איש שטח: "עוד לא המציאו אפליקציה לשיפוצים"
אלון ניב, קבלן שיפוצים עם ותק של 19 שנה, מודע היטב לתדמית הבעייתית של המקצוע שבחר לעסוק בו אף שסיים תואר ראשון בכלכלה. חלק מהעבודות שהוא נקרא לעשות, הוא אומר, הן תיקונים לעבודה לא מקצועית של חאפרים
"אנשים נוטים לזלזל בעבודת השיפוצים ולא מבינים שלשפץ הרבה יותר קשה מלבנות. כשאתה משפץ אתה צריך להתחבר לקיים כך שזה יהיה חלק אינטגרלי מהבית, וזה הרבה יותר קשה מלבנות בית חדש מהיסוד", מסביר קבלן השיפוצים אלון ניב.
ניב (43), בעל ותק של 19 שנה במקצוע, מנסה להיאבק במשך שנים בתדמית החאפרית שיצאה לענף, ומעיד על עצמו כי הוא מתייחס לעבודה וללקוחות בכבוד רב. לצערו, הוא אומר, גם הוא מתפרנס מאותם חאפרים, מאחר שחלק מהעבודות שהוא נקרא לבצע הן עבור אנשים שנכוו מעבודה לא מקצועית. "רוב השיפוצניקים הם כאלה שעבדו קצת בשטח כבעלי מקצוע, כולבויניקים שיודעים במקרה הטוב לעבוד בתחום אחד ובדרך כלל גם לא יודעים לקרוא תוכניות אדריכליות. אתה רואה לא פעם טעויות מזעזעות.
"קבלן שיפוצים טוב לא צריך לדעת לעשות הכל, אבל הוא צריך לדעת לתזמן את בעלי המקצוע בצורה מושלמת. אני עובד במשך שנים עם בעלי מקצוע קבועים שאני סומך עליהם, זה חלק מהעניין כי יש לא מעט שיפוצניקים שלומדים עבודה 'בערך' ועושים הכל לבד כדי לחסוך במחיר. הם יעשו עבודות אינסטלציה אף שהם לא אינסטלטורים, למשל. אני לעולם לא אגע בשקע חשמלי - אף שאני יודע בדיוק מה צריך לעשות - אלא אעביר את העבודה לחשמלאי מוסמך. כל אחד והמקצוע שלו".
אלון ניב בשטח. "אשתי נרתעה בגלל התדמית והקושי הפיזי בעבודה" צילום: נמרוד גליקמן אחד הדברים שניב טוען שהוא מייחס להם חשיבות גדולה הוא לוחות הזמנים והמחויבות ללקוח, שני דברים שנחשבים לרעה החולה של הענף. "כשהתחלת עבודה אסור לך להזניח אותה אפילו ליום אחד", הוא אומר, "יש קבלני שיפוצים שלוקחים כמה עבודות במקביל, מתחילים עבודה אחת ונוטשים ליומיים, שבוע או יותר. זה עצוב, כי הם משאירים משפחה שחיה בינתיים בתוך אתר בנייה. אני מתחייב ללקוח על לוחות זמנים ועומד בהם, זה חלק מהשירות. אני גם נותן אחריות על העבודה, שזה נדיר בתחום".
לפני כמה שנים ניסתה המדינה להסדיר את ענף השיפוצים, בין היתר באמצעות מבחני הסמכה תיאורטיים לשיפוצניקים. ראשי הענף טענו באותה העת כי מדובר במבחנים קשים עד בלתי אפשריים עבור אנשים שחלקם הגדול לא סיים עשר שנות לימוד. מהבחינה הזו ניב, שמחזיק בתואר ראשון בכלכלה, הוא עוף מוזר בענף. "בנייה תמיד עניינה אותי, אבל ההתחלה שלי בתחום היתה כדי להרוויח כסף בתור נער בחופש הגדול", הוא מספר, "עבדתי אצל אבא של חבר שהיה קבלן, היינו שוליות באתר בנייה. הרווחנו הרבה, אבל זו היתה עבודה קשה וסיזיפית". למרות הקשיים, הוא אומר, הוא נמשך למקצוע ומיד לאחר שירות צבאי בחיל המודיעין החל לעבוד כמנהל עבודה אצל קבלן שביצע עבודות עבור משרד הביטחון. "כיוון שהיה לי סיווג ביטחוני גבוה שלחו אותי לעבוד בבסיסים רגישים שאפילו לבוס שלי אסור היה להיכנס אליהם. בהמשך עשיתי קורס קבלן רשום וקורס מנהלי עבודה, ולאחרונה סיימתי קורס של מפקחי בנייה - תחום שאני מתכוון לשלב במקביל לעבודת השיפוצים".
את הענף הוא נטש רק פעם אחת, כשלמד לתואר ראשון ועבד במקביל במחסני הוצאה לפועל. הוא אפילו התקדם לרמת מנהל סניף, אבל אז החליט שעבודת השטח חסרה לו והחליט להיות קבלן שיפוצים עצמאי. "אשתי ידעה שזו המהות שלי, שאני אוהב את העבודה הזו, אבל במקביל נרתעה בגלל התדמית והקושי הפיזי בעבודה", הוא מספר. "בסוף היא כמובן זרמה איתי".
המעבר משכיר לעצמאי, הוא אומר, היה לא פשוט - אבל מהר מאוד הוא הבין כי יש ביקוש לכישורים ולידע הייחודי שצבר. "אני מודע לכך שאני משדר ומספק משהו שונה. רוב העבודות שלי מגיעות מפה לאוזן, כך שמי שפונה אליי יודע מה הוא עומד לקבל". כאן מגיע ניב לנושא כאוב - הכסף. "העבודה שלי מתחילה כבר בהצעת המחיר. אני לא זורק סכומים לאוויר, לפעמים אני יושב 3–4 ימים על הצעת מחיר מפורטת ללקוחות, אף שאני יודע שחלקם משתמשים בה כדי לבצע השוואות עם בעלי מקצוע אחרים. הבעיה היא שחלק מהלקוחות בוחנים את העבודה בעיניים לא מקצועיות, מי שלא מבין איכות מסתכל רק על מחיר ועל אסתטיקה בעין. אני עובד במחירי השוק ולא מעבר לזה, אבל אנשים שאני עובד אצלם יקבלו תמורה מלאה עבור הכסף שלהם. הבעיה עם החאפרים שדורשים מחירים מצחיקים כי הם מבצעים את כל העבודה לבדם ובצורה חובבנית, היא שהם שוברים ככה את השוק. במקרה של בנייה ושיפוצים הקלישאה של 'הזול הוא הכי יקר' נכונה כי אין מה לעשות, בענף שלנו אין קיצורי דרך. עוד לא המציאו אפליקציה לעבודות שיפוצים".
השיפוץ הכי נפוץ, הוא אומר, הוא חידוש חדרי אמבטיה, "הישראלים אוהבים אמבטיות מפנקות". אף שהרווחים בענף נשחקו בשנים האחרונות בגלל עליית המשכורות של בעלי המקצוע והפועלים, "יש משהו מאוד מיוחד בלקחת בית ישן ולשנות אותו מהיסוד, עד שאתה מקבל משהו אחר לגמרי. בעבר לקחתי שתי דירות של 30–40 מ"ר שמיועדות לסטודנטים ברמת השרון, הרסנו אותן מהיסוד והיה צריך לבצע תכנון מפורט, שהכל יהיה פונקציונלי. בסוף, כשהכל התאים ברמה של מילימטר, היתה לי הרגשה מדהימה".
