יוקרה באמצע שום מקום
בפריפריה יש יישובים שמחירי הבתים בהם לא היו מביישים את גוש דן. אם זה בזכות הפסטורליות, הנוף, הקרבה לים או האוכלוסייה החזקה - לפעמים גם כדי לקנות דירה במרחק שעתיים מתל אביב צריך לשלם לא מעט
משפט שמתחיל במילה "יוקרה" וכולל גם את המילה "פריפריה" הוא לא דבר ברור מאליו במחוזותינו. הפריפריה מקושרת בעיקר עם אזורים שכוחי אל, "חורים" בז'רגון המקומי, שרבים מאלה שמתגוררים בהם לא עשו זאת מבחירה - מה גם שלאור שווי הנכסים שברשותם, דרכם החוצה, אל גוש דן "הנכסף", נראית כמשימה בלתי אפשרית.
אלא שבמציאות הישראלית המורכבת יש לא מעט שנוהרים אל הפריפריה דווקא מבחירה, הן משיקולי חינוך והן מתוך רצון לחיות באיכות חיים גבוהה מזו שהיו יכולים להרשות לעצמם במרכז. וכשיש ביקוש - יש גם היצע, וטווחי מחירים שמתקרבים למחירים במרכז, אף שהבתים עצמם נמצאים ב"חור". המחירים המאפיינים את אותה יוקרה פריפריאלית ייראו נמוכים בהשוואה לערי המרכז, במיוחד אם בוחנים את העסקה במונחים של תמורה לכסף. מצד שני, גם תל־אביבי המתגורר במרכז העיר עשוי להיות מופתע לגלות שדירת 2 החדרים הטחובה שלו עולה כמו בית צמוד קרקע עם חצר ליד באר שבע או בסמוך לנהריה.
היישובים שנבחרו לרשימה זו היו היקרים ביותר באזורם, אך במרבית המקרים ביישובים הסמוכים אליהם המחירים אינם רחוקים מזה. לדברי אמיר וינשטוק, ממייסדי אתר מדלן אשר סייע בבדיקת המחירים, "משפחות רבות מוכנות להתרחק מהמרכז בשביל בית וגינה ביישוב פסטורלי. במקרים לא מעטים כדי לגור בבית פרטי ביישובים ליד נהריה, עפולה, קריית גת או באר שבע הרוכשים שילמו 2–3 מיליון שקל. מנגד, ביישובי המועצה האזורית עמק יזרעאל הבתים הפרטיים שנמכרו ביותר מ־2 מיליון שקל היוו 17% בלבד מכלל המכירות - כך שיש עדיין הזדמנויות בשוק".
ראש פינה: בגלל ימרים היוקרתיים
אוכלוסייה: 2,700 איש
ראש פינה, מושבה בגליל העליון שנוסדה ב־1882 ומאכלסת כיום מעט פחות מ־3,000 תושבים, היא פנינה נדל"נית שבה מחירי הבתים גבוהים אפילו בהשוואה לכמה יישובים מבוקשים לא הרחק מתל אביב. על פי נתוני רשות המסים, הבית היקר ביותר שהחליף השנה ידיים במושבה נמכר ביוני האחרון עבור 2.9 מיליון שקל. הבית, בשטח בנוי של 250 מ"ר, כולל 5 חדרים ונבנה לפני כ־13 שנה. המחיר לא היה מבייש בית דומה במושבה המבוקשת אבן יהודה שליד נתניה, למשל.
לפי נתוני מינהל מקרקעי ישראל, מחירי המגרשים למגורים במכרזים במושבה עמדו בתחילת השנה על כ־500 אלף שקל, כולל הוצאות פיתוח לחצי דונם - עלייה של 56% מ־2005, אז עלה מגרש דומה כ־320 אלף שקל.
"התיירות והצימרים האיכותיים והיוקרתיים שנפתחו כאן בעשור האחרון הפכו את ראש פינה כולה ליוקרתית", מסבירה המתווכת המקומית גליה בן הרוש. לדבריה, פתיחת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת והתפתחות בתי החולים באזור כתוצאה מכך הביאו גם הם אוכלוסייה חזקה לראש פינה. "אנשים מחפשים כפר ואווירה צפונית שקטה, אבל גם קניונים - ואלו נבנו כאן בשנים האחרונות. הרבה רוכשי בתים לא מוכנים לשמוע על שום יישוב אחר בסביבה, ואני לא מדברת על חצור הגלילית אלא על כחל, משמר הירדן והרחבות נוספות, שם המחירים קצת יותר נמוכים והיישובים שקטים וכפריים. הכפריות הפסטורלית בראש פינה היא כבר כמעט אשליה. המושבה הפכה צפופה וכמעט אין נוף".
