בת ים דורשת משכנותיה 138 מיליון שקל בשנה

עיריית בת ים דורשת 138 מיליון שקל בשנה מהכנסות הארנונה של עיריות תל אביב, חולון וראשון לציון שגובלות בה, בשל מה שהיא מכנה כ"פער כלכלי מהותי" ו"חוסר שוויון" בהכנסות הרשויות המקומיות. לטענת עיריית בת ים, במכתב שהעבירה לשר הפנים גדעון סער, היא מופלית לרעה בהיקף שטחי המסחר והתעסוקה לעומת שכנותיה, וכך נפגעות בצורה משמעותית הכנסותיה.

"יש אמת בטענות"

היקף הקרקעות בבת ים למסחר ותעסוקה מהווה רק כ־7% מכלל הקרקעות בעיר - 600 דונם בלבד, בעוד שבראשון לציון עומד שטח המסחר והתעסוקה על 6,200 דונם (כ־10% מהשטח הכולל) ובחולון על 3,500 דונם (כ־18% מהשטח הכולל). כמו כן, לטענת העירייה, הוצאותיה גדולות לעומת הערים השכנות בין היתר מכיוון שהיא נאלצת לספק שירותי רווחה מוגברים.

זה כעשור מנסה עיריית בת ים לקדם חלוקה צודקת יותר של המשאבים בין הרשויות. ב־2003 הגישה העירייה בקשה לוועדת הגבולות של משרד הפנים לספח שטחים - בעיקר כאלה שאינם מיועדים למגורים - מהרשויות הסמוכות. בתחילת יוני השנה החליטה ועדת הגבולות כי בשלב זה לא יסופחו לשטח המוניציפלי של בת ים שטחים מתל אביב, חולון וראשון לציון, אולם הוועדה המליצה לבחון אפשרות של חלוקת תשלומי ארנונה של הערים הגובלות לבת ים.

"יש אמת בטענותיה של בת ים הנשענת על טיעונים של צדק חלוקתי", נכתב בפרוטוקול הוועדה. "בין בת ים לשכנותיה קיים פער אובייקטיבי, והטענות על כך ששורש הבעיה הוא בהתנהלות של בת ים עצמה אינן יכולות להתקבל. עם זאת, למרות ההכרה בצדקת טענותיה של בת ים, קיים קושי ביצוע שינויי גבולות. החלופה הישימה היא אפוא לדרוש חלוקת הכנסות מארנונה ומהיטלים".

ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני צילום: עמית מגל

בעקבות ההחלטה הגישה העירייה לפני כשלושה חודשים בקשה לשר הפנים ולוועדת ההכנסות במשרד, לחלוקה מחדש בהכנסות ממיסוי אזורי התעסוקה. במכתב ציינה העירייה כי התקציב לתושב בת ים נמוך בעשרות אחוזים מזה המוקצה לתושב בערים הסמוכות לה. כמו כן, "סכום ההשתכרות הממוצע של תושבי בת ים נמוך באופן משמעותי מסכום ההשתכרות החודשי של הרשויות הסמוכות, ואחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה ואחוז מקבלי דמי האבטלה גבוה יותר", נאמר במכתב.

כדי להגדיל את מקורותיה מנהיגה העירייה תעריפי ארנונה גבוהים לארנונה שאינה ממגורים. "אולם תעריפי ארנונה גבוהים לנכסים שאינם למגורים גורמים לפגיעה משמעותית באטרקטיביות העירונית, ומנציחים עוד יותר את חוסר חלוקת המשאבים הנכונה והתחרות הלא הוגנת מול הרשויות הגובלות עם העיר", הוסיפה העירייה במכתב.

"כשמדברים על שוויון בנטל, המדינה גם צריכה לדאוג לשוויון במשאבים הציבוריים", אומר מנכ"ל עיריית בת ים עו"ד ארז פודמסקי שקד. לדבריו, "התפקיד של מדינת ישראל הוא ליצור חלוקת משאבים הוגנת בין הרשויות המוניציפליות, בעיקר בעולם שבו מרבית השירות לאזרח ניתנת על ידי הרשות המקומית. יש הבדלים עצומים בין הרשויות העשירות לבין הרשויות האחרות, והמדינה צריכה להפעיל את הכלים שקבעה בחוק כדי ליצור שוויון".

"שיקצצו קודם בשכר"

ממשרד הפנים נמסר כי "הבקשה התקבלה רק בימים האחרונים והיא תיבחן כמקובל". מעיריית חולון נמסר: "לבת ים פוטנציאל בנייה של מאות אלפי מטרים בתב"ע מאושרת, שטרם מומש. לפיכך על עיריית בת ים לנצל קודם כל את המשאבים העומדים לרשותה ולהתייעל בניהול העירוני, כפי שעשתה חולון בטרם תדרוש לקבל מהכנסות הרשויות הסמוכות. כך, למשל, כתוצאה מהליכי התייעלות, עלויות השכר של עובדי עיריית חולון מהוות 32% בלבד מהתקציב העירוני, הרבה פחות מעלויות השכר בעיריית בת ים". מעיריית תל אביב נמסר: "ראש עיריית תל אביב התבטא לא פעם בעבר שצריך לאחד רשויות בגוש דן לעיר אחת גדולה כמקובל בכל העולם, דבר שישרת היטב את התושבים ויחסוך בעיות מסוג זה. כל הצעה אחרת היא בבחינת ישראבלוף". מעיריית ראשון לציון לא התקבלה תגובה עד סגירת הגיליון.