המינהל הקפיץ מחירי קרקעות בכפר ורבורג - ביהמ"ש קבע שהמוניטין לא ייכלל במחיר

התובעים הם חמישה רוכשי קרקעות בהרחבה וכן אגודת המושב המיוצגים כולם על ידי עו"ד מרדכי שחם. לטענתם, השומות שנקבעו על ידי שמאי המינהל עבור מגרשים שהוקצו להם לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 737 (החלטה המאפשרת הפשרת קרקעות חקלאיות בישובים חקלאיים לצורכי מגורים ובתמורה לתשלום דמי היוון) גבוהות ומשקללות בתוכם מרכיבים אשר בגינם אין למינהל זכות לגבות תשלום נוסף.

טענתם העיקרית של התובעים היתה כי "שווי השוק" שקבע המינהל אינו נובע מפעולות שביצע המינהל אלא הודות לתרומתם ומהשקעתם של דור המייסדים והמתיישבים הוותיקים. התובעים ציינו כי לפי המינהל התרומה מתחלקת לשני סוגים של השקעות: התשתיות של הישוב הוותיק אשר משמשות גם את תושבי ההרחבה וכן "רוח הקהילה" - המוניטין, אשר משפיע גם הוא. התובעים טענו כי אין לגבות תוספת במחיר עבור שני המרכיבים הללו.

מנגד, במינהל טענו כי יש לדחות את התביעה על הסף מכיוון שהתובעים לא ערערו על השומה על פי נהלי המינהל וכן מכיוון שעם השנים בג"ץ ביטל את החלט 737.

בית המשפט ביטל את מרבית טענות המינהל וקיבל את טענות התובעים בנוגע למוניטין. בהתייחסו למוניטין קבע בית המשפט כי "בכל מקום בו מתגוררים בני אדם ונוצרת קהילה, יש לקהילה השפעה על שווי השוק של הקרקעות שבתחום מקרקעיה", וחייב את המדינה לתמחר את ערך המוניטין ולהפחית אותו מערך הקרקע.

לדברי עו"ד חגי שבתאי, ממשרד עו"ד שבתאי שפירא העוסק בדיני אגודות שיתופיות ומינהל מקרקעי ישראל, "בנסיבות אלה, ובהתבסס על פסק הדין, יהיו ישובים שיבחנו אפשרות לתביעה נגד מינהל מקרקעי ישראל לתשלום ישיר של כספים לאגודה בין היתר על בסיס עשיית עושר ולא במשפט".

לדברי עו"ד שבתאי, "מדובר בפסק דין מהפכני שעשויה להיות לו השלכה גם על שומות אחרות, כבמקרים של הרחבת או בניית בתים ורכישת זכויות של מקרקעין ביעוד של תעסוקה".