ד"ר גיל בפמן: "במקום להנפיק אג"ח שהמדינה תמכור קרקעות למימון הגירעון"

בשבוע שעבר רעדו שוקי העולם לאחר שהתברר שקואליציית המרכז־ימין של ראש ממשלת איטליה לשעבר סילביו ברלוסקוני זכתה לרוב דחוק בבחירות המקומיות לסנאט. בכך למעשה העדיפו הבוחרים באיטליה עבריין מס מורשע שהואשם בקיום יחסי מין עם קטינות, ואולי האחראי למצבה הכלכלי העגום של ארץ המגף, על פני ממשלת צנע שתקדם פתרון לבעיות המבניות של המדינה הגדולה מדי ליפול - והגדולה מכדי להצילה מנפילה.

ההחלטה של האיטלקים טרפה את הקלפים לגבי עתידה של הכלכלה האירופית בכלל והעלתה את החששות לאפקט דומינו שימוטט את הכלכלה הגלובלית כולה. למשל, קריסה של איטליה תגרום לנפילתה של צרפת, שהפקידה כסף בבנקים באיטליה ובאנגליה, והאמריקאים הפקידו הון לא מבוטל במערכת הפיננסית האנגלית. במילים אחרות, הגלובליזציה, זו שהמערב טיפח בעשורים האחרונים והיוותה את עמוד התווך בצמיחת הכלכלה העולמית, פיתחה עם השנים תופעות לוואי.

לדברי ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, "הגלובליזציה עלולה בסופו של דבר להפיל את הכלכלה. זה סיפור של הידבקות, כמו וירוס שמשתולל. ובמקום לפזר את האוכלוסייה על פני כל המדינה שמים את כולם באולם אחד וכולם נדבקים. זה הסיפור של הגלובליזציה, היא מקצרת את ממד הזמן והדברים יכולים לקרות מהר מאוד".

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי צילום: נמרוד גליקמן

המצב הפוליטי בישראל ובאיטליה דומה מאוד

על אף הקשיים הפוליטיים בפמן מעריך שאיטליה תצלח את המשבר. "נשארתי אופטימי. להבדיל ממדינות אחרות יש לאיטליה רק בעיה אחת - בעיה פיסקאלית. לא היתה לה בועת נדל"ן, רמת המינוף הבנקאי נמוכה מאוד, ויש למדינה בסיס כלכלי, לפחות בצפון איטליה. זו לא יוון של 'נגדל זיתים ונשעשע תיירים'. אם איטליה תצליח להקים ממשלה שתפעל לרפורמות פיסקאליות, הבעיה הזו תיפתר. גם היום, לאחר הבחירות, הסיכונים להתמוטטות קטנים יותר ממה שהיו לפני שנה".

למעשה, בפמן מוצא דמיון רב בין מצבה הפוליטי של איטליה לזה של ישראל, ושתי הממשלות העתידות לקום בשתי המדינות יצטרכו להציג תוכניות אופרטיביות לבעיות ליבה. בפמן מזהיר, אם באיטליה הבעיה היא פיסקאלית, בישראל הממשלה החדשה צריכה להכריז כבר בחודשים הראשונים להקמתה על תוכנית לטיפול בהיצע הדירות הדל, ולא מחירי הדירות עלולים לזנק שוב.

"לא סתם המחירים עלו", אומר בפמן. "היה כאן כשל בצד ההיצע. ברגע שיש בכל שנה 40 אלף משקי בית חדשים שצריכים דירה, נוצר ביקוש בסיסי של 40 אלף דירות נוספות בשנה. כשקצב התחלות הבנייה השנתי עומד על 30 אלף דירות בערך, המלאי המקומי קטן מדי. זה יצר ערימה של עצים מוכנה עם דלק, ורק צריך ניצוץ קטן כדי להדליק אותה. ניצוץ כזה יכול להיות כמו המשבר העולמי האחרון שהסיט אנשים משוק ההון לדירה, שהיא כביכול נכס בטוח יותר. השילוב של מחסור היסטורי בצד ההיצע ושל עלייה בביקוש הזניק את המחירים לשמים. "אנחנו לא צפויים לראות ירידה בביקושים כי מדובר בביקוש בסיסי שנובע מדמוגרפיה. אין בישראל בנייה סתם בשביל שיעמדו דירות ריקות".

למה הבנייה נעצרה?

"דמיינו שיש כמה ברזים שצריך לפתוח: ברז אחד הוא הפשרת קרקעות. חצי מהתחלות הבנייה הן על קרקעות שהופשרו, אך בשנה שעברה כמעט לא הופשרו קרקעות; ברז אחר אחראי למספר הפועלים והעובדים הזרים; ברז נוסף אחראי על זרימת המימון לפרויקטי המגורים, בהתאם למגבלות הרגולטוריות שהטיל בנק ישראל על האשראי לסקטור הבנייה למגורים".

