דן אנד ברדסטריט: רמת הסיכון של קבלני הביצוע ממשיכה לעלות

הביקוש הגבוה למגורים, הגידול בהיקף הנדל"ן המסחרי וההשקעה הגדולה בתשתיות בשנים האחרונות יצרו לכאורה תנאים חיוביים עבור קבלני הביצוע. אלא שבענף מתמודדים עם אתגרים שהעלו את רמת הסיכון - די להביט על המשבר שאליו נקלעה חברת דורי בניה, יחד עם קבלנים קטנים יותר שקרסו.

סקירת דן אנד ברדסטריט מעריכה, כי כ-20% מהקבלנים נמצאים כיום ברמת סיכון גבוהה, זאת לעומת כ-15% מהעסקים במשק בכללותו. "המרווח היזמי ירד בשנים האחרונות והוביל ליותר לחץ על קבלני הביצוע להוריד מחירים", אומר צח ברקי, סמנכ"ל ומנהל אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט. "יחד עם התייקרות תשומות הבנייה, התחרות האגרסיבית והמורכבות של הפרויקטים, הסיכון גובר. ראינו עלייה בכשלים פיננסיים, גם אצל הספקים ששומרים כיום יותר על אי-חריגה מתנאי אשראי מול הקבלנים".

ברקי מעריך שרמת הסיכון בקבלנות הביצוע עלתה בשנתיים האחרונות בכ-5.5%, אם כי לדבריו יש הבדל בין קבלנות בבנייה רוויה למגורים לתחומים אחרים. "בנייה רוויה היא מורכבת ביותר בהתמודדות מול היזם והדיירים, אלא אם מדובר במבנה ציבורי גדול. בנייה תעשייתית ומסחרית פחות נתונה לשינויים".

בנייה צילום: דוד הכהן

אחת הסיבות למצב היא הגדלת היקף הפעילות של קבלנים רבים בשנים האחרונות תוך תמחור ההצעות לביצוע במתח רווחים נמוך. זו אסטרטגיה שנועדה להוריד עלויות רכש ולפזר את הסיכון, אך מרבית החברות שנקטו אותה כשלו בהתאמת רמת השליטה והבקרה: "היום, במיוחד לאחר קריסת חפציבה, שיטת ניהול הפרויקט היא 'סגורה', כלומר כל פרויקט מנוהל כיחידה עצמאית", מסביר ברקי. "אבל כשצבר הפרויקטים גדול קבלנים מתקשים לנהל כך. מקרה דורי (הקשיים התזרימיים שאליהם נקלעה דורי בניה - ד"ל) הוא מקרה כזה".

נראה כי כבר ב־2014 הוביל המצב להפחתה שיזמו קבלנים בכמות הפרויקטים - "ראינו רצון להגביר את השליטה בפרויקטים הקיימים", אומר ברקי. חלק מהקבלנים רואים את תחום היזמות כפתרון. "יש מגמה של חברות שנכנסות לייזום”, מאשר ברקי, “אבל גם שם צריך משאבים כספיים לרכישת הקרקע, ליווי ושיווק".

אחת הבעיות הקשות - מחסור בעובדים זרים

מהסקירה עולה עוד, כי אחת המצוקות העיקריות של הקבלנים היא המחסור בעובדים זרים ובזמינות כוח אדם מקצועי. כשעלייה בשכר העובדים מתרחשת במהלך העבודה, לאחר שנחתם הסכם עם היזם בשיטה הפאושלית (השיטה הנפוצה בענף שבה הקבלן נוטל על עצמו את הסיכונים) היא מגדילה את הסיכון להפסד.

גורם נוסף לעליית הסיכון הוא המבנה הענפי - ענף הביצוע מורכב ממעט שחקנים גדולים ובינוניים ושחקנים קטנים רבים. הגדולים והבינוניים מעסיקים לרוב שכבת ניהול בלבד ושוכרים את הקטנים כקבלני משנה. כך מחולק הרווח מביצוע בין כמה שחקנים. ריבוי הגורמים בפרויקט מגדיל את ההסתברות לחריגות מלוח הזמנים ומהתקציב ואת רמת אי-הוודאות, ובנוסף כל קריסה של קבלן גדול מכניסה לסחרור את הקבלנים הקטנים שעובדים עמו.

גם בצד הכספי מתקשים הקבלנים עקב צמצום האשראי מהמערכת הבנקאית. לפי המחקר, המערכת הבנקאית מגדילה בהדרגה את האשראי לייזום ולמשכנתאות ומצמצמת אותו במקטע הביצוע המאופיין ברמת סיכון גבוהה יותר. בהתאמה, חל גידול בהיקף האשראי החוץ-בנקאי, שהביא לעלייה בעלות המימון.

הקבלנים: "החלטות הממשלה נותרו על הנייר"

לאור מתח הרווחים הנמוך, העודפים הצבורים של חברות הבנייה נמוכים וכך גם הנזילות. חברות הביצוע מממנות את ההון החוזר בעיקר על בסיס מימון גב אל גב ונכיון צ'קים דחויים, כך שהגמישות הפיננסית שלהן בדרך כלל נמוכה.

מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון, אומר בתגובה לנתונים: "בשנתיים האחרונות אנו דורשים מהמדינה לפעול לצמצום אי-הוודאות בענף הבנייה, ותוצאות המחקר תומכות בצורך דחוף זה. הממשלה הקודמת החליטה לטפל בשני החסמים הבולטים ביותר בענף - המחסור בעובדים והרגולציה המכבידה. ההחלטות הללו נותרו על הנייר. על המדינה לקבוע את הרחבת הבנייה כיעד ולתת לנו, זרוע הביצוע שלה, את הכלים לעשות זאת".

הערכת דן אנד ברדסטריט על ענף הביצוע ב-2014:

3% - הרווחיות הגולמית הממוצעת בחברות הביצוע

5.5% - העלייה ברמת הסיכון בענף בשנתיים האחרונות

20% - שיעור הקבלנים הנמצאים ברמת סיכון גבוהה (לעומת 15% בכלל הענפים)