מיעוט העסקאות ביישוב נובע מכך שבעלי הבתים ממתינים שנה ויותר כדי למכור במחיר המבוקש. "אחת לכמה זמן בא איזה מיליונר וקונה בית חדש ויקר, ואז כולם חושבים שגם הבית שלהם שווה את זה, בלי קשר לשווי האמיתי שלו", מסבירה בן הרוש, "אנשים פה מוכנים לחכות, ובינתיים שמחים שהם גרים בבתים ששווים מיליונים".
אלוני אבא: בגלל ההרחבה הצעירה
אוכלוסייה: 919 איש
אף שמדובר במושב שנמצא במרחק שעה נסיעה לפחות ממרכז הארץ (לא כולל פקקים), "צפוניים" אמיתיים לא יחשיבו את אלוני אבא כמושב צפוני באמת. אלוני אבא הוא אחד המושבים היפים בעמק יזרעאל, הן בזכות בתי הטמפלרים הממוקמים בו והן בזכות האלונים הרבים השתולים בו וסביב לו. בשנתיים האחרונות נעשו ביישוב ארבע עסקאות במחיר ממוצע של כ־3 מיליון שקל, ובדצמבר 2012 דווח על מכירת בית בן 7 חדרים על חלקה בגודל של 850 מ"ר תמורת 3.675 מיליון שקל. למרות המחירים הגבוהים, כדי לקבל את מרבית השירותים הקהילתיים התושבים עדיין נדרשים לנסוע מחוצה למושב ברכבם הפרטי.
אלוני אבא מבוסס על בתי המושבה הטמפלרית ולדהיים אשר ננטשה בימי מלחמת העצמאות. לאחר ניסיון לייסד במקום קיבוץ הוחלט על הקמת מושב שיתופי, הכולל כיום כמה משקים חקלאיים (המאוגדים תחת אגודה שיתופית), וכ־100 בתים פרטיים שנוספו ב־2008 במסגרת ההרחבה. המושב סמוך לפארקי העסקים ביקנעם, ציפורית, אחיהוד ומגדל העמק, וכן לאזורי המסחר והתעסוקה בחיפה ובקריות, ומרבית תושביו מתפרנסים מחוצה לו. פתיחתו של כביש 6 ליקנעם קיצרה את הדרך עבור אלה שעדיין נדרשים להגיע מדי בוקר למרכז, ובעתיד - עם סלילת רכבת העמק - ניתן יהיה גם להגיע בתחבורה ציבורית לחיפה ולקריות ומשם לתל אביב.
לדברי איש הנדל"ן ישראל סיידר מעמק יזרעאל, עד לפני כמה שנים המושב היה בתרדמה. "אלוני אבא הוא מושב חמוד וחבוי שצמוד לבית לחם הגלילית, שבה היה ביקוש גבוה כל השנים", הוא מסביר, "לפני שבע שנים הופשרו בו קרקעות ונמכרו ב־100 אלף דולר לחצי דונם. לא מעט זוגות צעירים רצו לבנות את בית חלומותיהם, ו־100 מגרשים נמכרו בהגרלה שאליה ניגשו 250 משפחות. הם בנו שם וילות מדהימות, השתלבו בקהילה המקומית והחיו את המקום. כיום זה מושב מאוד מבוקש, שכמעט אין בו בתים למכירה".
שבי ציון: בגלל הקרבה לים
אוכלוסייה: 942 איש
שבי ציון, שנחשב לאחד היישובים היפים ביותר בגליל המערבי, הוא מושב שיתופי שנמצא על שפת הים התיכון, בצמוד לחלקה הדרומי של העיר נהריה. בדומה לנהריה הסמוכה, גם שבי ציון נוסד על ידי עולים מגרמניה, וכיום מתגוררים בו כאלף תושבים שכ־40% מהם חברים באגודה שיתופית ומחזיקים יחד בעסקי חקלאות, מפעל ומלון.
