הלמ"ס: מחירי הדירות זינקו ב-86% בתוך חמש שנים בלבד

פרשנות אלופי ההתייקרות חמש שנים של עליות במחירי הדיור מסתיימות במלכוד, אבל הסוקרים של הלמ"ס מצליחים למצוא זווית אופטימית עינת פז-פרנקל, 2 תגובות לכתבה המלאה 

משנת 2007 ועד 2013 זינקו מחירי הדירות בישראל ב-85.8%, לאחר שבשנים 2000 עד 2006 ירדו מחירי הדירות בישראל ב-12.4%. כך עולה מסקירה היסטורית מקיפה על שוק הדיור בערים הגדולות בישראל, שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כחלק מדו"ח פני החברה לשנת 2013. הסקירה כוללת את התפתחות מחירי הדירות והשכירויות מאז 2007. הממוצע הארצי של מחירי הדירות בשנת 2013 היה גבוה ב-57.1% מהממוצע בשנת 2008 עבור הדירות הקטנות (מחדר וחצי ועד שלושה חדרים), וב-50.4% עבור הדירות הגדולות (משלושה חדרים ועד חמישה).

מהסקירה עולה כי העלייה החדה ביותר במחירי הדירות הייתה בבאר שבע (108.7% בדירות הקטנות ו-92.4% בדירות הגדולות), שבה רמת המחירים היא הנמוכה ביותר מבין 14 הערים הגדולות בתקופה זו. מנגד, העלייה המתונה ביותר הייתה בתל אביב – "רק" 38% בדירות הקטנות ו-31.7% בדירות הגדולות. בתל אביב רמת המחירים היא הגבוהה ביותר מבין הערים הגדולות.

בנייה בתל אביב. רמת המחירים הגבוהה ביותר מבין הערים הגדולות צילום: אוראל כהן

עוד עולה מהנתונים, כי הממוצע הארצי של מחירי שכר דירה חודשי בשנת 2013 גבוה ב-36.6% מהממוצע בשנת 2008 עבור הדירות הקטנות, וב-43% עבור הדירות הגדולות. העלייה החדה ביותר במחירי שכר דירה חודשי ממוצע הייתה בבאר שבע (51.6% בדירות הקטנות ו-61.1% בדירות הגדולות), שבה רמת המחירים היא הנמוכה ביותר מבין 14 הערים הגדולות בתקופה זו. מנגד, העלייה המתונה ביותר הייתה בראשון לציון (26.6% בדירות הקטנות ו-29.9% בדירות הגדולות).

בישראל: 130 משכורות לרכישת דירה; בשוודיה - 30

מדו"ח הלמ"ס עולה עוד כי בשנת 2010 נדרשו בישראל 130 משכורות (השנה המספר הגיע ל-139, לפי נתוני משרד השיכון) לשם רכישת דירה (לפי מחיר דירה ממוצע, ומשכורת ממוצעת לשכיר). וזאת, בהשוואה למספר קטן בהרבה במדינו אחרות בעולם: בשוודיה, למשל, נדרשות 30 משכורות בלבד כדי לרכוש דירה ממוצעת, בגרמניה - 54 משכורות, בקנדה - 56 משכורות, בארה"ב - 60 משכורות, בהולנד ובממלכה המאוחדת - 71 משכורות, בספרד נדרשות 79 משכורות, בפורטוגל - 85 ובצרפת - 90 משכורות.

"עליית מחירי הדירות שהחלה בשנת 2007 גרמה לגידול ניכר בנטל הוצאות הדיור של משקי הבית בישראל, והקשתה באופן משמעותי על יכולתם לרכוש דירות", מציינים כותבי הסקירה. מספר המשכורות הממוצעות (ברוטו) לשכיר הדרושות לרכישת דירה בישראל הוא גבוה באופן משמעותי בהשוואה לעולם המערבי".

