![גג עמוד ועידת הנדל"ן 2015](https://pic1.calcalist.co.il/PicServer2/20122005/512426/2015.gif "גג עמוד ועידת הנדל"ן 2015")
ועידת הנדל"ן
"ברבעון האחרון של 2021 תהיה רכבת קלה. אם האוצר לא יפריע"
עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה, מתח ביקורת על התנהלות הממשלה בפאנל התשתיות: "בממשלה האחרונה הדברים לא עבדו כמו שצריך"; אשר גרין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ כבל על מוסר התשלומים הלקוי של הממשלה: "המדינה מוציאה מכרז עם שוטף 170 – והתוצאה בסופו של יום היא שקבלנים פושטים את הרגל"
15:2606.05.15
"יקנעם היתה מקום מנומנם עד לא מזמן והיום היא מרכז העולם. גם קריית גת, או עפולה, שהרכבת טרם הגיעה אליהם, אבל משווקים שכונות כאילו הרכבת כבר שם, והאנשים והמחירים מתנהלים כאילו הרכבת שם – אז בפריפריה התחבורה דווקא מתקדמת, אבל אם מסתכלים על אזורי הביקוש המצב הוא יותר קשה, ואני אומר את זה גם כביקורת על עצמנו, כי הייתי שותף בממשלה האחרונה. זו ביקורת. כי בממשלה האחרונה הדברים לא התחברו והיו צריכים לעבוד טוב יותר. ציפינו שהבירוקרטיה סביב אישור של תוכניות ותקציבים תהיה יותר קצרה. אם ביוני 2014 עברה החלטת ממשלה של 'נתיב לדירה' – הרי שרק בפברואר ומרץ התחלנו לקבל תקציבים וזה לא ייתכן כי הכסף עבר ממשרד האוצר לבינוי ומשם לרמ"י – ואז זה "חנה" ברמ"י, והחשב שלי לא הסכים להוציא גרוש אחד למע"צ שיתכננו את המחלפונים של כביש 35 עד שהחשב של רמ"י לא ייתן לו את כל האישורים. תשעה חודשים לקבל אישורים ותקציבים הוא פרק זמן לא הגיוני", כך אמר מנכ"ל משרד התחבורה עוזי יצחקי בוועידת הנדל"ן והתשתיות של "כלכליסט" בתל אביב .
מימין: עוזי יצחקי, אבי פנטורין, דני לאובר, סימון אלפסי, אשר גרין, אבי ברגר וירון קסטנבאום צילום: נמרוד גליקמן
קראו עוד בכלכליסט:
- "הממשלה צריכה להימנע מצעדי מיסוי היסטריים. המשקיעים הם לא האויב"
- "החוסך הסולידי - אחד הנפגעים הגדולים מהמשבר של 2008"
- "הפוליטיקאים לא מחפשים פיתרון למשבר הדיור - אלא כותרות"
יצחקי מתח ביקורת גם על פרויקט הנתיב המהיר וציין כי, "כבר מעל לשנה שאנחנו מתקשקשים על התנגדויות ותהליכים במוסדות התכנון כדי להקים קומה שנייה לפרויקט הזה". יצחקי התייחס בדבריו, בין השאר, גם לפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן והעריך כי, "ברבעון האחרון של 2021 תהיה רכבת קלה, אם משרד האוצר לא יפריע לעבוד ואם ראשי הרשויות ישתפו פעולה ויהיו אמיצים".
כביש 6 - המקפצה של יקנעם
מי שעוד נכח בכנס הוא סימון אלפסי, ראש עיריית יקנעם, שהתייחס לשינוי הנדל"ני שעוברת עירו: "יקנעם היא מודל: מיישוב שהיה מדורג סוציו אקונומית באשכול 1 עם שיעורי אבטלה של 35% – לעיר עיר מבוקשת. היום יקנעם היא מעצמת היי-טק עם כחמישה מיליארד דולר ייצוא ועם מאה חברות, כולל תרבות וחינוך ואיכות חיים. כביש 6 בא להאיץ את התפתחות היישובים ובשנת '89 כשנבחרתי, המדינה נתנה קרקע חינם, ביטוח חיים חינם וגם מענק למי שיסיים את העבודות לפני הזמן. כביש 6 שינה את העיר: ב-2011 מחיר לקרקע ליחידת דיור היה 150 אלף שקל, היום המחיר ליחידת דיור בבנייה רוויה הגיע ל-350 שקל וזה מראה מה עשה כביש 6 כי היום אולי 30% מהרוכשים הם מאזור המרכז, או מחיפה והשכונות שיתאכלסו בעוד כמה חודשים בעיר יקבלו כבר גנים ובתי ספר, ומבני ציבור מוכנים – כי הכל נבנה מראש".