העסקה היקרה ביותר ביישוב בוצעה באוקטובר 2012, ובמסגרתה נמכר בית בן 5 חדרים על קרקע של 780 מ"ר במחיר של 3.25 מיליון שקל. הבית נמצא בקו השני לים, אך במרחק 200 מטר בלבד מטבילה במים. בשנתיים האחרונות נעשו במושב ארבע עסקאות בלבד במחיר ממוצע של 2.55 מיליון שקל.
שבי ציון הוא יישוב מבוקש בשל מיקומו על שפת הים ובשל החתך הסוציו־אקונומי הגבוה של תושביו. חוף הים נמצא במרחק הליכה מכל מקום בו, ובחלקו המערבי הבתים צמודים אליו. היישוב נהנה מנגישות גבוהה לנהריה הסמוכה, לתחנת הרכבת ולמרכזי הקניות. כיום, בעקבות סלילתו של כביש עוקף קריות, התקצרה הדרך ממנו למרכז, כאשר סלילת כביש 6 עד לצומת סומך שליד קריית אתא תשפר עוד יותר את נגישותו לגוש דן. בשנים האחרונות התווספה ליישוב הרחבה בחלקו המזרחי, ובמסגרתה נבנו בתים בשיטת בנה ביתך על מגרשים של עד חצי דונם. במקביל נפתחו ביישוב בית קפה, צימרים ועסקים תיירותיים נוספים.
להבים: בגלל הנגישות למרכז
אוכלוסייה: 6,100 איש
היישוב הקהילתי להבים הוא עוף מוזר בדרום. הוא נמצא על הדרך לבאר שבע, כשהיישוב הקרוב אליו ביותר הוא העיר הבדואית רהט. לכאורה, נתוני הפתיחה והמיקום לא משחקים לטובתו, אך מדובר באחד היישובים המבוקשים ביותר בדרום - אם לא המבוקש שבהם.
להבים הוקם בשנות השמונים (אוכלס ב־1985) ביוזמת המדינה על קרקע שעליה תוכנן במקור אתר פסולת. עם השנים נוספו ליישוב עוד ועוד שכונות, וכיום הוא כולל כ־1,400 צמודי קרקע. הוא נחשב כמקום טוב לגדל בו ילדים למי שיכול להרשות לעצמו, ונודע בקבוצות הספורט הפועלות בו ובפעילויות המוזיקה שלו. היישוב, שכולל כיום גם קאנטרי קלאב ומרכז מסחרי, מספק את כל צורכי תושביו מבלי שיידרשו לצאת ממנו בתכיפות.
היישוב הצליח למשוך אליו אוכלוסייה חזקה מבאר שבע והדרום ואף ממרכז הארץ, וכיום הוא מדורג על ידי הלמ"ס בציון 9 מתוך 10 בדירוג החברתי־כלכלי, עם שכר ממוצע כפול מהממוצע הארצי. מאז הקמת היישוב שופרו תשתיות התחבורה למרכז, והפכו אותו לנגיש במיוחד גם עבור מי שעובד בתל אביב: תחנת הרכבת שנחנכה ביישוב ב־2007 קיצרה את מרחק הנסיעה לתל אביב לפחות משעה, וסלילת חלקו הדרומי של כביש 6 - שחלקו כבר פתוח וחלקו עדיין בעבודה - מסייעת אף היא למי שצריך להגיע למרכז הארץ.
מחירי הדיור בלהבים נעים כיום סביב ה־2 מיליון שקל. מתוך 22 עסקאות שבוצעו ביישוב מתחילת השנה, 12 נעשו במחיר הגבוה מ־2 מיליון שקל, כשהגבוהה בהן היתה מכירת בית של 200 מ"ר בנוי ב־2.4 מיליון שקל (העסקה היקרה ביותר שבוצעה ביישוב ב־2012 נעשתה במחיר של 2.7 מיליון שקל). כמו כן, במסגרת מכרזי המינהל לקרקעות ביישוב, אשר פורסמו ב־2010, נמכרו מגרשים של חצי דונם תמורת כ־500 אלף שקל - פי שניים ממחיר המינימום ולא כולל הוצאות פיתוח של כ־600 אלף שקל נוספים, כך שמחירם הסופי עמד על יותר ממיליון שקל. למרות המחיר הגבוה יחסית, על כל מגרש הוגשו כ־20 הצעות.
