עיריית בני ברק עושה ללאומי הנחה בארנונה

בנק לאומי חוסך מעל מיליון שקל בשנה בתשלום ארנונה מופחתת מהנדרש מבנקים. הבנק, ששוכר שש קומות במגדל צ'מפיון מוטורס אינו משלם ארנונה ישירות לעיריית בני ברק, אלא משלם שכר דירה גלובלי לחברת אלייד המחזיקה במגדל, והיא שמשלמת את הארנונה. ההסכם בין הבנק לאלייד ולעיריית בני ברק חריג, משום שמקובל ששוכר הנכס משלם את הארנונה על פי הסיווג המיוחס לו לפי סוג העסק. באופן הזה נמנע הבנק מתשלום ארנונה בתעריף גבוה הנדרש מבנקים, להבדיל משוכרים אחרים.

על פי תעריפי הארנונה שנקבעים על ידי משרד הפנים, בנקים חייבים בארנונה גבוהה מזו של עסקים "רגילים". טווח מחירי הארנונה לבנקים נע בין 436 שקל למ"ר ל־1,306 שקל למ"ר לעומת 205–290 שקל למ"ר לעסקים אחרים. על פי צו הארנונה של עיריית בני ברק לשנת 2014, סניפי בנק בעיר אמורים לשלם את תעריף המקסימום, בעוד משרדי הנהלה משלמים את תעריף המינימום של משרד הפנים.

ההסכם בין בנק לאומי לחברת אלייד מאפשר לו לשלם שכר דירה גלובלי הכולל ארנונה. באופן הזה הבנק לא משלם את התעריף הגבוה שאליו הוא מחויב. הפער בין תעריף המינימום שבנק יכול לשלם לבין תעריף המקסימום לעסקים עומד במקרה של לאומי על כ־1.4 מיליון שקל בשנה.

מגדל צ’מפיון מוטורס בבני ברק. שש קומות של ארנונה מופחתת צילום: עמית שעל

יותר קל מלקצץ במשכורות

עיריית בני ברק אינה מגדירה באופן חד־משמעי פעילות משרדית של בנק (פעילות בק־אופיס), ולכן ככל הנראה הדבר מתאפשר חוקית.

הבנקים, שנמצאים בשנים האחרונות בתהליך התייעלות, מנסים לקצץ בעלויות. בעוד קיצוצי שכר נתקלים בסכסוכי עבודה, חיסכון בדמי השכירות נחשב לצעד התייעלות פשוט יותר לביצוע. לכן הארנונה היקרה של הבנקים מקבלת משמעות נוספת.

ההסכם לשכירת המשרדים בבני ברק נחשף בספטמבר האחרון ב"כלכליסט". על פי העסקה, לאומי ישכור 10,000 מ"ר לעשר שנים, ושווייה נאמד ב־80 מיליון שקל המשקפים דמי שכירות חודשיים של כ־66–67 שקל למ"ר. כמו כן, לאומי משלם דמי ניהול של 16 שקל למ"ר. כמו כן החוזה כולל אופציה להארכה. במשרדים החדשים יעבדו כ־500 מעובדי הבנק.

דרך למשוך עסקים לעיר

תקציב עיריית בני ברק הסתכם בשנה שעברה ב־946 מיליון שקל, כשמחציתו מגיעה מהכנסות עצמאיות והיתר מהשתתפות משרדי המדינה וממענקים. בני ברק נמצאת באשכול סוציו־אקונומי נמוך יחסית, מה שמעלה את השאלה אם היא מעניקה הנחה בארנונה כדי למשוך אליה גופים עסקיים גדולים ולהגדיל את הכנסותיה. “בשנים האחרונות העיריות מתחרות בניהן על תעריפי ארנונה לעסקים בכדי למשוך פעילות לעיר”, אומר עו”ד מתחום הארנונה.

בעיריית בני ברק סירבו להשיב לפניית "כלכליסט" ולהסביר מדוע הם מאפשרים לבנק לשלם תעריף נמוך מזה שנקבע על ידי משרד הפנים. הם הסתפקו בתגובה האומרת כי "העירייה צריכה למסור פרטים רק לגופים רשמיים וכך היא עושה. אשר לתשלומים, במחלקה המשפטית הבהירו כי העירייה פועלת על פי צו הארנונה המאושר לה כדין ובאישור משרד הפנים". מבנק לאומי ומחברת אלייד לא התקבלה תגובה.