לרוץ לקנות דירה? תלוי אם מאמינים למפלגות שנבחרו

על פי ההנחיות של בנק ישראל, יש מגבלה על הבנקים להעניק אשראי לענף מסוים בהיקף של יותר מ־22% מסך כל תיק האשראי שלהם. נכון לסוף ספטמבר 2012, היקף ההלוואות שהעניקו שני הבנקים הגדולים - לאומי והפועלים - בענף הנדל"ן עומד על 21% ו־20% בהתאמה, כך ששני הבנקים קרובים מאוד לתקרת האשראי בענף ועלולים למצוא את עצמם ללא אפשרות להעניק עוד אשראי לתחום הנדל"ן. הבעיה מחמירה כשמגלים שחלק משמעותי מהאשראי שהעניקו שני בנקים אלה הוענק לטובת מימון פרויקטי תשתיות ונדל"ן מסחרי. "כשהברזים האלה סגורים", אומר בפמן, "יש ירידה בהתחלות הבנייה".

מחירי הדירות יעלו ב־2013?

"אנחנו מסתכלים על מספר הדירות החדשות שלא נמכרו ולכמה חודשים הן יספיקו בקצב המכירה הנוכחי. יש קשר מאוד ברור בין המדד הזה למחירי הדיור. כך למשל, ב־2010–2011, כשראינו עלייה חדה במחירי הדירות, חודשי ההיצע עמדו על 7–8. למעשה, כשחודשי ההיצע מתחילים לרדת מתחת לעשרה חודשים, המחירים מתחילים לטוס. כשהם עולים מעל 13–14 חודשים, מחירי הדירות יורדים".

ואיפה אנחנו נמצאים עכשיו?

"בערך בעשרה חודשי היצע, ואנחנו במגמת ירידה. כשראינו את המגמה הזו באמצע 2011, אמרנו שיש סיכוי שמחירי הדירות יתייצבו. אבל עכשיו, אם הממשלה החדשה לא תביא תוכנית ברורה להאצה של התחלות הבנייה, ל־45 אלף בשנה במיקומים נכונים - היצע הדירות החדשות ימשיך לרדת וחודשי ההיצע ימשיכו לרדת. בינתיים אנחנו כבר רואים שהמחירים עולים. אם צד ההיצע יהיה בסדר, כל השאר יסתדר. אחרת, עליית המחירים יכולה להגיע בקלות לעד 10% בשנה הקרובה, אבל הם לא ישתוללו כמו ב־2008".

אז אתה ממליץ היום לזוגות צעירים לרוץ ולקנות דירה?

"אם מאמינים למפלגות ששמו את עניין הדיור בראש סדר היום, אז כדאי להם לחכות עם רכישת הדירה. הם יראו תוך זמן קצר אם יש תוכנית. עד אמצע השנה התמונה תהיה ברורה. אם יטפלו נכון בצד ההיצע לא יהיה זינוק מבהיל נוסף כמו שחווינו, יהיה אפשר לייצב את השוק ולהוריד את המחירים בהדרגה. להוריד את המחירים במכה לא עושה טוב לאף אחד".

גם אם הממשלה תטפל בצד ההיצע, רואים ירידה בביקוש לאשראי לדיור מצד הקבלנים?

"זו תופעת לוואי של מגבלות בנק ישראל. אם יזם יודע שבנק גדול נמצא במגבלת האשראי, הוא עושה את החישובים שלו. הוא לא ירכוש קרקע אם הוא חושש שהבנק לא יוכל להעניק לו אשראי להשלים את הבנייה. לכן הקבלנים מורידים את הביקושים בהתאם".

בינואר האחרון הכריזו משרד האוצר ובנק ישראל על הקמת קרן למתן אשראי למימון פרויקטי נדל"ן בהיקף של כ־6 מיליארד שקל למשך שלוש השנים הקרובות. בחודש שעבר הכריז המפקח על הבנקים על הקלה נוספת שתאפשר לבנקים לרתק פחות הון עבור ערבות מכר - אותה ערבות בנקאית שהיזמים מחויבים בהעמדתה על כל דירה שהם מוכרים. המהלך צפוי להגדיל את היצע האשראי לנדל"ן בכ־1.7 מיליארד שקל. למרות מאמצים אלו, בפמן מעריך שההשפעה על היצע האשראי לא תהיה מהותית.

