הבהלה לפיסת פיילוט: התוכנית להעברת הזכות בקרקעות לקיבוצים יוצאת לדרך

תנועת הקיבוצים ורשות מקרקעי ישראל הסכימו על תוכנית פיילוט ליישום ההחלטה המאפשרת לקיבוצים לרכוש בהנחה את שטח המגורים. כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בהחלטה 506 (חלופת האגודה) אשר התקבלה בחודש ספטמבר, ומשמעותה היא הסרת חסמי הבנייה למגורים בקיבוצים.

הפיילוט מעורר התעניינות עצומה בקיבוצים, והכוונה היא כי מתוך עשרות הקיבוצים אשר הביעו נכונות להתחיל את התהליך ייבחרו בשלב הראשון 5–7 קיבוצים והם אלה שבהם ייושם המודל, באישור רשות מקרקעי ישראל. הקיבוצים שייכנסו לפיילוט יזכו לליווי צמוד מטעם הצוות המשולב המורכב מאנשי התנועה הקיבוצית ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

לדברי מזכ"ל התנועה הקיבוצית, איתן ברושי, "טופסי הרישום הופצו לפני פחות משבועיים, ועשרות קיבוצים כבר הגישו את מועמדותם להשתתפות בפיילוט. עשרות רבות של קיבוצים נוספים נמצאים במהלך מילוי הטפסים המורכבים שנועדו לסייע לוועדה שתחליט על חמשת הקיבוצים הנבחרים, מי מהם עומד בצורה הטובה ביותר בפרמטרים שנקבעו. אנו צופים שיותר מ־150 קיבוצים יגישו את מועמדותם לפיילוט עד לשבוע הבא, אז מתוכננת הוועדה הבוחרת להתכנס".

"ברור שצריך לאפשר פעילות לא חקלאית"

ההחלטה על יישום התוכנית באמצעות פיילוט נבעה ממורכבות הנושא, כאשר ההנחה היתה כי בחירת כמה סוגי קיבוצים תסייע להבין את התמונה בצורה ברורה יותר ותאפשר להגיע ליישום ביתר הקיבוצים עם תוכנית מגובשת ומוכנה. "ייבחרו כמה קיבוצים בהתאם לשלושה פרמטרים: פריסה ארצית, פריסה דמוגרפית, ומידת היתכנות ליישום כגון מספר הנחלות בקיבוץ, מספר בתי האב, אזורי עדיפות לאומית ועמידה בגבולות תמ"א 35", אומר דגן לוין, ראש המחלקה הכלכלית בתנועה הקיבוצית. עם זאת, קיבוצים שלא ייכנסו לפיילוט יוכלו גם הם להתחיל את התהליך אלא שבהם הוא יהיה ממושך הרבה יותר שכן הם לא יזכו לליווי צמוד של הרשות.

לדברי לוין, יש שתי בעיות עיקריות שכבר כעת ברור שיעלו ביישום החלטה 506. הראשונה היא העלות הגבוהה שבה הקיבוצים יצטרכו לשאת לרכישת הקרקע. השנייה היא התנאי של הרשות להסדיר שימושים חורגים בקרקע הקיבוץ, כגון מפעל שנבנה על קרקע חקלאית וצריך לשנות את ייעוד הקרקע. לשם כך הוקם צוות של רשות מקרקעי ישראל שיבחן את הסוגיה. "אנחנו חושבים שצריך לנקות שולחן ולהמשיך אבל בהתאם למקובל בימינו, כי היום ברור, למשל, שחקלאות לא יכולה להחזיק קיבוץ וצריך לאפשר גם פעילות לא חקלאית בקיבוץ", הוא אומר.

קיבוץ געש (ארכיון) צילום: עמית שעל

בקיבוצים קיימת אופטימיות זהירה שההליך הפעם ייושם הרבה יותר מהר לעומת החלטות קודמות בנוגע לשיוך בתים שיישומן נמשך לעתים יותר מעשור. בקיבוצים מקווים להצליח לקדם את הפיילוט בתוך תקופה של כשנתיים שבה גם יידרשו הקיבוצים להחליט באיזו מסגרת הם בוחרים: רכישת הקרקע במרוכז על ידי הקיבוץ או שיוך הדירות שהשלב הסופי בו הוא רכישה פרטנית של כל חבר וחבר את בית המגורים.

בשלב זה מסרבים בתנועה הקיבוצית לחשוף את עלות המהלך, אך הערכות בשוק מדברות על כך שבקיבוצי מרכז הארץ תעמוד עלות רכישת הקרקע על כ־100 מיליון שקל ומעלה לקיבוץ, קיבוצי הפריפריה יידרשו לשלם מיליוני שקלים בודדים כל אחד, ואילו קיבוצי הביניים ישלמו עשרות מיליוני שקלים כל אחד - בהתאם לשווי הקרקע באותו האזור. גם בנוגע למימון המהלך יש לא מעט סימני שאלה: קיבוצים שלא יוכלו לעמוד בכך, במיוחד במרכז הארץ, יידרשו ככל הנראה לגייס כספים מהחברים או לנסות לקבל הלוואות מגופים שונים כמו התאגיד הקיבוצי גרנות.

"הזדמנות לחזור לפתרונות צנועים"

אחד המניעים שהניעו את הקיבוצים לקבל את ההחלטה המדוברת הוא הרצון להחזיר את הצביון הישן של בתים צנועים ואווירת שיתוף, ולכן ההערכה היא שמטרה זו תיושם גם בצורת התכנון והבנייה.

לדברי האדריכלית מיכל דור ממשרד א.ב מתכננים, המתמחה בתכנון עבור קיבוצים, "זו הזדמנות לשפר ולמצוא פתרונות חדשים גם לקליטה של חברים חדשים, וגם להחזיר את הדברים שאבדו לנו בדרך ברוח המקום ובשיתופיות וללכת על פתרונות יותר צנועים, כי חלק מהאוכלוסייה שהגיעה לקיבוצים בשנים האחרונות לא הגיעה מטעמי אידיאולוגיה. כך ניתן יהיה לאפשר לבנים בתחילת דרכם לרכוש בתים ולהתחיל בבית קטן. זה משהו שבחלק מהקיבוצים כבר מתחילים להבין, ויש התעניינות של הרבה מרכזי משקים". לדבריה, "בקיבוץ אפיקים כבר נבנה מודל כזה בצפיפות של 8 יח"ד לדונם ובעלות של 700 אלף שקל לדירה בשטח 110 מ"ר".

איך תעבוד הרפורמה לרכישת שטח המגורים ע"י קיבוצים

1. השגת רוב באסיפה

הצבעה בכל קיבוץ על הרפורמה והשגת תמיכה למהלך של 66% מהחברים לפחות.

2. היוון הקרקע

ערך הקרקע ייבחן ויותאם למחירה העכשווי. הקרקע תכלול את זכויות המגורים בהתאם לתמ"א 35.

3. התחלת בנייה

לאחר יישום ההחלטה הקיבוץ יחזיק בכל זכויות המגורים בשטח ויוכל לבנות בהתאם לצרכיו ולפי הגבלות התמ"א.