המאבק על תקן הבנייה הירוקה: "ראש העיר יהיה ירוק, דירה תעלה עוד 60 אלף"

פורום 15 הערים הגדולות בישראל קבע שלשום כי מ־2014 תקן הבנייה הירוקה יהפוך לחובה בכל הערים החברות בפורום. התקן הירוק (ראו מסגרת) יאומץ בהדרגה כך שבתחילה הוא יחייב בנייה ירוקה ברמת כוכב אחד בבנייני משרדים מעל 5,000 מ"ר, מבני מגורים מעל 15 קומות ומוסדות ציבור. מ־2015 יחול התקן על כלל הבנייה, כולל על בנייה למגורים מארבע קומות ומעלה.

בהתאם להחלטה נקבע כי מ־2014 יאכפו את התקן לבנייה ירוקה ברמה הבסיסית, מתוך כוונה להרחיבו בהמשך הדרך. כמו כן, העיריות יוכלו לקבוע מתווה אחר לאימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה כל עוד אינו מפחית מן הדרישות, וערים שכבר מאמצות את התקן יוכלו להמשיך בכך. ההחלטה קובעת גם כי ימשיכו לשפר את תקן הבנייה הקיים, להסדיר את תהליך ההתעדה (מכונים חיצוניים שבודקים את תו התקן עבור הרשויות וחברות הבנייה) וכן יסדירו את המחירים במכונים הללו.

המאבק מתחמם

ההחלטה עוררה מחאה מצד גופים שונים, ובראשם התאחדות בוני הארץ (לשעבר התאחדות הקבלנים), המתנגדים לחובת בנייה ירוקה. לטענתם, החלטת הפורום תייקר את הבנייה בצורה משמעותית. "המשמעות של אימוץ התקן היא התייקרות משמעותית ומיידית של מחירי הדיור בישראל, ללא חיסכון משמעותי למשק הבית ולסביבה בגין הבנייה הירוקה", טוענים הקבלנים במכתב שנשלח לחברי קבינט הדיור, ומוסיפים כי מדובר במהלך שנעשה מאחורי גבם של רוכשי הדירות.

לדברי מנכ"ל ההתאחדות עו"ד אליאב בן שמעון, הסיבה להחלטה היא "רצונם של ראשי הערים להצטייר כ'ירוקים' מבלי שהם מבינים את המשמעות". לפי בדיקה שבוצעה על ידי הקבלנים, עלות החלת תקן בנייה ירוקה בסיסי (כוכב 1) משמעותה תוספת של כ־61 אלף שקל למחירה של דירה חדשה סטנדרטית. לטענתם, רכיב מרכזי בעלויות הבנייה הירוקה הוא תקן תרמי חדש, שעמידה בו תוסיף עלות של כ־30 אלף שקל לדירה, אולם החיסכון בחשבון החשמל השנתי של משק בית ממוצע והחיסכון הכולל למשק ולציבור כתוצאה מהפחתת הפליטות באנרגיה בגין יישום התקן יסתכמו ב־65 שקל בלבד לדירה בשנה. הקבלנים טוענים גם כי התחלות הבנייה החדשות לפי תקן הבנייה הירוקה יגיעו לכ־25 מיליארד שקל בעשור, כשהתועלת הסביבתית תסתכם בכ־220 מיליון שקל בלבד.

בנייה ירוקה. בפורום ה-15 הביעו תקווה שהעלויות הנלוות יפחתו בהדרגה בעקבות התחרות בשוק

תוספת של 1%–2%

יהונתן אלעזר, הממונה על תחום הבנייה הירוקה במשרד להגנת הסביבה, הודף בתוקף את טענות הקבלנים ומגדיר אותן כ"לא פחות ממופרכות. ההמלצה שלנו בנויה על התקן שנכתב על ידי הרבה מאוד אנשים כולל נציג הקבלנים. היום הם מציגים התנגדות למשהו שהם עצמם כתבו. הטענות שלהם ברמה מקצועית ירודה או שיש שם שקרים, אחד מהשניים. הקבלנים עצמם טענו עד לאחרונה, כי קבלן יוכל לעמוד בתקן בלי מאמץ מיוחד, וכדי להגיע לכוכב אחד התוספת לעלויות הבנייה תהיה 1.5% ועד 1.7% למחיר הדירה — התייקרות של כ־20 אלף שקל בלבד לדירה". לדברי אלעזר, "עשינו בדיקה אמפירית, בניגוד לבדיקה של הקבלנים שהיתה תיאורטית. בדקנו שני מבנים שממש נבנו לפי בנייה ירוקה, וראינו עלייה של 2%–4% במחיר".