"אלה תיקונים בקטנה", אומר בפמן. "אלה לא הסכומים הגדולים. התמריץ להגדיל את התחלות הבנייה צריך להיות גדול מאוד. הממשלה צריכה לראות בזה פרויקט בחשיבות לאומית. ענף הנדל"ן למגורים יכול להכפיל את התפוקה שלו בקלות ובתוך פרק זמן קצר, ומלבד עבודה זרה זה גם הרבה מאוד עבודה ישראלית. נדל"ן זה גם אחד התחומים הכי עתירי מס שיש. יש למדינה בעיה עם המסים? למה שלא תגדילו את ההכנסות על ידי השקעה בנדל"ן? במקום להנפיק אג"ח, שהמדינה תמכור קרקעות ותממן עם זה את הגירעון. זה ייצור גם חלופות השקעה לגופים מוסדיים".

ראינו בחודשים האחרונים שהגופים המוסדיים העדיפו שלא להשתתף במכרזים דומים כמו אלה שאתה מציע, למה שהמגמה הזו תשתנה?

"צריך לבנות את זה נכון ולשתף בזה את הבנקים. אם הגופים המוסדיים ילכו לפרויקט כזה עם הבנקים, והמוסדיים יזכו לרשת ביטחון מהמדינה, זה יכול להיות מנוע צמיחה סופר־חשוב לישראל נוסף על הגז, והצמיחה תעבור את רף ה־4%".

עדיין צומחים יפה ויותר ממדינות ה־OECD

מה התחזיות שלך לגבי קצב הצמיחה ב־2013?

"אנחנו רואים בישראל ירידה בקצב הצמיחה. אם קודם הקצב היה 5% ויותר, ירדנו מדרגה לכיוון ה־3%. ההאטה נובעת מירידה ביצוא כמו גם בהשקעות בנכסים קבועים. הסקטור העסקי לא מספיק אופטימי ודוחה השקעות. גם משקי הבית לא ממהרים לרכוש דברים שהם יכולים לדחות כמו החלפת מכונית או טלוויזיה. למעשה, לפי מדדי האמון שיש ללמ"ס, המספרים מצביעים על פסימיות. למרות זאת, אנחנו עדיין צומחים יפה ויותר ממדינות ה־OECD.

"לגבי הצמיחה ב־2013, צריך מאוד להיזהר עם התחזיות כי השנה אנחנו צפויים ליהנות מהשפעה של הגז על החשבונאות הלאומית. ללא ההשפעה של הגז, קצב הצמיחה יעמוד על 2.8%. לפי הלמ"ס הגז יביא לתוספת של בערך 1% בצמיחה".

ומה דעתך על ההערכות של הלמ"ס?

"התוצר הנובע מההפקה וההולכה של הגז הוא טכני, בעיקר משום שנעשה על ידי גורמים לא ישראלים (האסדה בבעלות זרה, עובדים זרים וכו'). אתה כולל את זה בתוצר של ישראל או לא? באה הלמ"ס ואמרה, 'זה לא מעניין אותי שזו עבודה זרה לגמרי, אני מכניסה את זה לתוצר המקומי הגולמי כי זה במים הטריטוריאליים שלי'.

"צריך להבין גם איך החשבונאות הלאומית עובדת. ברגע שיש רמה מסוימת של שימושים במשק, אם אתה מוריד את היבוא, אוטומטית אתה מעלה את התוצר. ולכן אם אתה מייבא פחות דלק כבד ויקר ובמקום זה אתה משתמש בגז מקומי, אתה מפחית את היבוא ומגדיל את התוצר. אבל השאלה היא לפי אילו ערכים אתה לוקח את הדלק שאתה לא משתמש בו. הלמ"ס הלכה על הפתרון שהכי מוריד את היבוא ומטה את התוצר כלפי מעלה. זה צפוי להביא תוספת של 0.8% ב־2013 ו־1% תוצר ב־2014".

איפה ההשפעות האמיתיות של הגז על התוצר?

"מההשקעה בציוד שמשתמש בגז טבעי. זה צפוי להיות משמעותי משנת 2015 ואילך, תלוי בהיקף פריסת רשת ההולכה הארצית. אם זורמים עם תוכנית הפריסה של משרד האנרגיה ונתגז, יש התחלה של פריסה משנת 2015. זה יהיה תהליך הדרגתי של לפחות עשור שבמהלכו ישתנה כל המבנה האנרגטי של מדינת ישראל. זה יביא גם לשיפור במידת התחרותיות של המשק בעקבות הגברת מידת היעילות האנרגטית. זה יכול להביא לחיסכון של לפחות 10% בהוצאות החשמל של החברות. צריך להבין שזה יגדיל גם את העודף בחשבון השוטף וייצור לחץ לייסוף. המשקיעים כבר מביאים את זה בחשבון. תהיה גם תרומה להכנסות המדינה ממסים - צמיחה הדרגתית לאורך זמן".

מה ההערכות שלך לגבי שיעור הצמיחה העתידי?