עומר: בגלל האוכלוסייה החזקה
אוכלוסייה: 7,100 איש
נתחיל בשורה התחתונה: ביולי השנה נמכר בית בעומר תמורת 3.9 מיליון שקל, מחיר שיא במונחי הדרום והפריפריה. עומר, הממוקם צפונית־מזרחית לבאר שבע, הוא יישוב ותיק אשר נוסד בשנות השישים של המאה הקודמת כמושב עובדים, ובמהלך השנים הפך ליישוב קהילתי. כיום הוא מוגדר כמועצה מקומית.
כדי להבין מדוע היישוב כה מבוקש מספיק להסתכל על הנתונים היבשים: עומר הוא אחד משלושה יישובים בישראל שקיבלו ציון 10 מתוך 10 במדד החברתי־כלכלי של הלמ"ס, לצד כפר שמריהו וסביון - שני יישובי יוקרה ממרכז הארץ. כיום מתגוררים ביישוב כ־7,100 איש שמרוויחים בממוצע כפול מהממוצע הארצי. מתחמי ההייטק בעומר מכניסים למועצה כסף רב שמתחלק על פני מספר מצומצם יחסית של תושבים, כך שמדובר ביישוב חזק כלכלית ובו שירותים קהילתיים מפותחים ובהם תיכון, בית אבות, מרכז קונגרסים, פארק מדע ואפילו מוזיאון. בעתיד הלא רחוק מתוכננת הרחבה של כביש 6 עד לצומת שוקת הסמוכה, כמו גם העברתו של בסיס מודיעין למקום סמוך - ושני אלה צפויים אף להשביח את היישוב ולהפוך אותו למבוקש עוד יותר.
לדברי המתווך סמי כנפו מאנגלו־סכסון ערד והסביבה, מאחר שעומר הוא יישוב ותיק, בשנים האחרונות נרשם בו קצב עסקאות גבוה עקב הזדקנות האוכלוסייה ומעבר של חלק מהתושבים למרכז בעקבות ילדיהם. לדבריו, השכונות הוותיקות נהנות מביקוש גבוה יותר, כיוון ששטח המגרשים בהן גדול יותר והן קרובות יותר למרכז היישוב.
נתוני הלמ"ס תומכים בדבריו של כנפו: מאז תחילת השנה יותר מ־50 בתים ביישוב החליפו ידיים. מבדיקה מול מתווכים, מאגר רשות המסים ומודעות מכירה עולה כי מחירו הממוצע של בית ביישוב עומד על 2 מיליון שקל. ב־2012 שווקו עשרות מגרשים ביישוב תמורת יותר ממיליון שקל (כולל הוצאות פיתוח). עוד ב־2007 רכשה קבוצה של טייסים בתים על שטח של כ־600 מ"ר ביישוב תמורת 1.25 מיליון שקל בממוצע.
כנרת: בגלל החופים הפרטיים
אוכלוסייה: 617 איש
מרבית הקרקע במושבה הוותיקה כנרת, השוכנת לחוף הימה, נמצאת בידיים פרטיות עוד מלפני קום המדינה. לחלק מהמשפחות המתגוררות במקום יש אפילו חוף פרטי הרשום בטאבו. מסיבה זו הפכה המושבה מבוקשת הן על ידי זרים והן על ידי ישראלים מהמרכז, שרוכשים בה בית או מגרש קומפלט עם חוף, ובמקרים מסוימים גם מעגן לסירה.
לפי נתוני רשות המסים, בשנים האחרונות ניכר מיעוט עסקאות במגרשים ובבתים במושבה, המונה פחות מ־700 איש. נראה כי בעלי הבתים אינם מעוניינים למכור את הנכסים שלהם, אך יש מי שמשכיר.
"לאחרונה השכרתי וילה מפוארת במושבה ב־12 אלף שקל בחודש לחברת הפקות מלונדון שמצלמת פה סרט דוקומנטרי", מספר קובי בן חמו, בעלי משרד קובי נכסים בטבריה. "שכר דירה ממוצע לווילות טובות במושבה עומד על 8,000 שקל בחודש".