הסיבות לעליית מחירי הדירות בישראל הן "רבות, וחלקן קשורות להיצע ולביקוש. גידול אוכלוסיית ישראל גורם לעלייה בביקוש לדיור מצד משקי בית חדשים, ואולם ההיצע מוגבל מבחינת זמינות הקרקעות וגורמי הייצור", נכתב.

ל-8% מהישראלים שתי דירות או יותר

מאז 2009 ועד 2012 ירד שיעור הבעלות על דירה בישראל מ-70% ל-64%. עם זאת, בישראל שיעור הבעלות על דירות הוא גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD, שעומד על כ-63%.

בראשון לציון, ברחובות ובחולון, שיעור הגרים בדירה בבעלותם (72% בממוצע) הוא הגבוה מבין הערים הגדולות. בתל אביב-יפו נמצא השיעור הגבוה ביותר של גרים בדירה שכורה (46%), אחריה מדורגות רמת גן (38%) ובאר שבע (36%).

בשנת 2012, ל-64.1% ממשקי הבית היתה דירה אחת בבעלותם, ל-28% ממשקי הבית אין דירה בבעלותם, ול-7.9% ממשקי הבית יש שתי דירות או יותר בבעלותם, דירות המשמשות בין היתר להשקעה, מציינים בלמ"ס. העשירון העליון (בעשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית), מהווה 36.7% מתוך אוכלוסיית בעלי שתי דירות ומעלה, והעשירון ה-9 מהווה 18% מתוכם. "באופן כללי, לאורך השנים המגמה של בעלות על כמה דירות אופיינית לשני העשירונים העליונים", מדגישים כותבי הסקירה.

עוד עולה מהדו"ח, כי משנת 2000 חלה מגמת ירידה באחוזי הבעלות על דירה בקרב משקי בית עם ילדים - 64% בלבד בשנת 2012 (לעומת 74% בשנת 2000), ואילו בקרב שיעור הגרים בשכירות חלה עלייה ברורה - 20% ממשקי הבית עם ילדים גרו בשכירות בשנת 1997, לעומת 32% בשנת 2012.

בראשון לציון וברחובות התושבים הכי מרוצים מדירתם

ברבעון השני של 2014 עמד מחירה הממוצע של דירה בישראל על 1.3 מיליון שקל, זינוק של כ-8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מה שבוודאי אינו לשביעות רצון הישראלים. עם זאת, רובם יותר מרוצים מהדירה בה הם מתגוררים: 86% מבני 20 ומעלה מרוצים מהדירה שבה הם גרים, לעומת 80% בשנת 2002. בערים ראשון לציון ורחובות יותר מ-90% מרוצים מדירתם. בבת ים יש שיעור נמוך יחסית של מרוצים מהדירה (76%), ואילו ברוב הערים הגדולות שיעור המרוצים מהדירה שבה הם גרים הוא יותר מ-80%.

ראשון לציון. יותר מ-90% מרוצים מדירתם צילום: דוד הכהן

מי לא עוזב את העיר?

שיעור האוכלוסייה הוותיקה המתגוררת בעיר שנים רבות, גבוה מאוד בירושלים: יותר ממחצית (53%) מהאוכלוסייה הבוגרת גרה בעיר יותר מ-30 שנים (47% מהיהודים ו-65% מהערבים). גם בערים רחובות, חיפה, תל אביב-יפו, חולון ונתניה, יותר משליש מהאוכלוסייה הבוגרת גרה בעיר לפחות 30 שנים.

בערים פתח תקווה, בת ים, תל אביב-יפו ורמת גן יותר מחמישית מהאוכלוסייה הבוגרת היא אוכלוסייה חדשה, בעלת ותק של עד חמש שנים.

עוד עולה מהסקר כי 60% מהירושלמים שכיום הם בני 20 ומעלה, נולדו בעיר ונשארו לגור בה גם ב-2012 (34% מבני 65 ומעלה גרים בירושלים מאז לידתם). גם בבני ברק יש שיעור גבוה של ותיקים: 39% מאוכלוסיית העיר גרים בה כבר יותר משלושים שנים. בבת ים 11% מבני 20 ומעלה גרים בעיר מלידה.