"המדינה צריכה לייעד 50% מבסיסי צה"ל שיפונו לדיור מוזל"
ח"כ סתיו שפיר יוזמת הצעת חוק הדורשת להקצות 15 אלף דירות לדיור בר־השגה מכלל הדירות שיוקמו על שטחי בסיסי צה"ל באיזור המרכז. לפי ההצעה שהגיעה לידי "כלכליסט", ניתן יהיה להשכיר את הדירות במחיר של עד 3,100 שקל בחודש
08:5207.05.13
הצעת חוק שתגיש בימים הקרובים הח"כית הטרייה סתיו שפיר (העבודה) מבקשת לחייב את המדינה להקצות לדיור ציבורי ודיור בר־השגה 50% מהדירות שייבנו על שטחים שיפנו בסיסי צה"ל באזור המרכז. לפי הצעת החוק שהגיעה לידי "כלכליסט", בשטחים שיפונו ניתן יהיה לבנות כ־30 אלף יחידות דיור - כמחצית מהמחסור המצטבר של 65 אלף דירות, שעליו דיבר דו"ח טרכטנברג.
קראו עוד בכלכליסט:
- מתקדמים לקראת הפינוי: אושרו להפקדה 2 תוכניות בנייה ראשונות במחנות צה"ל במרכז
- משרד הביטחון יקבל 1.9 מיליארד שקל עבור קרקעות בסיסי צה"ל שיפונו
"החוק הזה ייצור תוספת משמעותית של דירות זולות במרכז הארץ: יותר מ־1,500 יחידות דיור ציבורי חדשות, ו־13,500 יחידות דיור להשכרה למעמד הביניים במחיר חודשי של כ־2,100 שקל או כ־3,100 שקל", נכתב בהצעת החוק.
"ההצעה של אטיאס לדיור בר־השגה אינה מספקת"
הצעת החוק קובעת שלוש קטגוריות של דירות: קטגוריה א' מוגדרת כדירה לשכירות ארוכת טווח לעשר שנים לפחות לזכאים, שמוגדרים אף הם בהצעת החוק, במחיר של עד 30% מההכנסה הפנויה הממוצעת של משק בית בעשירון הרביעי. קטגוריה ב' דומה להגדרה הקודמת, אך כאן מחיר השכירות לא יעלה על 30% מההכנסה הפנויה הממוצעת של משק בית בעשירון השישי. בשני המקרים גובה שכר הדירה יעודכן מעת לעת, בהתאם לתקנות שיקבע שר השיכון באישור ועדת הכלכלה.
הקטגוריה השלישית היא דיור ציבורי, שבדומה לעבר, מוגדר כדיור שיוחזק על ידי המדינה או החברות המשכנות, ויושכר במחיר מסובסד לזכאים לפי נוהלי משרד השיכון.
שפיר מחלקת בהצעת החוק את הדירות שייבנו בפרויקט כך ש־5% מהן יוחזרו לידי המדינה וינוהלו כדיור ציבורי לזכאים, 25% מהדירות יהיו בנות־השגה בקטגוריה א' ו־20% יהיו בנות־השגה בקטגוריה ב'. בפרויקט שכולל דירות בגדלים שונים ומסוגים שונים, ההצעה מחייבת להקצות דירות ציבוריות ובנות־השגה מכל קבוצת דירות נפרדת ולא מהבניין כולו, כדי להימנע מהאפשרות שהקבלנים יקצו לכך את הדירות הפחות אטרקטיביות.
ההצעה מתייחסת לבסיסי צה"ל מחנה סירקין בפתח תקווה, השלישות ברמת גן, בסיס תל השומר, מחנה צריפין, מחנה הרודצקי בגבעתיים, בסיסי "קרן הקריה", "דולפין" ותל ברוך בתל אביב, מחנה שירותי האחזקה בבית דגן, מחנה גלילות, מחנה הדלקים באשדוד ומחנה הדלקים בנשר.
קביעת הגדרות לזכאים לדיור בר־השגה
הצעת החוק מבקשת להגדיר גם את קריטריוני הזכאות לדיור בר־השגה: התנאי הראשון הוא שההכנסה הפנויה של משק הבית לא תעלה על גובה ההכנסה המזכה שתיקבע על ידי שר השיכון בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הקריטריון השני הוא היעדר בעלות על דירה או נכסים והון אחרים ששוויים עולה על הסכום שייקבע אף הוא על ידי שר השיכון בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
מחנה צריפין (ארכיון) צילום: אבי מועלם בנוסף, ואולי כדי להתמודד עם מגזרים שונים באוכלוסייה, הקריטריון השלישי מדבר על כך ש"לא ייחשב אדם זכאי אם הכנסתו הנמוכה נובעת מאי־מיצוי כושר השתכרות, בהתאם לכללים שיקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; ויכול השר לקבוע גם פטור ממבחן מיצוי כושר ההשתכרות במקרים מתאימים. לעניין זה לא ייחשב אדם הזכאי לקצבאות השלמת הכנסה, הבטחת הכנסה, לדמי אבטלה, או לקצבאות בגין אי־יכולת השתכרות בשל מחלה כמי שאינו ממצה את כושר ההשתכרות". בנוסף לא יותר מ־30% מהדירות בנות־ההשגה יוקצו לתושבי הרשות המקומית שבשטחה משווק הפרויקט.
כיוון שכמות הזכאים תהיה גדולה מההיצע, ההכרעה מי יקבל דירה תיקבע בהגרלה שתיערך. בנוסף, בכל חמש שנים תיערך בדיקת זכאות לפי הקריטריונים האלה עבור הזכאים שמתגוררים בדירה בת־השגה. כמו כן זכאותו של דייר לדירה בת־השגה תיפקע לאחר עשר שנים, והדירה תושכר לדייר אחר.
כדי לממן את עלויות הסבסוד מציעה שפיר ששר השיכון יגבש סל מימון נוסף למחיר הקרקע, שיכלול תוספות של אחוזי בנייה והקלות ממסים והיטלים.