לדבריו, בית במושבה בשטח בנוי של כ־400 מ"ר עם בריכה שווה כ־7 מיליון שקל, ומגרשים של דונם על חוף הים עולים יותר מ־2 מיליון שקל. "אנשים רוצים לספר לחברים שלהם בתל אביב שיש להם חוף ים פרטי בכנרת", אומר בן חמו, ומוסיף "הרי 'על שפת ים כנרת ארמון רב תפארת' - זה בדיוק כאן".
מגדל: בגלל התיירות
אוכלוסייה: 1,600 איש
המושבה מגדל, הממוקמת מצפון־מערב לכנרת, בתפר שבין אצבע הגליל לגליל התחתון, נהנית כיום מפעילות נדל"ן ערה, בעיקר בשל התפתחות תיירות הצימרים באזור. אך בעוד בתים עם נוף לכנרת (ובמקרים מסוימים גם עם גישה לחוף הים) נמכרים ב־3 עד 6 מיליון שקל, נכסים בתוך היישוב נמכרים בפחות ממיליון שקל, כשהקטנים שבהם אפילו בכמה מאות אלפי שקלים.
לפי נתוני רשות המסים, בקיץ נמכר מגרש בשטח של כמעט 5 דונם בסמוך לחוף ב־3 מיליון שקל. שנה וארבעה חודשים קודם לכן, מגרש בשטח זהה ובמיקום דומה נמכר ב־2.2 מיליון שקל - עלייה של 36%.
בתוך היישוב, בחלקו הדרומי, "הרבה יותר זול, וניתן לקנות קוטג' טורי בן 3 חדרים ב־600 אלף שקל", אומר המתווך ראובן שפירא, זכיין־שותף בסניף אנגלו־סכסון סובב כנרת. "לעומת זאת, בחלק הצפוני, במיקום הכי גבוה, המחירים יקרים בהרבה. על בית בשטח בנוי של 150 מ"ר בלבד, על מגרש של 333 מ"ר, מבקשים 2.5 מיליון שקל".
שפירא מדגיש כי בשל השילוב של תיירות (לרבות תיירות צליינית), עם העובדה שחלק גדול מאדמות היישובים בסביבה הוא בידיים פרטיות (בניגוד לאדמות מינהל), האזור כולו "מהווה גורם משיכה למשקיעי נדל"ן, כאשר נכסים רבים נרכשים לצורך השקעה ונופש". לדבריו, יש אנשים שמתגוררים בכל ימות השבוע במרכז הארץ אך רוכשים בתים במגדל ומגיעים אליהם בסופי השבוע. "ככל שמפלס המים בכנרת עולה, אנשים קונים והמחירים עולים - וזה מעלה את מצב הרוח של כולם", הוא מסכם.
כפר תבור: בגלל הגיוון
אוכלוסייה: 3,000 איש
בכפר תבור שבגליל התחתון המזרחי, הלא הוא מסחה המיתולוגית, מתרחשת פעילות נדל"נית ערה. עשרות עסקאות למגורים נסגרו בשנה החולפת במועצה המקומית שבה מתגוררים כיום יותר מ־3,000 תושבים. מחירם של קוטג'ים קטנים יחסית, בשטח בנוי של כ־180 מ"ר, נושק כבר ל־2 מיליון שקל. לפי נתוני רשות המסים, ביולי האחרון נמכר בית פרטי בן 5 חדרים בכפר, בשטח בנוי של 188 מ"ר, ב־1.8 מיליון שקל. בתים גדולים יותר עוברים בקלילות את רף ה־2 מיליון שקל, ונכסים מיוחדים מגיעים גם ל־3 מיליון שקל - כך לדברי המתווך הוותיק מנחם נחמיאס, בעל משרד התיווך אתיקה בנדל"ן שבכפר.
"כפר תבור מציע מגורים איכותיים שמתאימים לגידול משפחה וילדים, ומגיעים לכאן חבר'ה עם מקצועות חופשיים כמו רופאים ועורכי דין, המתפרנסים מחוץ ליישוב", אומר נחמיאס. "יש גם אנשים שמוצאים פרנסה באזורי התעשייה שמסביב. אנשים שעברו לכאן מאזור המרכז אומרים שהם מעדיפים נסיעה של שעה וחצי לתל אביב, בעיקר בכביש 6 המהיר, מאשר לעמוד בפקקים של גוש דן".
