חריש לכולם: נפסלו 12 עמותות חרדיות שניגשו למכרז

דרמה בחריש: העיר עומדת להפוך מכזו המתוכננת ליישוב חרדים כפי שכיוון השר אריאל אטיאס לעיר של כולם. מינהל מקרקעי ישראל הודיע לפני שעה קלה כי ועדת המכרזים שבראשותו החליטה שלא לקבל את הצעותיהן של 12 עמותות חרדיות שניגשו למכרזים, ביניהן לכמה למגרשים הגדולים בעיר. בעקבות ביטול הצעות העמותות נותרו 4 מגרשים לבניית 319 יחידות דור ללא זוכים. מנגד זכו בין השאר חברת אשדר ושני קבלנים ערבים: א. ג'ברין ב-82 יח"ד ו-ע.ע.אבו ראס ב-79 יח"ד. גם קבוצת חנן מור שניגשה למכרז באמצעות חברת הבת קחם תקים 235 יח"ד ו-3,150 מ"ר של שטחי מסחר במחיר של כ-30 מיליון שקל.

המכרז לחריש כולל בסך הכל 4,634 יחידות דיור ב-29 מתחמים. מיד לאחר מועד הגשת ההצעות הסתמן כי העמותות החרדיות המאוגדות תחת ועד הדיור החרדי הפתיעו את מרבית היזמים כשהציעו מחירים הגבוהים מהערכות (למעלה מ-40 אלף שקל עבור קרקע ליחידת דיור) וכך היו צפויים לזכות ב-3 מתחמים גדולים של כ-500 יחידות דיור כל אחד וכן במתחמים קטנים נוספים.

אלא שמיד לאחר הגשת ההצעות של הגופים החרדיים ערערו עליהן כמה מהמתחרים במכרז לוועדת המכרזים של המינהל כיוון שלטענתם כל העמותות שניגשו היו מאוגדות תחת גוף אחד, וזאת בניגוד לחוק.

הפגנה של תושבים בחריש (ארכיון)

בעקבות פסילת מרבית העמותות החרדיות נותרו בידי עמותה חרדית הנקראת "ועדת ערבים לדיור" שני מתחמים בהיקף של 291 יחידות דיור עליהם ישלמו מחיר של כ-25 מיליון שקל כולל פיתוח המשקף עלות של 84 אלף שקל ליחידת דיור.

מנגד, מספר יזמים גדולים אשר קודם לביטול הצעות העמותות לא היו צפויים לזכות במכרז זכו בשני מתחמים גדולים אשר ככל הנראה יימכרו לכל המרבה למחיר – כלומר לדתיים לאומיים או לחילונים. מדובר כאמור בחברת אשדר אשר זכתה בקרקע ל-490 יחידות דיור במחיר ממוצע כולל פיתוח של 75 אלף שקל עבור קרקע ליחידת דיור ובחברת דונה אשר זכתה באחד המתחמים הגדולים המיועדים ל-503 יחידות דיור תמורת 93 אלף שקל עבור קרקע ליחידה.

בין העמותות החילוניות והדתיות לאומיות בולטת זכייתה של עמותת נאות חריש אשר כוללת את העמותה שארגן חמי בר אור יחד עם עמותה בראשות מוטי פלד ויאיר מורט. עמותה זו כוללת קהל חילוני ודתי לאומי ונמנית על המתמודדים שקודם להחלטה של ועדת המכרזים הסתמן כי לא תזכה במכרז. העמותה זכתה במכרז ל-593 יחידות דיור בתמורה לעלות קרקע ליחידה של 112 אלף שקל.

זכייה בולטת נוספת היא של קבוצה המורכבת מדתיים לאומיים וחילונים וכוללת את הקבוצות "נאות חנן" ו"בית וגן" שהוקמו על ידי "באמונה" ואת "חריש שלנו" של היזם הירושלמי אסף חוברה. נאות חנן זכתה בחטיבת קרקע ל- 632 יחידות דיור במחיר המשקף עלות קרקע ליחידה של כ-125 אלף שקל ובקרקע נוספת הרשומה על עמותת בית וגן ל-98 יחידות דיור במחיר קרקע ליחידה של 121 אלף שקל.

