למרות איומי החרדים: לפיד הפקיע את אתר קבר רבי שמעון בר יוחאי
בהתאם להחלטת ועדה מייעצת לשר האוצר, חברה ממשלתית תשקיע בפיתוח המתחם - ובהפיכתו לאתר תיירות
18:2404.12.13
שר האוצר יאיר לפיד חתם היום (ד') על צו המפקיע את אתר קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, וזאת אחרי שנים של סכסוכים משפטיים בנוגע לבעלות עליו, וביקורת חמורה על ניהול האתר. האתר ינוהל על-ידי חברה ממשלתית.
קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון צילום: גיל נחושתן לפני חמש שנים הוקיע מבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס את ההיערכות לחגיגות ל"ג בעומר במתחם ואת המצב התחזקותי באתר, שאליו נוהרים כמיליון וחצי מאמינים בשנה. "ריבוי המחלוקות והתביעות המשפטיות על הבעלות על מתחם רשב"י ועל ניהולו מונע זה שנים רבות הפעלה יעילה ותקינה של המתחם ומקשה את פיתוחו", כתב מבקר המדינה. "רמת התחזוקה של מבנה רשב"י נמוכה ואינה הולמת את קדושת המקום".
בעבר איימו גורמים חרדיים שאם יופקע הקבר מההקדש (נכסים המנוהלים על ידי גופי דת), הדבר עשוי להצית חומר נפץ דתי וחברתי. עם זאת, לפיד הדגיש היום כי "אין בכוונת הממשלה לשנות את אופיו של המקום או לפגוע בקדושתו".
כפי שפורסם ב"כלכליסט", ועדה מייעצת לשר האוצר החליטה כי יש להפקיע את המתחם לידי המדינה ושחברה ממשלתית תשקיע בפיתוחו ובהפיכתו לאתר תיירות.
סוגיית הבעלות על הקרקע שבה קבור רבי שמעון בר יוחאי החלה בשנות הארבעים של המאה הקודמת, אז נרשמה על ידי השלטון המנדטורי אחת משתי החלקות שעליהן מצוי קבר על שם גופי ההקדש האשכנזי. בשנות השמונים נרשמה החלקה הנוספת על שם גופי ההקדש הספרדי. האתר הוכר כמקום קדוש ליהודים ונוהל על ידי גופי הקדשות. בחלקה הראשונה מצויים מצבות קבריהם של הצדיקים רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בנו ורבי יצחק תלמידו, לצד בתי כנסת ומבני דת. בחלקה הסמוכה מצוי פתח מערת הקבורה של רבי שמעון בר יוחאי ובנו, מבני דת נוספים, מחסנים, משרדים ושירותים לציבור המבקרים. במהלך השנים נוהלו כמה מאבקים משפטיים סביב שאלת הבעלות על המתחם, ובשנים האחרונות קידמה הממשלה תוכנית בנייה למתחם במטרה להפכו לאתר תיירות ולהחזיר את הקרקע לרשות המדינה.
קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון צילום: גיל נחושתן לפני כשנתיים חתם שר האוצר הקודם יובל שטייניץ על צו ההפקעה. בעקבות כך החל מאבק עז אשר נוהל על ידי גורמים בעדה החרדית שחששו משינוי צביונו של האתר. "אוי לנו שקודש הקודשים יהפוך למערת פריצים", נכתב באחד הפשקווילים שפורסמו, "אנו מוחים נמרצות ודורשים בכל תוקף לבטל את ההפקעה השרירותית".
עקב ההתנגדות נדרשה הוועדה המייעצת להפקעות לשר האוצר - המורכבת מנציגי רשות מקרקעי ישראל, משרד המשפטים ומשרד האוצר - לדון בסוגיה במסגרת הליך שימוע ארוך של 14 התנגדויות. בהחלטה הדרמטית שהתקבלה לפני כחמישה חודשים, המליצה הוועדה לדחות את ההתנגדויות של נאמני ההקדש, והסוגיה המתינה להחלטת שר האוצר.
את החלטתה בת 50 העמודים הסבירה הוועדה בכך שיש הכרח "בטיוב ובשדרוג ניהול המתחם כדי שיתאם את היותו מקום קדוש חשוב כל כך לעם היהודי". לטענת החברים בוועדה, "הפקעת המתחם, נוסף להחלטה לניהולו על ידי חברה ממשלתית, תאפשר פתרון מיטבי למציאות הקיימת והמורכבת המעיבה על הנעשה כיום". עוד כתבו כי נוסף לליקויים התחזוקתיים שעליהם הצביע המבקר, לרבות היערכות למקרה של שריפות בהילולות ל"ג בעומר, סבורה הוועדה כי דרוש במקום "חזון ניהולי". המוני המבקרים צריכים "לזכות בשירותים טובים, ויש לאפשר פעולות ניהול שוטפות מיידיות ומיגור תופעות בלתי חוקיות ובלתי הולמות במתחם".
בניגוד לדעת הרוב, של תשעה חברי ועדה, כתבה נציגת האקדמיה פרופ' יפעת הולצמן־גזית דעת מיעוט שאינה תומכת בהפקעה. בהמלצתה כתבה כי היא מקבלת את טענת ההקדש כי אין קשר בין ניהול המתחם לבין זכויות הקניין עליו: "לא השתכנעתי שיש קשר רציונלי בין אמצעי ההפקעה לבין המטרה של תיקון הליקויים. הפקעה אינה הדרך למלא את החובות הציבוריות של המדינה ביחס לאתר הקבר". לטענתה, "נפל פגם בהליך הייעוץ של הוועדה שכן שלב השימוע התקיים לאחר החלטת ההפקעה".
עו"ד צבי שוב, המייצג עם פרופ' אהרן נמדר חלק מההקדשים, אמר ל"כלכליסט" עם חשיפת המלצות הוועדה ביולי, כי "הפקעה של מקום קדוש מהווה תקדים מסוכן לדתות השונות".
