חוק שכירות הוגנת יוצא לדרך: שכר דירה קבוע לשלוש שנים

הקץ להפקרות בשוק השכירות? על פי נתוני עיריית תל אביב, כ-27% מתושבי המדינה, המהווים כשני מיליון תושבים, מתגוררים כיום בשכירות ואולם עד כה היה מעמדם של שוכרי הדירות פרוץ מבחינה חוקית. הצעת חוק ממשלתית שגובשה כעת תחת הכותרת "חוק השכירות ההוגנת", צפויה לראשונה להסדיר את מעמדם, את תנאי השכירות, הערבויות ואת יחסיהם של השוכרים עם משכירי הדירות. החוק החדש צפוי לחול על חוזים חדשים שנחתמו החל מה-1 בינואר 2015 ועד ה-1 בינואר 2020.

אחד הסעיפים המשמעותיים בהצעה החדשה, קובע כי יחול איסור להעלות את שכר הדירה ביותר מ-2% לשנה, למשך שלוש שנים, גם אם השוכרים יתחלפו באותה דירה מדי שנה. ברגע האחרון, הוחלט שלא יוצמד למדד. באוצר הסבירו כי קבעו את ההגבלה ל-2% משום שזה ממוצע המדדים של השנים האחרונות במקום הצמדה למדד. 

במשרד האוצר הבהירו כי ההצעה החדשה אינה מתערבת בגובה שכר הדירה החודשי, שייקבע באופן חופשי בין השוכר למשכיר. החוק החדש קובע עוד כי הפרת סעיף זה תגרור פיצוי ללא הוכחת נזק. החוק מתערב לראשונה גם במצב הנכס וקובע כי גודלו יהיה לפחות 26 מ"ר, ויכלול מים, ביוב, חשמל ותנאים בסיסיים נוספים.

"חלק ממשבר הדיור בישראל נובע ממשבר השכירות. זה סיוט, אתה אף פעם לא יודע מתי יוציאו אותך. כל כוך, בלי חלונות או מים מוגדר בדירה. בכל פעם שזוג צעיר נאלץ לעבור דירה הוא צריך להוציא את הילד שלו מהגן. זה יקר, זה מתסכל, זה לא הוגן. תוכנית הדיור הלאומית שלנו תגדיל דרמטית את היצע הדירות, קידום מתחמים מועדפים, תוכניות בוותמ"ל וכמובן תוכנית מע"מ אפס. התוכנית הזו תשנה את עולם המשחק של עולם השכירות. זה מה שישאיר בערים את הצעירים האיכותיים", כך אמר היום (ה') שר האוצר, יאיר לפיד, שהציג את תזכיר החוק עם שרת המשפטים, ציפי לבני, בתל אביב. תזכיר החוק ממתין כעת לעבור הליכי חקיקה בכנסת.

שר האוצר יאיר לפיד צילום: בלומברג

הצעת החוק שאותה יזם לפיד, ואשר קודמה על ידו בקבינט הדיור, הוצגה היום בתל אביב גם בהשתתפות ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי וראשי עיריית רמת גן, ישראל זינגר וחדרה, צביקה גנדלמן.

שרת המשפטים, ציפי לבני, אמרה כי "אנחנו חוזרים היום ליושבי האוהלים ברוטשילד ואומרים להם, עשינו את התיקון בשבילכם. שינינו את כללי המשחק. מהיום בעלי הדירות לא יוכלו לקבוע את הכללים, אנחנו, המדינה, נקבע את הכללים לכולם. עד עכשיו היה חוק אבל החוק היה דיספוזיטיבי – כלומר המלצה בלבד – ובעל הדירה קבע מה בראש שלו. אנחנו מאוד רוצים שוק חופשי אבל אמרנו 'עד כאן', מעכשיו בעל המאה לא יהיה בעל הדיעה. על החוק הזה לא ניתן להתנות. המדינה תקבע וזה יחייב את כולם".

לבני אמרה עוד "נשאלת השאלה, מהי דירה ראויה למגורים? החוק מתערב כעת וקובע כי הגודל יהיה החל מ-26 מ"ר, ויהיו בה מים זורמים, חשמל, ביוב, וכל הדברים האלמנטריים שלא קיימים כיום במחסנים שבהם משכנים לעתים עשרות אנשים. גם החוזה עצמו לא יהיה רק מה שהמשכיר רוצה. ערבות בנקאית – אתם מכירים את הדרישות האסטרונומיות שמבקשים היום. כל זה נגמר". לבני ציינה כי "יהיה גם סכום מקסימלי של ערבות נקבע בחוק והוא לא יעלה על יותר משליש מדמי השכירות. יחול בחוק גם הסדר ייחודי לתיקון הפגמים בדירה. כל הוויכוח מי מתקן את הפגמים בדירה וכמה – גם זה יוסדר בחוק. יהיה פרוטוקול, ומסמנים מה יש בדירה, ודירה שלא עונה על התנאים האלה – איננה ראויה למגורים. העובדה שזה בחוק יאפשר להגיע לבית משפט במידה ויהיו הפרות".