מימין: עוזי יצחקי, אבי פנטורין, דני לאובר, סימון אלפסי, אשר גרין, אבי ברגר וירון קסטנבאום צילום: נמרוד גליקמן
"אין שאלה בכלל - תחבורה תורמת לפיתוח עירוני"
ירון קסטנבאום, שותף מנהל בקרן תשתיות ישראל, התייחס לשאלת הפריפריה והמרכז ואמר: "אותי מצחיק לדבר על פריפריה במדינת ישראל, אנחנו כמו שכונה גדולה בארצות הברית. ברור שתשתיות הם המפתח להתפתחות הנדל"ן. אנחנו הבעלים של הרכבת הקלה בירושלים, מסיעים כיום כ-40 מיליון נוסעים בשנה. אז מי שמכיר את רחוב יפו בירושלים, יודע מה קרה נדל"נית לרחוב. אז אין שאלה בכלל: תחבורה תורמת לפיתוח עירוני ואין ספק שזה מה שמניע את המשק".
מי שמתח ביקורת על האופן שבו המדינה מנהלת את הממשק בין התשתיות לנדל"ן הוא אשר גרין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ: "לא משלמים בזמן, אז אין איך לעמוד בזמנים. כשרוצים לפתח שכונה בקריית גת, המדינה מוציאה מכרז עם שוטף 170 – והתוצאה בסופו של יום היא שקבלנים פושטים את הרגל. אז המתחם מוכן אבל אין תשתיות. היה פעם 'בולדוזר' שקראו לו אריק שרון והוא בנה 90 אלף יחידות דיור בשנה. הוא הוציא קבלנים לשטח וכשהגיע הזמן לשלם – שילמו. ידעו שבלי כסף אי אפשר להניע את המהלך הזה. היום, כשאנחנו פושטים רגל, הפרויקטים נעצרים. אז היום לא יקום מישהו שיעשה את מה שאריק עשה כי הבירוקרטיה הורגת כל חלקה טובה. אבל אין תכנון ארוך טווח להקים פיתוח ותשתיות – לפני שמשווקים קרקע. הרי בראש העין שיווקו את הקרקע עוד ב-2010 אבל ההתניה היתה להוציא היתרי בנייה רק אחרי שיגמרו את התשתיות לכן לקח 4-5 עד שקיבלו היתרים. צריך גוף שיתכנן את כל העסק הזה".
גרין מתח ביקורת על מצב כוח האדם בתחום הבנייה ואמר: "מדברים על להביא חברות זרות לבנות פה. רבותיי, אנחנו יודעים לבנות מצוין, תנו לנו פועלים, קרקע ומימון – אבל לא נותנים לנו פועלים. יש החלטת ממשלה ישנה, אבל שום דבר לא קורה. אין לנו פועלים, זמן הבנייה התארך, במקום ב-9-12 חודש לוקח שלוש שנים לבנות".
אבי פנטורין , מהנדס ראשי שפיר הנדסה, התייחס אף הוא לעיכובים בתתום ואמר: "מוסכם על כולם שצריך להגדיל את ההיצע, אבל חוסר ההשקעה בתשתיות תחבורה מעכב הוצאת היתרים ושיווק קרקעות. תחת הסכמי הגג יש עיכובים גם באשקלון וגם ביבנה וגם לצערי במקומות אחרים. חוסר השקעה בתשתיות מייצר גם אובדן שעות אבודה למשק, פקקים, עיכוב בהנגשת הפריפריה למרכז. ההשקעה בישראל פר תושב היא שביעית בישראל בהשוואה למדינות אחרות ב-"OECD.
מנכ"ל IBC על מכרז הסיבים: "כל ההתחלות קשות"
דני לאובר מנכ"ל חברת הסיבים IBC ש-40% ממנה בשליטת חברת החשמל, התייחס לתפקידן של תשתיות התקשורת בהתפתחות השוק ואמר: "אנחנו נדרשים להגיע ל-2.5 מיליון בתי אב ועסקים ברשת סיבים אופטית אחת. אין פרויקט כזה בעולם מבחינת היקפים. הוא מאפשר כבר היום ליזמים לדעת שכל בניין שיש בו תשתית חשמל יש בו אוטומטית תשתית תקשורת של סיבים אופטיים". לאובר הבהיר כי "מדינת ישראל נמצאת כיום במקום ה-37 בעולם מבחינת מהירות הורדה ובמקום 130 אחרי מדינות כמו לוב ואוגנדה בקצב ההעלאה".
לאובר נשאל באשר לעיכובים בפרויקט ובנוגע למידת הירתמותם של ועד עובדי חברת חשמל לנושא והשיב בזהירות: "עובדי חברת החשמל עושים עבודה מדהימה, ולא יכולתי לבקש שותף טוב יותר. אבל כל ההתחלות קשות ולוקח זמן לחבר את הדנ"א של חברת סיסקו, שהיא השותפה, עם הדנ"א של חברת החשמל והקבלנים המקומיים".
אבי ברגר מנכ"ל משרד התקשורת, אמר כי "ישנה היום תפיסה של פריסה אוניברסלית של תשתיות תקשורת וזה נכון לראות את התקשורת כאלמנט שמגשר על מרחק גיאוגרפי. אף אחד לא חושב היום לנסוע לארצות הברית לפגישה. הוא יעשה את זה בשיחת וידאו. גם חברות מחזיקות את שירותי הלקוחות שלהם במדינות אחרות, בהודו".
