שאלה של ביצוע

למרות ההתקדמות המשמעותית שנעשתה בנושא בשנים האחרונות, משך הבנייה בישראל ארוך בצורה משמעותית מבכל מדינה אחרת, וענף הבנייה הישראלי עדיין מפגר אחרי העולם המערבי במידת הניצול של הפוטנציאל הטכנולוגי לשיפור, האצה והוזלת הבנייה. הסיבה לכך נעוצה במספר מצומצם של גורמים, שהשפעתם השלילית על ענף הביצוע בישראל היא מסיבית:

עתודה ניהולית. המחסור בדרג ניהולי מוכשר בענף הביצוע אינו בעיה חדשה. מנהלי עבודה, מהנדסי בניין ומתכננים מוכשרים שייכים לדור הולך ונעלם. בעבר מנהלי עבודה צמחו מהשטח - פועלים שהתקדמו בעבודה קשה והפכו למנהלים. מהנדסי בניין היו ברובם בנים לקבלנים שהלכו בדרכי אבות והחליטו ללמוד את התחום.

חיילים משוחררים שסיימו קורס פועלי בניין צילום: שאול גולן

מדובר במקצועות מתגמלים היטב: מנהל עבודה משתכר 12–20 אלף שקל ברוטו בחודש, ואילו שכרו של מהנדס בניין מתחיל בכ־10,000 שקל ויכול להגיע עד לכ־40 אלף שקל ברוטו בחודש ולעתים יותר. אמנם אין הרבה מסלולי הכשרה למקצועות אלו, אבל אלו הקיימים נמצאים במוסדות אקדמיים יוקרתיים כמו הטכניון. ולמרות כל זאת, פחות ופחות צעירים נרשמים למסלולים אלו מדי שנה. למרות השכר המפתה, ישראלים לא אוהבים עבודות "מלוכלכות", כלומר עבודות שטח שלא כוללות מיזוג אוויר.

פועלי בניין. רבות דובר על המחסור החמור בפועלי בניין מקצועיים, בעיקר כאלו שיבצעו עבודות רטובות. כתוצאה מכך חלה עם השנים עלייה במחיר שעת עבודה של פועל, מה שתורם לייקור הדירות. המחסור בידיים מקומיות ומקצועיות הוביל עם השנים לירידה באיכויות הבנייה ובתפוקה. בניין מגורים שבנייתו צריכה להסתיים בתוך 61 חודשים, מסתיים היום רק אחרי 03 חודשים.

מכסת העובדים הזרים שהמדינה מקצה כיום לענף הבנייה עומדת על כ־6,000 עובדים איש, כמות זניחה ביחס לצרכים. לשם השוואה, ב־2005 עמדה מכסה זו על 20 אלף איש. במקביל, הקבלנים לא יכולים להסתמך על אוכלוסיית העובדים שמגיעה מהשטחים - מספרם עומד כיום על כ־25 אלף, אך בכל רגע הוא עשוי להצטמצם בהרבה עקב החמרה במצב הביטחוני, מה שיוביל לקטסטרופה אמיתית בענף. המחסור באלפי עובדים מיומנים משמעותו אחת: אי־יכולת לעמוד ביעד הגדלת היצע הדירות.

טכנולוגיה. הקיפאון היחסי השורר בתוצר לעובד בענף הבנייה בישראל עומד בסתירה לעלייה בפרמטר זה ברחבי העולם, מאחר שהענף נהנה מתיעוש גובר ומכניסתן של טכנולוגיות חדשות. בארץ לא ממהרים להכניס שינויים טכנולוגיים מהפכניים, אלא ממשיכים להתבסס על כוח האדם.

בניסיון לשנות את המצב הוקמו מפעלים טרומיים לייצור אלמנטים לענף הבנייה, מה שאמור היה להקל על תהליך העבודה, להחליף ידיים עובדות ולהביא לקיצור זמן הביצוע. בפועל, קרה ההפך: נוצר מחסור בחומרי גלם, המפעלים לא יכלו לעמוד בדרישות הקבלנים, האלמנטים לא יוצרו בזמן, וכך - במקום שלוחות הזמנים יתקצרו, פרויקטים בהיקפים גדולים נתקעו.

הקבלנים. המדינה ושאר מזמיני העבודות הגדולים לא מנסים לשמור על קבלני הביצוע, ועם השנים מספרם הולך ופוחת. רק בחודשיים האחרונים ראינו שתי חברות קבלניות ותיקות שהתפרקו. לעומת הרווח היזמי, שעומד בדרך כלל על כ־%51, הרווח הקבלני הוא בסך הכל %4–%6, והוא יכול להשתנות עקב שלל גורמים חיצוניים, כמו התייקרות עולמית במחירי המלט או הברזל. קבלנים שנכנסו לפרויקטים גילו - לעתים מאוחר מדי - שאלו הפכו הפסדיים. גם אי־עמידה בלוחות הזמנים, למשל, מביאה לעלייה בתקורת הפרויקט ושוחקת את הרווח הקבלני. כיום הצטמצם מספר חברות הבנייה שמסוגלות לבצע פרויקטי ענק, וניתן למנות אותן על שתי ידיים.

יש פתרון. יש פתרון לכל אחת מהבעיות שמניתי, אולם חשוב להבין כי פתרון אחת מהן ללא טיפול באחרות לא יוביל לשינוי אמיתי ומהותי בענף. המדינה צריכה ליצור תוכנית עבודה משולבת, שתכלול מענה לכלל הכשלים בענף.

בטווח המיידי, ישראל חייבת לפתוח את שעריה ולהכניס לפחות 10,000 פועלים זרים שחסרים כיום לענף. בטווח הרחוק יש לעשות את כל המאמצים לשווק את הענף בצורה שתעלה את יוקרתו ותמשוך אליו צעירים. ניתן להכשיר בצורה מסודרת דור חדש של עובדים מקצועיים ישראלים לבנייה מתועשת, עם שכר ותנאי עבודה טובים, כמו גם אופק של קריירה לטווח הארוך. ניתן לעודד צעירים אחרי צבא לעבודה מועדפת בתחום, לתקצב תוכניות לימודים אקדמיות חדשות ולהעניק להם מלגות מחיה ולימודים (כמו שנה ראשונה בחינם).

כמו כן, חשוב להבין שיציבות קבלנית - משמע רווח קבלני סביר - היא נדבך חשוב ליציבות מחירי דירות. כל שינוי בשווי המשקל של ענף הביצוע יגדיל את הסיכון הטמון בו, מה שבהכרח ישפיע על מחירי הדירות. שימוש בבנייה תעשייתית יוביל לקיצור דרמטי של משך הבנייה, לחיסכון משמעותי בכוח אדם, לצמצום בנפחי פסולת הבניין וההפרעות הסביבתיות, ולשיפור סטנדרט הבנייה. גם עלויות התחזוקה העתידיות של הבניין יצטמצמו.

כדי שתהיה להם השפעה מורגשת על הענף, פתרונות אלו צריכים להתחולל בו־זמנית. אם לא יטופלו, מחירי הדירות בישראל לא יוכלו לרדת.

הכותב הוא מנכ"ל קבוצת בסט בנייה