מנחם לייבה: "בת ים רוצה שתל אביב תממן לה פסטיבלים"
בדיון בוועדה לבחינת איחוד הערים נחשפו פערי העמדות בין שתי העיריות. בת ים דרשה חלוקת הכנסות, אך מנכ"ל עיריית תל אביב תקף: "שייקחו מכפר שמריהו"
08:4606.11.14
כחודשיים לאחר תחילת עבודתה של הוועדה לבחינת האיחוד של רשויות תל אביב־יפו ובת ים הופיעו אתמול (ד') נציגי הרשויות לראשונה בפני חברי הוועדה בקריית הממשלה בתל אביב. במהלך הדיון, שהתקיים מחוץ לישיבה על רקע הפגנה של כמה מתושבי בת ים נגד האיחוד, הוצגו לראשונה הנתונים של שתי הרשויות ופערי התפיסות בין ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, התומך באיחוד כל מטרופולין גוש דן, לבין ראש עיריית בת ים בפועל יוסי בכר, הטוען כי איחוד משמעותו הפיכתה של בת ים לחצר האחורית של תל אביב וכי יש לחתור לחלוקת הכנסות בין הערים.
"תפיסת העולם של חולדאי היא שיש לאחד את הרשויות, משום שהמבנה הנוכחי של ריבוי רשויות על תא שטח קטן יוצר בעיות, עיוותים, חוסר שוויון וליקויים. מה שמונע איחוד היום הוא עניינים פוליטיים. אין שום מצב שעיר אחת תפתח את עצמה ותעביר לעיר אחרת משאבים. תושבים ועסקים משלמים מסים, ואין מצב שנפתח כאן כדי להעביר למישהו אחר. זה לא כלכלי ולא הגיוני. מי שלא יכול לנהל את ענייניו, שיקבל כסף מהקופה המרכזית, קופת המדינה", תקף בשיחה עם "כלכליסט", מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל אביב.
"זו אגדת עושר"
לייבה, שהופיע בדיון עם חולדאי, הוסיף: "למה דווקא תל אביב? למה שלא ייקחו הכנסות מרעננה, כפר שמריהו או חיפה? אין לעיר עודפים, זו אגדת העושר סביב העיר. לא ייתכן שבת ים תתנהל כעיר עשירה שיש בה פסטיבלים ומרתונים ותל אביב תממן".
צילום: אלירן אביטל מן העבר השני הציגה עיריית בת ים את חששה מפני איחוד עם תל אביב והפיכתה לחצר האחורית של שכנתה, וטענה כי הפתרון הנכון הוא חלוקת הכנסות. בשורה התחתונה בת ים טוענת כי דרושה לה תוספת של 240–250 מיליון שקל בשנה: 100 מיליון שקל כדי לשפר את רמת ההשקעה הנוכחית שלה בכל תושב, שעד היום מומנה במכירת קרקעות, שהולכות ואוזלות, וכ־150 מיליון שקל להשקעה בתושב, בדומה לממוצע בחולון.
ראש עייריית בת ים בפועל, יוסי בכר צילום: צביקה טישלר ההשוואה של בת ים לערים אחרות מציגה תמונה עגומה. כך למשל נמצא כי ההשקעה הממוצעת לתושב בבת ים היא 1,972 שקל ברוטו (כולל מענקי איזון של הממשלה) בשנה, על פי נתוני העירייה, נחשבת לאחת מהנמוכות בישראל וקרובה יותר להשקעה בערי פריפריה דוגמת מגדל העמק (ההשקעה גבוהה יותר ועומדת על פי הנתונים על 2,450 שקל לתושב) ודימונה (שרחוקה רק במעט - 1,587 שקל).
השכנה העשירה, לעומת זאת, תל אביב־יפו, ממוקמת על פי הנתונים הללו בראש הטבלה בזכות השקעה של 6,570 שקל לתושב ברוטו בשנה.
הנתונים שמציגה עיריית בת ים הוכנו בידי חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר ומתבססים על נתונים רשמיים של הערים. אם בת ים תרצה להשקיע בתושביה כמו חולון, היא תצטרך להשקיע עוד כ־1,100 שקל (בשנה לתושב), ומכאן שעם כ־130 אלף תושבים עליה לקבל, לטענתה, כ־150 מיליון שקל בכל שנה.
אחת הבעיות המרכזיות של העיר וזו שלטענת העירייה יוצרת עיוות נצחי ביכולתה של בת ים לכלכל את עצמה - היא המגבלות המובנות באזור העסקים של העיר. בין היתר נטען בעירייה כי בת ים מצויה בגירעון של שטח נדל"ן מניב (מסחר, תעסוקה ותעשייה) של 1.57 מיליון מ"ר ביחס לצרכיה, ואילו נהנית מתל אביב של 7.75 מיליון מ"ר.
"להעביר מוסדות"
הפתרון שמציעים בעיריית בת ים, אם כן, הוא העברה או פיתוח של מוסדות מדינה, דוגמת קריית הממשלה, המניבים לעיריית תל אביב־יפו ארנונה גבוהה ומעשירים את קופתה. בבת ים מציינים כי כיום יש בתל אביב שטחים של 2.1 מיליון מ"ר, המחוללים הכנסות של כ־200 מיליון שקל מארנונה, שחלקן יכול להתקיים בבת ים.
