רון חולדאי: "אולי המדינה לא רוצה שהמחירים ירדו כדי שהצעירים יעברו לשטחים"
חולדאי טען כי עיריית ת"א אינה החסם בכל הקשור לבנייה והורדת מחירי הדיור: "אם היינו יכולים היינו מגדילים את היצע הדיור ללא חשבון"; ראש עיריית הרצליה: "לא אבנה במחירים מופקעים ולכן לא חתמתי על הסכמי הגג"
- אקשטיין: "על בנק ישראל לקבוע שמשכנתא נותנים רק בריבית קבועה"
- היועץ הכלכלי לרמטכ"ל: "המלחמה מול החיזבאללה לא זולה יותר ממלחמה מול טנקים"
חולדאי התייחס לתכנון דיור בר השגה ואמר, "אנחנו מנסים להגדיר דיור בר השגה, אבל במציאות שבה הדיור יקר איך בונים דיור כזה למשפחות בתוך העיר? עשינו עבודה על כך והגשנו לטרכטנברג אבל אמרו לנו שאי אפשר כי אין חקיקה והוציאו את הפרמטרים הכי חשובים ובהם מבחן כושר ההשתכרות. כיום אנחנו נמצאים במהלך שני פרויקטים לדיור בר השגה ויש לנו עוד כמה בקנה. יש בת"א קרקעות של מינהל מקרקעי ישראל ואם היו נותנים לנו לעשות את העבודה היינו מגדילים את היצע הדירות, עיריית ת"א היא לא חסם, בניגוד למה שאומרים, ואם היינו יכולים היינו מגדילים את היצע הדיור ללא חשבון".
בנוגע לצעדים שנקטה העירייה על מנת להוריד את המחירים בעיר אמר חולדאי, "הקטנו בתוכניות עתידיות את שטח הדירות. במדינת ישראל, בניגוד לארה"ב, יש שוק נדל"ן אחד, בעל קרקעות אחד ומתכנן אחד ואם לא תהיה הבנה כפי שהייתה בעבר בתקופתו של אריק שרון עבור העולים לא יקרה כלום. בדרך שכחנו שלא רק לעולים מגיע דיור אלא גם לילידי הארץ".
כשנשאל האם תוכנית המתאר של ת"א עונה על צרכי האוכלוסיה אמר חולדאי, "התשובה היא כן, כמות הפופוליזם בכל מה שקשור לתכנון ובניה היא עצומה. תוכנית המתאר יוצרת ודאות תכנונית. התוכנית הזו הגדירה אזורים מסוימים שבהם שומרים על המרקמים של העיר הישנה ובמקומות שמותר קבענו יותר זכויות".
בהמשך התייחס לבנייה למשרדים מול מגורים אמר כי בתקופת האינתיפאדה בשנת 2000 הופסקה בניית המשרדים בעיר אבל בכל אותם שנים המשיכו לבנות מגורים, כלומר הייתה תקופה ארוכה שבה הייתה בנייה רק למגורים וכל הצפון החדש נבנה כשלא נבנה אפילו מ"ר אחד של משרדים. "הבעיה של מחירי הדירות היא לא שלי, אלא שלנו במדינת ישראל. אין שוק תל אביבי, כל העיר היא בגודל של שדה התעופה בנבטים שפיקדתי עליו. גם אם אני אבנה 20 אלף יח"ד מחר בבוקר זה לא ישנה את המחירים בישראל".
פרופסור צבי אקשטיין דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הפנה אצבע מאשימה לראשי הערים אשר לדבריו לא פעם בוחרים שלא לבנות בתחומם. "בשנת 2010 שוחחתי עם ירון ביבי ז"ל (ראש המינהל לשעבר) והוא אמר לי שהבעיה היא לא המינהל. הוא נתן לי כדוגמה קרקע לאלפי יחידות דיור ברמת החיל שלא מקודמת בגלל חולדאי וכך גם בערים אחרות, כיוון שלראשי הערים לא משתלם לבנות".
לדבריו לראשי ערים משתלם לבנות משרדים ולא מגורים, "המטרה של הערים היא לספק איכות חיים טובה לאזרחים ורוב ההכנסות שלהם היא מהארנונה לעסקים, ההוצאות למשק בית כמעט כפולות מההכנסות והארנונה מעסקים סוגרת את זה. אין להם אפשרות לדאוג לאיכות חיים ללא עסקים ולכן ללא בניה לעסקים הם לא מאפשרים בניה למגורים. לכן חייבת להיות רפורמה משמעותית שתהפוך את הבניה למגורים למשתלמת לערים וזה צריך להגיע מקופת המדינה. ללא זה אני מעריך שלא יהיה שינוי דרמטי במחירים".