"ברגע שאתה יוצא ממצב שהמשק איננו בתעסוקה מלאה אתה יכול לצמוח יותר מאשר קצב הצמיחה הפוטנציאלי בלי להיתקל בקיר. אז מה עושים עם הקיר? תלוי בכמה דברים. בכמה ההון הפיזי במדינה גדל, בכמה תשומת העבודה גדלה ומה קורה עם הפריון.

"בישראל שיעור ההשתתפות בשוק העבודה נמוך יחסית. שזה טוב וזה רע. זה אומר שאם הוא יישאר כמו שהוא, בשלב מסוים אחרי שנמצה את כושר הייצור ניתקל במגבלה שאין מספיק עובדים. אבל אם ברקע יעשו מהלכים מבניים שיגרמו לכך ששיעור ההשתתפות יגדל, ובמקביל האנשים יוצבו בתפקידים נכונים ופרודוקטיביים, נתגבר על הקיר הזה. זה לא חייב להיות בהכשרה פורמלית, אלא תוך כדי עבודה".

הזדמנות לחשוב מחדש על התקציב הדו־שנתי

נוסף על בעיית מחירי הדירות, אתה רואה אתגר משמעותי נוסף שהממשלה הבאה שתקום תצטרך להתמקד בו?

"יש בעיה של גירעון. זה ידרוש מהממשלה החדשה שתגבש תקציב לעשות שינויים. בינתיים, היקף החובות שיגיעו לפירעון ב־2013 יהיה קטן מזה של 2012 וזה מוריד מהלחץ. אם הממשלה תלך חזק על הפשרת קרקעות היא תוכל להכניס הרבה מאוד כסף לקופה - אפילו 5 מיליארד שקל. השאלה מה יקרה לתשואות בארה"ב - האויב של שוק האג"ח הממשלתיות. אם הן יעלו הן עלולות להגדיל את נטל החוב.

"אתגר משמעותי נוסף הוא הבעייתיות בביצוע התקציב השנה. העודף בינואר 2013, לעומת ינואר בשנים קודמות, היה הנמוך ביותר וזו בעיה. תידרש התאמה. אין ספק שהמדיניות הפיסקאלית תצטרך להתמודד עם אתגרים מאוד גדולים. חלק מזה כבר עשו - בתחום המיסוי - ויכול להיות שיעשו עוד. אני לא פוסל את זה. החלק הקשה הוא בצד קיצוץ ההוצאות וצריך לעשותו בחוכמה - לא קיצוצים רוחביים או כאלה שפוגעים ברווחה. כרגע אנחנו במצב שקצת מזכיר את איטליה מבחינה פוליטית. אין לנו ממשלה, אנחנו לא יודעים מי יהיה שר האוצר, אין תקציב. מחכים. במובן הזה מאוד קשה להגיד משהו ממשי על מה שהולך להיות".

איך הגענו לזה?

"תוצאה של שני דברים. ראשית, תקציב דו־שנתי בעולם שבו הוודאות הכלכלית נמוכה מאוד. במצב כזה כשאתה חוזה רחוק מאוד קדימה, מרווח הטעות הוא גדול מאוד. ב־2012 בשלב כלשהו הצמיחה הכלכלית ירדה מדרגה, העלייה בהכנסות המדינה ממסים די נבלמה ואף ירדה.

"שנית, הממשלה היוצאת הוציאה בשנה האחרונה יותר מאשר מסגרת ההוצאות שלה. איך דבר כזה קורה? תקציב דו־שנתי".

והם לא ידעו שהתחזית שלהם ורודה מדי?

"צריך לקחת את מקצוע החזאות הכלכלית לא עם גרגר של מלח אלא עם חופן של מלח ולהכיר במגבלות. כשאני צריך לתת אינדיקציה לחדר עסקאות שלנו בתחום מסוים והם שואלים אותי מה יקרה למדד המחירים לצרכן בשנה וחצי הקרובות, אני אומר להם מראש שהתחזית שאני נותן נעה בטווח מסוים. כי חלק מהבנייה של מודל הוא ההבנה כמה המודל יכול לטעות. מי שמתעלם מזה שאנחנו לא נביאים או בני נביאים ואין לנו יכולת לחזות לטווח ארוך - ושנתיים קדימה בעולם סוער כמו היום זו תחזית ארוכה מאוד - צריך מאוד להיזהר".

אבל זה הולך לקרות שוב?

"אני חושב שצריך לחשוב מחדש על התקציב הדו־שנתי. לא טוב להיות יוצאי דופן בעניין הזה מיתר העולם. יש לממשלה שתקום הזדמנות לחשוב מחדש על הדבר הזה. ההיסטוריה מלמדת שאת רוב השינויים הגדולים עושים בשנת הכהונה הראשונה של הממשלה".