גם האדריכל אוריאל בבצ'יק סותר את טענות הקבלנים. בבצ'יק הוא הממונה על תחום הבנייה הירוקה בעיריית תל אביב, שכבר היום מחייבת בנייה לפי תו תקן ירוק במבני ציבור, משרדים ומבני מגורים גבוהים. לדבריו, "אצלנו התקן קיים מאז אפריל 2011 בעשרות תב"ע. בעיר יש כמיליון מ"ר מאושרים בבנייה ירוקה. ערכנו ומצאנו שהתקן מוביל לחיסכון של 24 מיליון שקל בחשבונות החשמל וכ־40 אלף מ"ק מים בשנה, כאשר שימוש חוזר במי המזגנים חוסך עוד כ־200 אלף מ"ק מים. לעומת זאת התוספת היא של 1%–2% בלבד למחיר הדירה".

מנכ"ל פורום ה־15 איתן אטיה מנסה להנמיך מעט את גובה הלהבות ואמר בשיחה עם "כלכליסט" כי בכל מקרה מדובר בצעד שיבוצע בהדרגה. "זה לא קורה מחר בבוקר, מדובר בחזון וביעד ארוך טווח ואנחנו רציניים עם העניין הזה ונקדם אותו אף יותר בעתיד", אומר אטיה. "המטרה שלנו היא להתחיל להניע את השוק ולפתח אותו. לפתח את הקבלנים, את הידע, חומרים, יועצים והליכי הרישוי ומכוני ההתעדה". לדבריו, "בכלל התחלנו בתהליך בגלל הקבלנים ובשיתוף פעולה איתם. הם פנו אלינו וביקשו שיהיו כללים אחידים לכל הרשויות, מכיוון שחלק מהעיריות כבר החלו לקדם תקנים ירוקים באופן עצמאי. נפגשתי איתם ולאחרונה הם שינו את הטון. הגענו להסכמה שאת רוב הבניינים אנחנו דוחים ל־2015, פעלנו כדי להקל עליהם. העובדה היא שבערים שכבר אימצו זאת הקבלנים יישרו קו", מסביר אטיה ומוסיף "הכל נעשה בצורה אחראית ומדודה ואנחנו לא צופים שהשוק יקבל מכה בעקבות זאת".

ניסים בובליל, יו"ר התאחדות הקבלנים. "אימוץ התקן, הינו המשך הטלת חסמים והליכי בירוקרטיה נוספים ומסורבלים, שללא ספק יכבידו ויאריכו את הליכי התכנון ומתן היתר הבנייה " צילום: אוראל כהן

לינור שגיא, האחראית על תחום הבנייה הירוקה בפורום ה־15, מציינת כי כיום כמעט אין שוק למוצרי בנייה ירוקה והתקווה היא שבתוך שנתיים השוק ייבנה, ואותו ייקור לא יתרחש כלל בגלל התחרות בשוק. "ברגע שתעלה דרישה ומסה גדולה של קבלנים ויזמים וחברות שמייבאות חומרי בניין ייכנסו, השוק יפעל ויתעורר. אנחנו מאמינים שתהיה צמיחה". שגיא מעריכה כי בשלב ראשון מדובר בכ־200–250 בנייני מגורים של 15 קומות ומעלה.

היזם חנן מור, שנמנה עם הבודדים שבונים בבנייה ירוקה בישראל, סבור כי אימוץ התקן באופן גורף בעייתי. "אנחנו הקבלנים והיזמים נדרשים להתמודד עם הורדת מחירי הדיור, ההתקוממות של חלק מהקבלנים נובעת מכך שקשה כבר היום להתמודד עם העומס של הרגולציה ברישוי ותכנון בהליכי הבנייה, והחשש הוא שחלקם לא יהיו מסוגלים ויכולים להוביל בנייה לפי תו תקן ירוק". לדבריו, בנייה ירוקה מחייבת היערכות שונה ומורכבת של הקבלן וניהול שונה של הבנייה. מור מסכים כי מדובר בהליך שמייקר את הדירה אך מתנגד למסקנות הקבלנים: "הדייר יחסוך הרבה מאוד כסף בדירה כזו".