יזם בכיר: "שוק הסופר־יוקרה קפוא, אבל כדאי לחכות"
כאשר החל ניקולס ברגרואין בפרויקט המגדל, שוק היוקרה העליונה בישראל היה שונה לגמרי. שמונה שנים ומחאה חברתית אחת מאוחר יותר, האם ישראל יכולה להעמיד רוכשים לשלוש דירות פאר בכמעט חצי מיליארד שקל?
כאשר החל ניקולס ברגרואין בפרויקט המגדל, שוק היוקרה העליונה בישראל היה שונה לגמרי. שמונה שנים ומחאה חברתית אחת מאוחר יותר, האם ישראל יכולה להעמיד רוכשים לשלוש דירות פאר בכמעט חצי מיליארד שקל?
יזם נדל"ן בכיר, שחתום על כמה פרויקטים בשוק היוקרה וביקש להישאר בעילום שם, קובע כי "שוק הסופר־יוקרה די קפוא. השיטפון של ביקוש ליוקרה נעלם ואיננו. היתה תקופה שבה דירות כאלה נקנו במחירים מטורפים, אבל כמה כבר אפשר לבנות לאוליגרכים? יהדות צרפת כבר לא קונה בהיקפים של פעם, וגם ישראלים אמידים עורכים את החישובים שלהם".
התחושה היא כי מאז המחאה החברתית בעלי הון ישראלים מהססים לפני רכישת נכס יוקרתי מחשש לביקורת ציבורית. ההמתנה הזאת מכבידה על היזמים. "כשהבנייה מושלמת, כבר צריך לשלם ארנונה על הנכס", הוא מסביר, "לכן הקבלן משאיר את הפנטהאוזים כשלד, ללא גימור, ללא מטבח, ריקים לחלוטין. ממילא הרוכש ירצה לעצב את הדירה בעצמו".
עם זאת, הוא מבין היטב את הסבלנות של ברגרואין במכירת הקומות העליונות. "הפנטהאוזים מניבים את הרווח האדיר על המגדל. את עלות הקרקע כבר החזירו שאר הדירות, ועלות השלד היא חסרת משמעות, שום קבלן לא נתקע איתה. הפנטהאוזים הם הקצפת, שכדאי לחכות לה. היום יזמים נשארים עם הפנטהאוזים גם שנתיים־שלוש, כי הם מקור הרווח". הוא מספר כי גם בבניין שהקים ומאוכלס כבר כשנה לא נמכרו שתי דירות הפנטהאוז. "סביר להניח שהמחירים כבר לא יעלו", הוא מוסיף, "אבל אני מאמין שזה רכוש טוב שאי פעם יבוא יומו".