ראיון "כלכליסט": "המדינה מרוויחה מהמע"מ על המים"

"עלייה דרמטית במחירי המים גרמה לכך שבמדינת ישראל הפכו את תאגידי המים לשעיר לעזאזל. צריך להבין שאין לנו שליטה על מחירי המים. מי ששולט בהם היא רשות המים", כך אומר ל"כלכליסט" יגאל אלחדד, יו"ר פורום יושבי הראש של תאגידי המים והביוב בישראל. לדבריו, "אני רואה חשבון במקצועי, קל לי להבין את זה. מדינת ישראל מרוויחה מהמע"מ על המים ולכן היא לא מוכנה לוותר עליו ולהוריד עלויות".

ההחלטה על הקמת תאגידי המים התקבלה לפני כעשור במסגרת חוק תאגידי המים והביוב, ומאז הוקמו 52 תאגידי מים. כך, הכנסות הרשויות המקומיות מגביית חשבונות המים והביוב עברו אל התאגידים במקום לקופת הרשויות. המטרה שהמחוקק ראה לנגד עיניו במהלך היתה שהתאגידים ידאגו לאינטרסים של משק המים, וישפרו את תשתיות המים והביוב ברחבי המדינה מבלי לעבור דרך קופת העירייה ולזלוג לתחומים אחרים. אלא שעל פעולת התאגידים נמתחה בשנים האחרונות ביקורת שלפיה הקמתם הביאה רק להתייקרות תעריפי המים, זאת בשל המנגנון הבירוקרטי שהן הקימו שכלל תשלום משכורות לבעלי תפקידים רבים.

איך אתה מסביר את עליית תעריפי המים בשנים האחרונות?

"שנתיים וחצי תוקפים אותנו, את תאגידי המים, בנוגע למחירי המים, כאילו אנחנו קובעים את המחירים. הפקירו אותנו בחזית. רשות המים, שהיא הרגולטור האחראי עלינו, היתה צריכה לצאת בקמפיין שיסביר מה קורה, אבל לא שאלו אותנו, לא התייעצו איתנו. מי שנמצא בשטח זו לא רשות המים אלא תאגידי המים. רשות המים מתנהלת מול תאגידי המים כשלוחה שלה, אז יש מקום שרשות המים תתייעץ איתנו כשעורכים שינויים. צריך לקרוא לנו, לדבר איתנו ולהתחשב בדעתנו, כי בסופו של יום אנחנו אלו שמתמודדים מול הציבור".

צילום: צביקה טישלר

אלחדד תוקף את רשות המים לכל אורך דבריו. טענה נוספת שהוא מעלה נגדה נוגעת לאמות המידה שזו קבעה להתנהלות תאגידי המים מול הצרכנים. "מדובר באמות מידה שאינן הגיוניות", הוא אומר. "הנהלים החדשים עשויים להביא לעימותים מיותרים בין התושבים לבין עובדי התאגידים, הנאלצים לציית להוראות".

מהם הנהלים החדשים הבעייתיים ביותר בעיניך?

"הדרישה מספק המים (התאגיד) להודיע לצרכן בתוך חמישה ימי עבודה על חריגה בצריכתו העולה ב־%150 מצריכתו בתקופה המקבילה בשנה קודמת. ההוראה הזו מביאה להוצאת אלפי מכתבים ובדיקתם שגוזלים זמן, כוח אדם מיומן שאין בנמצא באופן מיידי, ועלויות אשר בסופו של דבר יועמסו וייקרו את מחיר המים בעתיד. הדבר יביא לפנייה מוגברת של תושבים למוקדי הטלפון ולמרכזי שירות הלקוחות לחינם, מה שיעכב את הטיפול בתושב ויפגע במתן השירות במקום לשפרו".

ברשות המים דוחים את טענתו זו של אלחדד. לדבריהם, "מטרת הדרישה להודיע לצרכן על חריגה בצריכה היא טובת הצרכן, אך גם טובת התאגיד. איתור נזילות ומתן אפשרות לצרכן לתקן את הנזילה מהר כדי שלא יצבור חובות על מים שסתם התבזבזו. התאגידים לא שיתפו פעולה ולא העבירו נתונים. לו היו מעבירים נתונים סביר כי צעקתם היתה פחותה. במידת הצורך ובהתאם לנתונים בפועל ייערכו בהמשך תיקונים והתאמות".

