף כשותפה (30%) לחברת ההקמה, שם מחזיקה מנרב 51% ורד בינת 19%. בנוסף תצורף אלקטרה לחברת הניהול שתוקם אם וכאשר תתקבל הודעת זכייה סופית.

ביולי האחרון חשף "כלכליסט"  שלשלב הגמר של ההתמודדות עלו רק שתי חברות - מנרב ושפיר הנדסה - לאחר שמשרד הביטחון בחר בהן להתמודדות ראש בראש לקבלת זיכיון העתק. משרד הביטחון פסל את זוג המתמודדות הנוסף - אפריקה ישראל ושיכון ובינוי - כאשר האחרונה סומנה כ"מתמודדת על תנאי" שתחזור למירוץ רק אם שפיר או מנרב יפרשו ממנו.

בענף התשתיות הזכירו שאלקטרה ניגשה להתמודדות יחד עם אפריקה ישראל, שנשרה מהמירוץ ביולי האחרון ולא עלתה לשלב הגמר. אם מנרב תזכה בזיכיון, זה בשל "כניסה בדלת האחורית" לפרויקט לאחר שאלקטרה למעשה נשרה ממנו בשלב "חצי הגמר". יצוין שאישור השותפות דורש הסכמה של משרדי הביטחון והאוצר. מבדיקת "כלכליסט" עולה שטרם הצטרפותה של אלקטרה למנרב־זיסאפל עלה חשש ששפיר תתנגד למהלך מכיוון שמדובר בחיבור שני גופים בישורת האחרונה של התחרות. עם זאת, שפיר הסירה את התנגדותה כדי לא לעכב את ההליך המכרזי.

הקרב של שיכון ובינוי נגד שפיר

בשבועות האחרונים התנהל מאבק יצרי בין שיכון ובינוי לשפיר הנדסה. אחד הנושאים שליבו את האש היה טענה של שיכון ובינוי כנגד שפיר כאילו האחרונה השתמשה בשירותי ייעוץ מקצועי של אחד האדריכלים בניגוד לכללים. משרד הביטחון, כמו גם בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, דחו את טענותיה של שיכון ובינוי והשאירו את החלטת משרד הביטחון על כנה. אם לא די בכך, מקורבים לשפיר טענו שהם נאלצו לפנות לבנק לאומי בבקשה לקבל מימון ראשוני כתנאי לגשת לפרויקט מכיוון שבנק הפועלים סירב להצטרף לשפיר. לטענת מקורבים לשפיר, הסיבה לסירוב זה היא שבנק הפועלים מוחזק על ידי שרי אריסון, הבעלים של שיכון ובינוי, שמתמודדת מול שפיר על הזכות לעלות לשלב הגמר. כל שנותר לראות הוא אם שיכון ובינוי תעתור נגד הצטרפותה של אלקטרה למנרב.

ערבות של כ־500 מיליון שקל

בימים האחרונים התלהט העיסוק בנושא המכרז ובין השאר טענו מקורות בענף הנדל"ן כי שפיר מנסה למצוא לה שותף כדי לחזק את הבסיס הפיננסי שלה לשם חיזוק מעמדה בעיני משרד הביטחון לקראת ההכרעה על זהות הזוכה במכרז. הסיבה, לפי אותם מקורות: בקרוב יצטרכו המתמודדים להציב ערבות בסכום נכבד של 400 עד 500 מיליון שקל לקראת המכרז. אותן טענות נדחו באופן גורף על ידי שפיר וגורמים נוספים שהוזכרו בעניין זה. נציגי שפיר אף הצהירו כי אין לחברה כל כוונה לחבור לשותפים. במקביל, "כלכליסט" פרסם כי קרן נוי, שאותה מוביל איש הנדל"ן הוותיק פיני כהן, עשויה להצטרף למנרב.