עיריית תל אביב מצפצפת על השכנים של שדה דב

ביום ראשון השבוע נדחקו תושבים מצפון תל אביב לאודיטוריום תיכונט הסמוך לשדה דב. היה זה מפגש ראשון מתוך ארבעה שיזמה עיריית תל אביב, כדי לשתף את הציבור בתוכנית המתאר לרובע החדש שיקום על הריסות שדה דב. האדריכל ארי כהן הציג בקצרה את התוכנית והמשתתפים דנו בה. הבעיה היא שעקרונות התוכנית שהוצגו היו כבר מגובשים, וכללו את מספר יחידות הדיור, כמות התושבים, שיעור השטחים הציבוריים והפתוחים וגודל שטחי המסחר והתעסוקה ברובע החדש.

"העירייה לא באמת משתפת את התושבים בתוכנית המגורים של רובע שדה דב, היא רק מיידעת אותם", אומר האדריכל ומתכנן הערים דרור גרשון, מנכ"ל ומייסד עמותת מרחב, הפועלת לשיפור איכות החיים בערים. גרשון מבין את תלונת התושבים, שלפיה העירייה מונעת מהם כל אפשרות להשפיע על תוכנית המתאר. "השימוש של העירייה במונח 'שיתוף' הוא מכבסת מילים", הוא מסביר. "כשאתה רק מציג את מה שאתה חושב, ונותן לתושבים זמן קצר בלבד להגיב, בלי לתת להם כלים מקצועיים להבין - זה לא נקרא תהליך של שיתוף. עיריית תל אביב מביאה את כל הכוח המקצועי שלה שמבין בתוכניות, ובצד השני יושבים אנשים שאין להם מושג. זה לא תהליך שווה כוחות. בהליך של שיתוף מקבלים יחד את ההחלטות, ומגיעים לפתרון שמקובל על הצדדים". לדבריו, כשכל בעלי העניין מגיעים להסכמות ומקבלים את ההחלטות יחד, "אנשי הוועדה המחוזית מתייחסים לעניין בצורה חיובית ויש הרבה פחות מתנגדים".

ועדת ההיגוי לא כוללת את נציגי השכונה

פינוי שדה דב הוא חלק מתוכנית נרחבת לפינוי מחנות צה”ל מאזורי ביקוש ברחבי הארץ, שנועד להגדיל את היצע הדירות. הוא אמור לשחרר שטח של 1,450 דונם עד 2017. לצורך הקמת רובע חדש במקום חוברה תוכנית ת"א 3700 לשטח שמשדה דב שיפונה בדרום ועד גבול הרצליה בצפון. לתוכנית הוגשו התנגדויות מצד התושבים, אך העררים האחרונים נדחו בידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה באוקטובר 2013. הליך התכנון למתחם החדש החל כשנה לאחר מכן, כשנבחרה פרוגרמה של משרד האדריכלים ארי כהן לבניית הרובע. מאז עובד המשרד על העמקתה, יחד עם ועדת היגוי בראשות מהנדס העיר, נציגי רמ"י, נציגי בעלי הקרקעות וצוות מקצועי של עיריית תל אביב.

הדמיית השכונה שהוצגה לתושבים

רועי מימרן, יו"ר ועד שכונת שיכון ל' הנושקת לשדה דב ממזרח, התרעם על כך שאין לתושבים ייצוג בוועדה, אף שהתוכנית תשפיע על איכות חייהם. ביוני 2014 פנה בכתב לעירייה וביקש לשלב בוועדה נציג מטעם תושבי השכונה. במכתב התגובה שהגיע ל"כלכליסט", ושעליו חתומה סגנית מהנדס העיר אורלי אראל, נאמר: "לא ניתן להיענות לבקשתכם, ברם אנו רואים בבניית הליך שיתוף הציבור והליכה לפיו תחליף לא פחות אפקטיבי". מימרן טוען כי ההבטחה הכתובה הזו מחייבת לפתוח את התוכנית כולה לדיון ציבורי, וטוען כי העירייה מפרה את ההבטחה הכתובה שנתנה לוועד. לדבריו, הרעיון של שיתוף הציבור הוא אחיזת עיניים, ובפועל "יש מעט מאוד דברים בתוכנית שפתוחים לציבור". 