10,000 בתי אב נותקו

בתחילת 2010 יצאה לדרך רפורמה במחירי המים והביוב, שעליה הוחלט עוד בימי ממשלת שרון ושבה נקבע שתעריפי המים צריכים לשקף את העלות האמיתית של ייצור המים, בלא סבסוד מהמדינה. נוסף על כך, עקב הפעלתם של מתקני התפלה, התייקרות החשמל והחלתם של תקנים סביבתיים מחמירים על הטיפול בשפכים, עלו מחירי ייצור המים בשנים האחרונות באופן ניכר.

מאז שהוקמו תאגידי המים, הפועלים כגוף עסקי, לא הוסדרו נהלים חדשים בנוגע לצרכנים הנקלעים לחובות. רוב תאגידי המים נוקטים מדיניות קשיחה ומנתקים את אספקת המים לצרכנים שאינם עומדים בתשלום. לפי נתוני האגודה לזכויות האזרח, יותר מ־10,000 בתי אב נותקו מאספקת מים ב־2010 לבדה.

מדוע אתם נוקטים מדיניות כזאת?

אלחדד: "באנו לרשות המים ואמרנו, אתם אומרים לנו לסגור לבן אדם את הברז, אבל לא מרשים לנו לתת הנחות לאנשים; ההקלות של הרשות לא חלות עלינו. כרגע מדובר בחיוב אישי, ואם התאגיד נותן הנחה הוא סופג בעצמו את ההפרש. אני מציע שמדינת ישראל תקצה כסף לתאגידים לטובת הנחות, וכך יאפשרו לנו לעזור לתושבים שזקוקים לעזרה ומגיע להם. שיקבעו קריטריונים מי זכאי ונעמוד בהם".

אחת הטענות החוזרות המופנות כלפי התאגידים היא כי הם מתעלמים מחריגות צריכה שנגרמו מתקלות. ברשות המים מציינים בהקשר זה כי הצנרת בתחומי הבית היא באחריות הצרכן. לדבריהם, התקנות קובעות כי מותר לתאגיד להכיר בצריכה חריגה מנזילה רק אם לא הוכרה בנכס זה צריכה חריגה הנובעת מנזילה ב־12 החודשים שקדמו למועד תקופת החיוב, וכן אם לא חלפו יותר משישה חודשים מתקופת החיוב. לדברי אלחדד, משמעות הדבר היא ש"אם יהיו שתי תקופות עם צריכה חריגה כזו במשך השנה בשני מועדים שונים, לא יוכל התושב לקבל הכרה על הנזילה השנייה".

ברשות המים אומרים על כך: "אין לתאגיד כל אפשרות להיכנס לשטח הפרטי. על הצרכן לטפל בצנרת שלו ולמנוע אובדן של מים יקרים. לא ייתכן שכל שני וחמישי תהיה נזילה, היות שהעלויות על המים הללו שהולכים לאיבוד נופלות גם על שאר הצרכנים. בתהליך יש איזון. התאגיד מחויב לעדכן ולהתריע בפני הצרכנים, ומצד שני לצרכן יש אחריות על הצנרת הפרטית שלו ולמנוע נזילות חוזרות ונשנות".

יגאל אלחדד צילום: אוראל כהן

"טרטור של התושבים"

בעניין העומס על התאגידים אומר אלחדד כי הרשות הורתה לבצע שוב "הצהרת נפשות" בחודש יולי 2012, שבה אזרחים ייאלצו לדווח מחדש מהו מספר הדיירים בכל בית. על התאגידים יהיה לאפס את כל המידע במערכות המחשוב שלהם, וכל משפחה שלא תעדכן את מספר נפשותיה תקבל הכרה בצריכת המים בתעריף המוזל לפי חישוב של שתי נפשות בלבד. לדברי אלחדד, הוראה זו מצריכה תגבור בכוח אדם וטרטור של התושבים שאך לפני שלוש שנים נדרשו לעדכן את תאגידי המים בעניין זה. "הטענה שלי כלפי רשות המים, שהיא מוסיפה חטא על פשע. במקום לבוא ולעזור לנו היא מפילה עלינו דברים שגורעים מהיכולת שלנו לתת שירות לציבור". ברשות המים דוחים את הטענה: "הצהרת הנפשות נועדה להבטיח שהצרכן שומר על זכויותיו ומקבל את המגיע לו".

