דיור עכשיו
"קנינו את הבית בכסף מהמשפחה. עכשיו רק צריך לשמור על הערך שלו"
משפחת מאור, תקוע: "אנשים צריכים לקחת טיפה אחריות על עצמם ולהבין שלא צריך לגור ליד ההורים. יש מקומות טובים מחוץ למדינת תל אביב"
מי אתם: יעל (28), עורכת לשונית עצמאית, וזיו (29), דובר הרבנות הראשית. נשואים והורים לאראל (8), יצהר (4) ועופרי (שנתיים). גרים בתקוע שביהודה ושומרון.
- "הספקנו לעבור שתי דירות בשנתיים. את הדירה הנוכחית מצאנו ממש במזל"
- "קנינו דירה במקרה. אמנם מצבנו טוב משל אחרים, אבל יש עוד מה לשפר"
- "התקופה מדכאת. כל הסביבה באותו המצב ואנחנו לא יודעים מה לעשות"
היסטוריה נדל"נית: "אנחנו מתגוררים בבית פרטי בן 4 חדרים, 120 מ"ר, על מגרש של חצי דונם. קנינו את הבית ב־2011 מקבלן אחרי שחיפשנו בהרבה מאוד מקומות בארץ, מהצפון עד הדרום. חשבנו להישאר בחמד, המושב שגדלתי בו, אבל המחירים מאוד גבוהים. לפני תקוע גרנו בשכירות בבית חורון, שילמנו 3,500 שקל על דירת 3 חדרים. זו היתה דירה בבניין מדורג והיתה גם חצר. שלוש שנים לפני כן גרנו אצל ההורים בחמד".
הון אישי: "הבית בתקוע עלה לנו 995 אלף שקל. קיבלנו כסף מירושה ועזרה מההורים. אנחנו לא רואים את זה כמתנה מהם, אלא כפיקדון שקיבלנו ואנחנו שומרים עליו כדי להעביר לדורות הבאים. התפקיד שלנו הוא לשמור עליו ועל ערכו הריאלי. אם אני אצליח במשימה הזו, מבחינתי הצלחתי בחיים. הכסף הזה הוא לא כסף שלי, אלא של המשפחה. יש לנו משכנתא לא קטנה, של 4,000 שקל בחודש, אבל זו הבחירה שעשינו. יכולנו לקנות במקום יותר זול או להתגורר בדירה".
המחירים מופרכים: "עזבנו את הבית של ההורים בחמד כי הם היו צריכים את המקום. גם אנחנו הבנו שאנחנו רוצים לעזוב ולעבור למקום אחר. חיפשנו בהתחלה באזור חמד, שנמצא בפופיק של תל אביב, אבל המחירים מופרכים. קידמנו תהליכים של ממש להשתלב ביישובים שונים בכמה מקומות, אבל מסיבות שונות זה לא הצליח - או מזג אוויר או מרחק מההורים".
לגור ביהודה ושומרון: "יעל ואני לא גרנו לפני כן ביהודה ושומרון. שנינו הגענו מהמרכז. אנחנו לא גרים פה מתוך בחירה אידיאולוגית. להפך, אם היינו הולכים על אידיאולוגיה, היינו גרים בבקעה או בנגב. שיקולי הנוחות פה גוברים על האידיאולוגיה. העובדה שמדובר בבית ביהודה ושומרון לא היתה שיקול לחיוב ולא לשלילה".
עתיד המגורים: "קשה לדעת מה יהיה. הבית בינתיים מספק אותנו, אבל אם המשפחה תתרחב, אולי נשקול לעבור. היישוב מוצא חן בעינינו, כך שנראה לנו שנישאר ונסתמך על ההיצע שיהיה כאן. אני בדעה שאין מצוקת דיור, יש מצוקה בסדר העדיפויות של האנשים. ישנה, למשל, המועצה האזורית מגילות שיש בה מחירים מסובסדים, ולמרות זאת אנשים לא הולכים לגור שם. אם אנשים ייקחו טיפה אחריות על עצמם ויבינו שלא צריך לגור ליד ההורים, יש מקומות טובים מחוץ למדינת תל אביב. שנינו גדלנו במרכז ועשינו את זה".
משפחות המעוניינות להשתתף במדור מוזמנות לפנות ל: mail@calcalist.co.il