לדבריו, קוטג'ים של 120 מ"ר, המתאימים לזוגות צעירים ונמכרים כיום ב־1.2 עד 1.5 מיליון שקל, נמכרו לפני כשש שנים במחצית המחיר. מגרשים שעלו אז 700 שקל למ"ר עולים כיום 1,500 שקל למ"ר. "כפר תבור הוא מושבה ותיקה ועצמאית שנהנית מביקוש גבוה מאוד בכל חתכי האוכלוסייה. היא גדולה יחסית לאזור, כך שהיא מושכת אליה גם מבוגרים וגם צעירים, שיכולים למצוא פה בית בתקציבים שונים", הוא אומר.
בן עמי: בגלל ציוץ הציפורים
אוכלוסייה: 742 איש
מושב בן עמי הפך למושא שאיפותיהם של משדרגי דיור מהעיר הנמצאת ממערב לו, נהריה. המושב מבוסס על משקים חקלאיים, אך בשנים האחרונות נוספה לו הרחבה שבה נבנו בתים על חצאי דונמים. באוקטובר 2012 דווח לרשות המסים על מכירת בית בן 5 חדרים על מגרש בגודל 500 מ"ר תמורת 2.6 מיליון שקל. בשנתיים האחרונות נעשו ביישוב חמש עסקאות במחיר ממוצע של 2.29 מיליון שקל.
מעבר לחקלאות, בשנים האחרונות קמו בתוך המושב עסקים מענף התיירות כמו צימרים, מסעדה ומחלבה המייצרת גבינות עזים, המשתלבים בנוף הפסטורלי של היישוב המוקף במטעי אבוקדו. לדברי עו"ד אושרי שלוש, שביצע עסקאות במושב עבור לקוחותיו, כיום עוברים לבן עמי בעיקר אנשים שמבקשים איכות חיים ורוצים להתרחק מהרעש וההמולה של העיר. לדבריו, מדובר באוכלוסייה של בעלי מקצועות חופשים: עורכי דין, שופטים ומנהלים שיכולים להרשות לעצמם כלכלית לרכוש נכס ביישוב. "הם רוצים לשמוע את ציוץ הציפורים בבוקר", אומר שלוש. לדבריו, מרבית רוכשי הבתים באזור הם עדיין משדרגי דיור מהסביבה, אך לאחרונה החלו להגיע אליו גם תושבים מהמרכז.
פוריה עילית: בזכות הנוף
אוכלוסייה: 765 איש
היישוב הקהילתי פוריה עילית, הצופה על הכנרת ומונה כ־800 תושבים, הוא אחד היישובים היקרים ביותר במועצה האזורית עמק הירדן. היישוב, שהוקם לראשונה כחווה ב־1912, הספיק מאז להפוך לקיבוץ ורק ב־1991 קיבל מעמד מוניציפלי רשמי, כשנפרד מהיישוב פוריה־נווה עובד. מנתוני אתר מדלן עולה כי בשנה החולפת נמכר ביישוב בית בן 6 חדרים בשטח בנוי של 460 מ"ר על מגרש בשטח של דונם ועם בריכת שחייה, במחיר של 3.5 מיליון שקל. מחירו הממוצע של בית ביישוב עמד בשנה האחרונה על כ־1.4 מיליון שקל, לעומת 1.2 מיליון שקל לבית פרטי בטבריה, שאחת משכונותיה - שיכון ד' - נמצאת ממש בסמוך.
כיום מוצעים למכירה ביישוב מגרשים בשטח של דונם בכ־2 מיליון שקל, ועל בית בשטח בנוי של 280 מ"ר (על מגרש של 500 מ"ר) מבקשים המוכרים 2.7 מיליון שקל.
לדברי קובי בן חמו, בעלי משרד התיווך קובי נכסים המתמחה באזור הכנרת, מחירם של מגרשים ובתים ביישוב שנמצאים על רכס ההר יכול להגיע ל־3 מיליון שקל למגרש ול־6 מיליון שקל לבית. "כיום קשה למצוא מגרשים על רכס ההר, כי הייחוד של פוריה עילית הוא המצוק", אומר בן חמו. "מהמצוק רואים את כל הכנרת והגולן. הייתי בהרבה מקומות בעולם, ונוף כזה עוד לא ראיתי".