סוגיה נוספת המטילה צל על עבודת התאגידים היא חוסר שיתוף הפעולה בין התאגידים לשלטון המקומי. בשנתיים האחרונות ניהל השלטון המקומי מאבק תדמיתי מתוקשר נגד תאגידי המים.

איך אתה תופס את היחסים עם השלטון המקומי?

"שלמה בוחבוט, ראש מרכז השלטון המקומי, תקף אותנו מעל כל במה אפשרית והשמיץ אותנו. ייקח הרבה זמן לתקן את הנזק התדמיתי שנגרם לנו. נוצרה תרבות עליהום על תאגידי המים. הלחץ צריך להיות מכוון לרשות המים. ראש עיר הולך לרבד כביש, משקיע ים של כסף, ולמחרת התאגיד פותח את הכביש כדי לטפל בתשתיות. למה? לא יודע. רשות המים חושבת שאנחנו צריכים לפעול בנפרד מהרשות המקומית. אבל החוק צריך להיות הגיוני".

בנובמבר 2011 התקבלו המלצות ועדת ניסן, שהגדילו את יכולת ההשפעה והמעורבות של הרשויות בהתנהלות התאגידים. ההמלצות לא השפיעו על היחסים עם השלטון המקומי?

"אנחנו בהחלט מרגישים רגיעה בעקבות ההמלצות. אנחנו רק מבקשים שייתנו לנו כלים לשתף פעולה. אם החוק אוסר עלינו לפעול בשיתוף עם הרשות, לא נעבור על החוק. אני קורא לשלטון המקומי לפעול בשיתוף עם תאגידי המים".

לדברי אלחדד, "העבודה שתאגידי המים עושים מורגשת בשטח. מתבצעת אחזקה של התשתיות במיליארדי שקלים. כל תושב במדינה צריך לשמוח. אני חושב שבעוד 3–5 שנים תאגידי המים יוכלו להמשיך ולהתפתח, להיות יצואנים של טכנולוגיות, והם יתעסקו לא רק במים - אלא גם בגז, במיחזור אשפה ובאנרגיות מתחדשות. אם בתהליך הטיפול בשופכין ניתן לייצר גז, אז למה לא?".

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "ראשי הרשויות חתמו במסגרת ועדת ניסן על הסכם עם מנכ"ל משרד רה"מ שמכפיף את ניהול תאגידי המים לרשויות המקומיות. מרכז השלטון המקומי ימשיך לפעול לטובת האזרח ולייעל את ניהול משק המים בניגוד לעמדותיה של רשות המים ושל גורמים אחרים. השלטון המקומי גאה כי מאבקו להורדת מחירי המים לנכים השיג את התוצאות המיוחלות. המטרה הבאה היא הורדת מחירי המים לכלל הציבור, תוך הפסקת מימונם של תאגידי מים בזבזניים וכושלים והפסקת הסבסוד הצולב של משק המים".

תגובת רשות המים: "יש להביא למצב שבו הצרכן יידע מה מגיע לו"

מרשות המים נמסר בתגובה: "תאגידי המים חייבים לתת את השירות המיטבי לצרכן. היות שכך, יש להביא למצב שבו הצרכן יידע מה מגיע לו ומה הוא מקבל תמורת כספו, ועל פעולות אלו בדיוק מלין יו"ר פורום היו"רים של התאגידים. ההתנגדות שלו היא ההתנגדות לתהליך, אף שגם התאגידים עצמם ייצאו נשכרים מכך היות שדעת הקהל תהיה טובה יותר כלפיהם. אנו עובדים על התהליך כבר יותר משנה, תוך שיתוף מקסימלי של התאגידים ובכלל. הנהלים יצאו לטרום־שימוע, התקבלו התייחסויות ונעשו תיקונים בעקבות כך, הם הוצאו לשימוע והתבצעו תיקונים נוספים שייצאו לשימוע נוסף. בנושא הצריכות החריגות, למשל, כדי להיצמד עד כמה שניתן לתמונת המצב בשטח פנתה רשות המים לתאגידים בבקשה לנתונים, אך מרביתם המכריע פשוט לא העביר נתונים. אנחנו מבינים את קשיי התאגידים, אך לצרכן מגיע שירות טוב יותר ועליו לקבל תמורה ושירות לכספו. לכל תהליך חדש יש חבלי לידה, ובמידת הצורך ייערכו בהמשך הדרך גם תיקונים והתאמות, אך הפעילות צריכה להתבצע כשהצרכן מודע לכך באופן ברור ושקוף".