בג”ץ לחברת הבנייה הטורקית יילמזלר: מדוע לא שילמת אגרות על עובדים זרים?

בג”ץ חייב את חברת הבנייה הטורקית יילמזלר לנמק מדוע לא שילמה אגרות על עובדים זרים. עלות האגרות הללו נאמדת בסכום מצטבר של 10 מיליון שקל אשר מהתשלום שלו נמנעה החברה מאז שנות פעולתה. 

בג”ץבראשות הנשיאה מרים נאור קבע כי חברת יילמזלר הטורקית תסביר בתוך 60 יום מדוע אינה משלמת אגרת בקשה לעובד זר כנדרש בחוק. זו אחת הבקשות שהועלו בעתירה של התאחדות מעסיקי כוח אדם זר לבניין נגד החברה.

ההתאחדות אף דרשה לעצור את הבאתם של עובדי החברה הטורקית לארץ, אך נדחתה. יילמזלר בנתה את מגדל עזריאלי השלישי, מגדלי YOO, מגדל רוגובין תדהר, פרויקט בלו של קנדה ישראל ותחנות הכוח באשדוד ובאשקלון. עו"ד טל בננסון המייצג את החברה אמר כי ההשוואה בינה לתאגידי העובדים הזרים שגויה, כיוון שיילמזלר היא חברה קבלנית ואין בין השניים תחרות ישירה. מנגד, בתאגידים טוענים כי עדיין נפגעת יכולתם להתחרות על מחירי העבודה.

בנייה (ארכיון) צילום: אוראל כהן

אגרת בקשה לעובד זר היא תשלום שיש לבצע לפני קבלת היתר העסקה, ועומד על 900 שקל בשנה. במקרה של יילמזלר המעסיקה כ־1,200 עובדים מדובר ב־1.08 מיליון שקל בשנה ובמצטבר כ־10 מיליון שקל.

ההערכה היא כי החברה תנמק את אי־תשלום האגרה בהסכם רכש גומלין (אופסט) בין ישראל לטורקיה. במסגרת ההסכם שנחתם בשנת 2002, התעשייה הצבאית קיבלה 170 טנקים טורקיים להשבחה בהיקף של 6 מיליון דולר, וישראל התחייבה להעסיק 800 עובדים טורקים בענף הבנייה וכך להפחית את חבות הרכש שלה לטורקיה. יילמזלר קיבלה היתר להעסקת 800 עובדי בניין, וכן פטור מאגרות ודמי היתר ב־2005. בשנת 2014 אישר הקבינט החברתי־כלכלי העסקת 400 עובדים טורקים נוספים.