בנוסף אמר אקשטיין כי הוא ממליץ שרשות מקרקעי ישראל תחכיר קרקעות לא מפותחות לחברות פרטיות ורשויות מקומיות. "חייבת להיות תוכנית לעידוד החידוש העירוני בכל הארץ ובמיוחד בפריפריה ובמקביל חייבים להתקיים תהליכים לקיצור משך הבנייה וצריך לעודד תיעוש ותמריצים לסיום מהיר של הבתים. להערכתי אם יעשו את כל המהלכים הללו יהיה שינוי משמעותי כיום לא עושים הרבה מכך".
בנוגע לסביבת הריבית הנמוכה אמר אקשטיין ששימש בעבר כסגן הנגיד: "הגורם הדומיננטי הוא נושא הקרקעות ובעבר אמרתי שבנק ישראל צריך לנתק את הסיכונים מהריבית הקצרה ולאפשר משכנתאות רק בריבית קבועה וכך יהיה נתק בין הריבית שהיא באחריות בנק ישראל לבין השוק. אנשים יודעים להגדיר את הסיכון וכך לא נוצרת בועה בתחום הדיור. אני חושב שי מקום להפחתת ריבית אבל אני לא יודע אם תהיה".
ראש עיריית הרצליה: "עד שאין מחיר מטרה לא אאשר כאן חדרון אחד"
"אני לא מוכן לבנות במחירים מופקעים ולכן לא חתמתי על הסכמי הגג. עד שאין מחיר מטרה לא אאשר כאן חדרון אחד", כך לדברי ראש העיר הרצליה, משה פדלון. פדלון מחה על חוסר היכולת של ראשי ערים לקדם מהלכים בעירם ואמר, "אני לא יכול להניע בעיר שלי שום דבר. בחצי השנה האחרונה ניהלתי מו"מ עם רשות מקרקעי ישראל והגענו למבוי סתום. הצעתי שיתנו לי לבנות 2,000 יח"ד בשנה עם קרקעות במחיר מופחת של 25%. הם לא היו מוכנים. ביקשתי ש-25% מהדיור יהיה לתושבי העיר וגם את זה לא אישרו, בעצת היועצים המשפטיים. דירה ממוצעת בהרצליה עולה כיום 2.5 מיליון שקל ואין לנו בשורה חברתית. ב-10 השנים האחרונות עזבו את הרצליה 1,500 צעירים, יש כאן פספוס אדיר ואני מקווה שמישהו יתעשת ויסיר את החסם הבירוקרטי".
לדבריו, מאז כניסתו לתפקיד לא אישר מ"ר אחד לבנית משרדים, "הכנתי תוכנית לבניית 25 אלף יח"ד ובנוסף 1,500 יח"ד בתמ"א 38 ובניה פרטית של 13 אלף יח"ד. בסך הכל יש פוטנציאל בעיר לכ-43 אלף יח"ד. אני אופטימי ומתחייב לעמוד על כך שנאשר תוכניות בניה במהירות ונתחייב לבנות 2,000 יח"ד לשנה - רק שיתנו לנו לעבוד".
אנטוניו וילהראיגוסה, ראש עריית לוס אנג'לס לשעבר, בכיר במפלגה הדמוקרטית אמר בפאנל: "אני מזדהה עם ראשי הערים, יש מחקר ויש כנסת אבל אנחנו ראשי הערים צריכים לספק את הדיור. המדינה חייבת להעביר קרקעות לראשי הערים כדי שיוכלו לקדם בניה בשטחם. חשוב גם לבנות דיור להשכרה ולא רק לרכישה. אם יש לראי הערים את האחריות אבל המדינה מחליטה זה לא נכון, הכוח צריך להיות בידי ראשי הערים וההחלטה על איך עושים זאת צריכה להיות מקומית".
ד"ר אפרת טלוקובסקי, מנכ"לית מכון גזית-גלוב נדל"ן במרכז הבינתחומי התייחסה לחוסר האחידות במדדים המפורסמים על ידי משרדי הממשלה השונים ואמרה בהקשר זה, כי כל אחד מהמדדים מציג זווית שונה ובוחן דברים שונים וניתן ללמוד מכל אחד מהם, "לא צריך לפחד מהרבה דגימות כדי להבין את הנתונים". בהמשך התייחסה טולקובסקי לנתונים המרוכזים במכון אותו היא מנהלת ואמרה כי בשלב זה ניתן לראות עצירה במחירים ברמה הארצית אך קשה לומר האם מדובר במגמה מובהקת. בנוגע להסרת החסמים בערים אמרה טולקובסקי, כי על מנת לקדם בנייה משמעותית בתוככי הערים צריך לעבוד נכון עם ראשי הערים ולאפשר להם לבנות באזורי הביקוש. "כיום אין כאן תמריצים וזו הסיבה שזה תקוע".