כך עברה רפורמת המרפסות שינוי מהיסוד
נתניהו מכר לציבור את הרפורמה תחת הסיסמה "תוכנית אחת בוועדה אחת". מסעיפי הרפורמה שעברו אתמול בוועדת הפנים והכלכלה עולה כי בדרך נולדה שורת ועדות משנה שעשויה רק להקשות על אישור תוכניות גדולות
לאחר הדרמה הפוליטית שנרשמה שלשום (ב') בוועדה המשותפת פנים וכלכלה בכנסת, שבה פוצץ נציג ישראל ביתנו ח"כ חמד עמאר את הדיונים ב"רפורמת המרפסות" של נתניהו, שבה אתמול הוועדה לדון ולהצביע על כל סעיף וסעיף בחוק הענק בן 630 הסעיפים - הגדול אי פעם בכנסת. בשלל הבלתי נסבל של הנתונים שעליהם הצביעו הח"כים אתמול, ניתן היה למצוא יותר מסימן אחד לכך שהרפורמה הזו מפספסת את המטרה שלה.
הממשלה תמשיך לשלוט בתכנון בערים
הסיסמה שבאמצעותה "מכר" נתניהו את הרפורמה היתה: "תוכנית אחת בוועדה אחת". אך ברשימת הסעיפים שעברה אתמול בוועדת הפנים והכלכלה, בלטה ההחלטה לייצר אוסף סבוך של ועדות משנה לוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה. ועדות שיעסקו בהגנת הסביבה, תוכניות בעלות חשיבות לאומית, רישום שיכונים ציבוריים ועוד ועוד. על הדרך בלטה דרישת האופוזיציה לייצר ועדה שתגן על בריאות הציבור מפני מתקנים מזהמים או מסכני חיים בדרכים אחרות, אבל דווקא זו לא התקבלה.
אם מישהו חושב שמדובר בדרך של נתניהו להבטיח כי כך תפוקח פעולתן של הוועדות המקומיות, שיחשוב שוב. אתמול למשל נולדה לה ועדת משנה כזו שתקבע כיצד והיכן יוקמו פרויקטים של תשתיות ביוזמת המדינה. מדובר בוועדה חזקה וחשובה שתורכב על ידי רוב של נציגי ממשלה ושלוחיה. כלומר, הממשלה תמשיך לשלוט בתקציבי התשתית הגדולים ובתכנון פרויקטים של כבישים, ביוב וחשמל גם בתוך הערים. איריס האן, מתכננת במכון דש"א של החברה להגנת הטבע, אומרת כי המשמעות היא אחת: רוב התוכניות לשכונות ואזורים חדשים בערים והיישובים יהיו תלויות בוועדת המשנה המחוזית. בכך למעשה חוזר הגלגל לאחור, ובטלה תוכניתו של נתניהו לאפשר לוועדה המקומית לקבוע את עתיד הבנייה בעיר.
כמו רבים ממובילי הארגונים החברתיים והסביבתיים, גם אבי דבוש מארגון שתיל מעריך כי בסופו של דבר הסרבול בתחום התוכניות הגדולות והמשפיעות ביותר במדינה יהפוך את אישורן לקשה הרבה יותר ממה שקורה היום. אם לא תהיה הפתעה, בעוד שלוש או ארבע שנים תיאלץ הממשלה להחיות שוב את שיטת הוד"לים עקב חוסר הצלחתה לאשר תוכניות רבות.
בעניין אחד קיים קונצנזוס בקרב אנשי הנדל"ן: עורכי הדין יכולים לחייך השבוע. חוק התכנון החדש ייצר הרבה מאוד כסף ועבודה עבורם, עקב מלחמתו של האזרח הקטן ברשויות, אבל לא רק. כדי להדגים זאת, יש לחזור לחלוקת העבודה המוזרה בין הוועדה המקומית לוועדת המשנה לתשתיות. החוק לא קובע כיצד באמת תחולק העבודה בין הממשלה לוועדה שמוביל ראש העיר. במקביל נאמר כי היכולת לערער על החלטות הוועדות החדשות תוגבל מאוד. כך, אפשר לצפות מראש שחלק לא מבוטל מהתוכניות הגדולות יגררו ראשי ערים לבתי משפט במלחמה נגד הוועדות - כלומר, נגד הממשלה.
נקודת אור: בחירת המומחים
ומילה טובה על מה שקרה אתמול בהצבעה על החוק. כמעט כל ההצעות של האופוזיציה לשינוי סעיפים בחוק לא עברו בוועדת הפנים והכלכלה. כך למשל נכשלו אנשי האופוזיציה בניסיונם לחייב את יו"ר המועצה הארצית להחזיר לדיון החלטות שקיבלו אותן ועדות משנה חדשות, אם שני חברי מועצה ידרשו זאת. בעברית פשוטה, נציגי הציבור לא יוכלו לדרוש לבטל החלטות שנראות להם כפוגעות בטובת אזרחי ישראל. כדי לבטל החלטה כזו יידרש רוב של חברי המועצה, ומכיוון שהממשלה היא הגוף החזק בה, זה יקרה לעתים נדירות. אך באופן מפתיע הצליחה אתמול החזית "הירוקה" שהוביל ח"כ דב חנין בוועדה למנוע החלטה ולפיה שרי הממשלה הם שיבחרו את המומחים לתחומי החברה והסביבה במועצה הארצית, שהנה הגוף העליון בתחום אישור תוכניות הבנייה בישראל. במקביל, לאחר שנים של ייצוג חסר של המגזר הערבי, אישרה אתמול הוועדה כי המועצה הארצית תכלול נציג של המגזר.