מי שהתייחס עוד לחוק הוא ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שאמר: "כסוציאל דמוקרטיות אני שמח שהמדינה נכנסה לעניין. גם במדינות הכי קפיטליסטיות יש חוקים מאוד ברורים לשוק השכירות. אנחנו בממקום הלפני אחרון במדינות ה-OECD בחוסר ההסדרה של נושא השכירות. משבר הדיור הביא לכך שאנשים לא יכולים לרכוש דירה ולכן שיעור המשכירים הולך ועולה ושמעתי בכיות ממשכירים על פגיעה בזכות הקניין שלהם. אני רוצה להבהיר, זוהי רק תחילת הדרך. בעתיד החוקים עוד ישתכללו כי מה שקורה היום הוא שערוריה".

על פי ההצעה החדשה, החוק יאפשר את הקמתו של "מרשם שכירויות" ברשויות מקומיות (באופן וולונטרי) שבו ייכלל מאגר של חוזי השכירות בעיר, לטובת הקלה על יישומו החוק. שר האוצר לפיד התייחס לסוגיה ואמר: "הצעת חוק 'שכירות הוגנת' תייצר יציבות והגינות בשוק השכירות. בעזרתה נוכל לספק לשוכרי הדירות ודאות לגבי מחיר הדירה שלהם לתקופה ארוכה יותר משנה, נוכל לוודא שהדירות המושכרות ראויות למגורים. נתמרץ הקמת מרשם שכירויות - שיכיל מאגר של חוזי שכירות. נבטיח שבעל הדירה לא יוכל לבוא בדרישות בלתי סבירות לשוכרים רק כי הוא יכול. רק כי הוא בטוח שאם הם לא יסכימו, יש כבר 5 שוכרים שמחכים בתור".

על פי נתונים נוספים של עיריית תל אביב, בקרב הצעירים בגילאי 30-39 חלה עלייה בשיעור השוכרים מ-25% בשנת 1997 ל-37% בשנת 2012. שיעור שוכרים גבוה מהממוצע ניתן למצוא בכל הערים הגדולות (בתל אביב-יפו 46.4%, ברמת גן 37.7%, בירושלים 31%, בב"ש 36%, בחיפה 33%) ואף ביישובים בפריפריה הסמוכים למוסדות השכלה גבוהה.

שדולת שוכרי הדירות בירכו על גיבוש תזכיר חוק השכירות ההוגנת וציינו כי "לשוכרי הדירות בישראל מגיע יחס הוגן. הכרזת הממשלה היא צעד גדול בכיוון הנכון ונמשיך את המאבק עד שהמילים שכירות הוגנת יירשמו בספר החוקים של מדינת ישראל".

ראשי שדולת שוכרי הדירות, חברי הכנסת סתיו שפיר, אורלי לוי-אבקסיס וחיליק בר, ציינו כי ההצעה גובשה לאחר תחקיר מקיף על מודלים לפיקוח שנהוגים ברחבי העולם ובשיתוף פעולה הדוק בין השאר עם ועד שוכרי הדירות והתאחדות הסטודנטים. "למרות שמדובר בצעד משמעותי זהו רק צעד ראשון ואנחנו נמשיך להיאבק בכל כוחנו כדי להבטיח שהצעת החוק הזו באמת תאושר ולא תהפוך לפארסה נוספת במאבקי הקואליציה. שוכרי הדירות בישראל משוועים להגנה, כזו שתיכנס לתוקף כבר מחר, אין לנו יותר זמן לחכות", ציינו.

ח"כ סתיו שפיר, ציינה כי "לא ייתכן שצעיר ישראלי שיורד מהארץ מקבל יותר הגנה על הזכויות שלו כשוכר דירה בגרמניה ובצרפת, ורק בישראל המדינה מפקירה אותו לגמרי. המצב הזה מוכרח להשתנות ולא נעצור את המאבק עד לאישור סופי של ההצעה".

ראש עיריית רמת-גן, ישראל זינגר הבהיר כי "כדי שהחוק למען שכירות הוגנת ימלא את ייעודו, דרוש שיתוף פעולה מלא בין הממשלה והרשויות המקומיות, וכן דרוש תקציב שיאפשר את הקמת מרשם השכירויות בכל רשות, ואני בטוח שכך יהיה. כאשר מדברים היום על ביטחון, צריך לזכור שלא מדובר רק בביטחון אישי אלא גם בביטחון כלכלי והחוק הזה הוא התקדמות ראויה בדרך לחברה הוגנת וצודקת. ברמת-גן 38% מהתושבים גרים בשכירות".