מנכ"ל סולל בונה תשתיות: "יש קטעים בענף שהם נטולי רגולציה לחלוטין"

"האתגר המרכזי של כולנו זה הרווחיות. ענף שמגלגל מעל 100 מיליארד שקל בשנה, עם מרווחים של 2-3%, עם תחרותיות פרועה. התוצאה היא שחברות שלא מנהלות את הסיכונים שלהן ואין להם גב פיננסי איתן קורסות אחת אחרי השנייה" - כך אמר ירון קריסי, מנכ"ל סולל בונה תשתיות, בפאנל בנושא "האם קיים עודף רגולציה בתשתיות" במסגרת ועידת הנדל"ן והתשתיות של "כלכליסט" בתל אביב.

למרות הטענות נגד הרגולציה המתגברת בענף אמר קריסי כי "יש קטעים בענף שנטולי רגולציה לחלוטין. לבנקים יש רגולטור, לביטוח יש, לשוק ההון יש, לנו בענף הבינוי והתשתיות - אין כלום. אין דרישה להון עצמי מנימלי, וכך יוצא שניגשים למכרזים ללא הון מספק, פושטים את הרגל וכולנו סובלים". בנושא זה אמר קריסי כי שינויים גדולים מתחילים בצעד קטן: "אני מצדד בקוזניצקי וקורא ליצירת חוזה אחיד בענף".

קריסי הצביע על הבעיות האחרות שמאיימות על הענף: "חסרים לנו מהנדסים ועובדים מקצועיים שיתמידו ושיהיה להם נסיון, ולצערי העובדים הישראלים לא ששים להיכנס לענף. מדובר באתגר לאומי, בהשקעה בהכשרות וגם בעניין העובדים הזרים". בנוסף אמר קריסי כי רואים מחסור עצום בחומרי גלם, ש"חוסמים אותנו הקבלנים בכל פרויקט ופרויקט".

ירון קריסי צילום: מיקי אלון

דניאל בלנק: "אני רוצה לראות קבלן זר שיעבוד חצי שנה מבלי לראות כסף"

גם דניאל בלנק, המהנדס הראשי של דניה סיבוס, השתתף בפאנל. לדבריו, "אנחנו עובדים בעיר המושבות למעלה מחצי שנה ובגלל בירוקרטיות פנימיות קיבלנו רק חשבון אחד מאושר של 44 אלף שקל מתוך מיליונים שהושקעו. אני רוצה לראות קבלן זר שיעבוד חצי שנה מבלי לראות כסף".

בלנק דיבר על הקשר בין הרגולטור לחברות המבצעות והקדים ואמר כי ידבר על הדברים הפחות טובים. דוגמא ראשונה לטענתו הייתה נושא האשרות - שם ציין כי נוצר צורך לשלם למומחים מחברות זרות פי 3 מעובדים מקצועיים של החברה כי הרגולטורים מקשים על קבלת האשרות במדינה.

עוד סיפר בלנק על פרסום מכרזים בהם הוחלט כי דווקא קבלנים זרים יהיו לידרים בפרוייקטים גדולים. "נטע פרסמה מכרז של הקו האדום והחליטה שהקבלן הזר יהיה הלידר. זה מעמיד את הקבלנים הישראלים במצוקה והוביל לעתירה נגד המכרז של התאחדות הקבלנים עם סולל בונה. חברה כמו דניה סיבוס לא תיגש למכרז הזה, וזו תעודת עניות למדינת ישראל שחברות ישראליות לא יכולות להיות שוות בין שווים לחברות זרות".

האדריכל שי ברס צילום: מיקי אלון

שי ברס: "רוצים קבלנים שנכנסים לעבודה בעיניים פקוחות ויודעים שבסיומה לא יפשטו רגל"

האדריכל שי ברס, מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים, סיפר בפאנל כי "40 מיליארד שקל יושקעו בין השנים 2011-2016 בפרוייקטים בתחום התשתיות", אך הוסיף כי למרות שמדובר בסכום כסף גדול, "יותר מעניין איך מייצרים פרויקטים בכמות כזו ואיך מביאים יעדים לידי מימוש".

ברס אמר כי "נכון שיש ניגוד עניינים בינינו לבין הקבלנים, כשהקבלנים רוצים למקסם הכנסות ואנחנו בשאיפה לעמוד ביעדי תקציב. איך אפשר לעמוד בזה? באמצעות זה שנראה קבלנים מחייכים ולא קבלנים שהופכים לפושטי רגל, כי אנחנו זקוקים לכל קבלן. ממוצע הביצוע לתשתיות עומד על 6 מיליארד שקל בשנה ואנו זקוקים לכל עזרה מהמדינה - מחצבות, פועלים והבאת כוח עזר מחו"ל. לכן אנו נרתמים לעזור לקבלנים והמכרזים שלנו רק הולכים ומשתכללים".

"אנו לא רוצים קבלנים מתערבים, אלא כאלה שנכנסים לעבודה בעיניים פקוחות ויודעים שבסיומה לא יפשטו רגל", הסביר ברס. "דוגמא למכרז מוצלח שבו הפרויקט הסתיים בהצלחה הוא כביש 70 בין צומת פארדיס למחלף זיכרון - שם הצלחנו לקצר את מספר הימים באופן משמעותי מ-465 ל-270, כפי שקיבלנו בהצעה של הקבלן שזכה במכרז וכך גם היה הבדל בעלות הפרוייקט שהייתה זולה באופן משמעותי".