רועי מימרן, יו"ר ועד תושבי שיכון ל' בת"א צילום: עמית שעל

מיליון מכוניות נכנסות לעיר בכל בוקר

חששם העיקרי של תושבי שיכון ל' הוא עומסי תנועה באזור, שכן 25% מהמבנים שעתידים לקום ברובע החדש יועדו לתעסוקה. לטענת מימרן, על רקע הביקוש הגבוה למגורים בתל אביב, יש לבנות עוד אזורי מגורים ופחות שטחי מסחר. "לדעתנו, בכלל לא צריך לבנות שם לתעסוקה" אומר מימרן. "העירייה רוצה להמשיך ליהנות מארנונה שמשלמים שטחי תעסוקה, אבל מתעלמת מהעובדה שבתל אביב מרוכזים שטחי התעסוקה הגדולים ביותר בארץ, הגורמים לכניסה של מיליון מכוניות בכל בוקר. עיריות אחרות לא יכולות למשוך תעסוקה אליהן, ועוד ועוד מכוניות נכנסות לתל אביב ופוגעות לנו באיכות החיים".

אורית ברנדר, אדריכלית במחלקת תכנון צפון בעיריית תל אביב ושותפה לצוות ההיגוי של התוכנית, מאשרת כי יש נושאים שאינם פתוחים לשיתוף הציבור: "לדעת תושבי שכונה ל', התמהיל שגוי, אבל 99% מתושבי תל אביב רבתי חושבים שהוא נכון". בנוגע להחלטה לייעד לתעסוקה 25% מהרובע, היא מסבירה: "אנחנו לא רוצים להקים עוד שכונת שינה כמו שיכון ל'. זה יהיה מקום שחיים בו, גרים בו, עובדים בו, ובאים לבלות בו, כמו שקורה במרכז העיר. אני רוצה שגם ביום יהיו שם אנשים ולא ייצאו בבוקר בשיירות של מכוניות".

העירייה: מתקיים שיח פתוח ומשמעותי

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, למתחם שדה דב עדיין אין תוכנית קיימת. עד סיום מלאכת התכנון צפויה עוד עבודה רבה, ולכן ישנה חשיבות רבה למפגשים עם בעלי עניין התורמים לגיבוש חלופה נבחרת. התהליך מציע ארבעה מפגשים של דיון תכנוני ממוקד בסוגיות ליבה הפתוחות לדיון ובנוסף ארבעה מפגשים אינטרנטיים בפייסבוק. יש לזכור כי שיתוף הציבור בתכנון רובע שדה דב הוא תהליך מיוחד ושונה, שמהותו נגזרת מייחודו של הליך התכנון ומריבוי בעלי העניין. במסגרת זו הוחלט לשתף מגוון רחב של בעלי עניין ולא רק את נציגי השכונות הגובלות, מתוך תובנה שרובע מסוג זה אמור לבחון טווח נושאים ודעות רחב.

"לאחר שהתקבלו החלטות ועדת ההיגוי ביחס לפרוגרמה, נמצא צוות התכנון בשלב פיתוח חלופות, ובעלי העניין משותפים בדיון על סוגיות ליבה תכנוניות; שימושי קרקע בתוכנית, חזית הים והפארק, מימוש קיימות בתוכנית ועוד, כאשר בכל אלו מתקיימים תהליך משמעותי ושיח פתוח. פגישה ייעודית עם תושבי הסביבה תתקיים במפגש השיתוף החמישי שייערך בחודש מרץ במתנ"ס רוזין".