יזם גדול נוסף שנמצא ברשימת הזוכים הוא י.ח.דימרי שזכה בשני מתחמים בקרקע ל-208 יחידות דיור. חברות נוספות שזכו במכרז הן: צ.לנדאו ורייסדור הפועלות תחת קורת גג אחת. מדובר בחברות שבונות הן עבור חילוניים והן עבור חרדים ולכן הערכה היא כי יפעלו באופן שימקסם את רווחיהם.

"מדובר במקרה קלאסי של שכרון כוח של עסקנים"

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הרב עו"ד אורי רגב בירך את ועדת המכרזים של מנהל מקרקעי ישראל על פסילת ההצעות של עמותות הקרטל החרדי בחריש. לדבריו, "מדובר במקרה קלאסי של שכרון כוח של עסקנים שהתרגלו שהכל מותר להם. עסקני הקרטל, ביניהם מאיר פרוש ורפאל פנחסי, לא הסתפקו בהטבות של כמאתיים אלף שקל לדירה שלא מקבל שום מגזר אחר. הם רצו גם להכתיב ולתאם את מחירי הדירות ולהבטיח את זכייתם של אנשיהם ברוב המכריע של המכרזים". לדברי רגב, "למרבה הצער גם לאחר הפסילה קיים חשש שרק אחד מכל חמישה רוכשי דירות יהיה לא חרדי. כך לא יזכה הציבור הלא חרדי להינות ממחירי סוף הקדנציה שסידר משרד הבינוי השיכון רק לציבור החרדי"

עו"ד ירון שביט, מומחה בדיני מכרזים אמר כי "בשלב זה לא ראיתי את ההחלטה של ועדת המרכזים ואת נימוקי הפסילה אך אם אכן הסיבה היא התיאום המוקדם שבוצע, אני מקווה שוועדת המרכזים לא תסתפק בכך ותעביר את המסמכים שבידה לבדיקת הממונה על ההגבלים העסקיים ויחידת החקירות שלו". לדעתו, אם העמותות שנפסלו יחליטו לערער על ההחלטה, יש להניח שהדבר יגביר את הסיכוי להעברת הטיפול בנושא לבדיקת הגורמים האמונים על ביצוע חקירות פלילייות והגשת כתבי אישום, במידה שיימצא כי יש חשש לפלילים.

מתנועת "ישראל חופשית" נמסר כי "אנחנו שמחים כי האמת יצאה לאור ועתה חריש פתוחה לכלל הציבור. לא ייתכן כי קבוצה אחת באוכלוסייה תחסום את הדרך לקבוצות אחרות. נראה כי מאבקים ארוכי טווח מביאים לתוצאות ואנו מתכוונים להמשיך להיאבק שגם תחומים אחרים יהיו שווים ומקבלים את כלל האוכלוסיה".

"יש לציין כי תיאום בין מגישי הצעות למכרזים בכלל, הוא נושא חמור ובעייתי ובתחום המקרקעין אף יותר. במקרקעין, תמיד מתעורר החשש שמי שיכול היה להרשות לעצמו להגיש הצעה גבוהה יותר, כבר ידע, או שהיה לו יסוד סביר להניח, שהוא יקבל "הקלות" כאלה ואחרות בעת הגשת היתרי הבניה – שיהפכו את ההצעה שיקרה שלו – להצעה משתלמת".

"לגבי הבחירה במציע הבא בתור - בדרך כלל מחזיקים בכספת, טרם פרסום המכרז, אומדן המשמש אבן בוחן לבדוק אם ההצעות לא הוגשו בסטייה ניכרת והן יתפסו כסבירות. אם הן היו בסטייה ניכרת אז ועדת המכרזים עשויה לפסול אותן. במקרה זה, אנו משוכנעים שוועדת המכרזים ביצעה עבודתה נאמנה ובדקה את כל ההצעות שהוגשו ויש לקוות שהיא מצאה את ההצעות הבאות בדירוג, כהצעות שלא נמצא בהן פגם ולפיכך הן שהוכרזו כהצעות זוכות".