ברקת: "אלחם נגד אישור התוכנית לבניית 4,500 יח"ד ברכס לבן במערב ירושלים"

עיריית ירושלים נאבקת ביוזמת משרד האוצר לבנות בשטחיה הפתוחים דרך הותמ”ל. דו”ח חדש שיזמה החברה להגנת הטבע מחזק את טענותיה

אמיתי גזית 08:1020.07.15

"הכוחניות שלהם חסרת היגיון, פשוט בושה וכלימה שכך הם מתנהלים, אני לא אתן לזה יד ואלחם בהם" - כך אמר אמר ל”כלכליסט” ראש עיריית ירושלים ניר ברקת בהתייחסו למשרד האוצר ולמינהל התכנון לקראת דיון שצפוי להתקיים מחר בוועדה לקידום מתחמים מועדפים (ותמ”ל) על תוכנית לבניית 4,500 יחידות דיור ברכס לבן - שטח פתוח במערב ירושלים, מדרום ליישוב אורה.

קראו עוד בכלכליסט:

דבריו של ברקת מכוונים לרצון של משרד האוצר ומשרד הבינוי לקדם את תוכנית הבנייה במתחם למרות התנגדות העירייה. לטענתו, "זה חוסר הבנה בסיסי משום שהאזור של רכס לבן מורכב במיוחד. הוא בין רשויות אורה ועיריית ירושלים, אין שם תחבורה ציבורית ואין מוסדות ציבור. זה טעות פטאלית, רק מה, זה הדבר היחידי שהם יודעים לעשות - לשים טרקטורים על גבעות חשופות. זה הדבר הכי קל והכי לא נכון".

ברקת מסביר כי החלופה המועדפת על העירייה בראשותו היא הליכי התחדשות עירונית ובנייה באזורים בנויים. לדבריו, בעיר יש פוטנציאל לבניית 33 אלף יחידות דיור בחמש השנים הקרובות. "אנחנו רוצים להשקיע ולראות איך מחדשים שכונות קיימות, איך שומרים על הגרעין ומביאים צעירים. בתהליך הזה נבנה הרבה יותר, פי עשרה ופי 20 ממה שמתכננים לעשות במקומות השנויים במחלוקת".

ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים. "מדובר בחוסר הבנה בסיסית. באזור רכס לבן אין תחבורה ציבורית או מוסדות ציבור. הבנייה שם היא טעות פטאלית" צילום: גיא אסיאג

טענותיו של ברקת מקבלות רוח גבית במחקר חדש שכתבו המתכננים אורי בר ששת ותרצה פינקל עבור החברה להגנת הטבע, ומתפרסם לראשונה ב”כלכליסט”. החוקרים מצאו כי בתחומי בירת ישראל יש עתודות קרקע עם פוטנציאל לבניית 110 אלף יחידות דיור - מתוכן רק 8,000 בשטחים פתוחים כמו רכס לבן. לדעת החברה להגנת הטבע, הממצאים מוכיחים כי תוכניות לבנייה במערב העיר יסבו נזק מיותר לשטחים הפתוחים ולפיכך הם קוראים "לחיזוק העיר פנימה ובנייה בגבולות הקיימים, ולא להרוס את השטחים הפתוחים והשמורים שמסביב לעיר".

התוכנית כבר נדחתה

הותמ"ל הוקמה לפני כשנה במטרה לזרז את הליכי התכנון למתחמים בהם קיים פוטנציאל לבניית מאות יחידות דיור. מדובר בוועדה בעלת סמכויות נרחבות ואין אפשרות לערער על החלטותיה. כמו ברקת, יש המתנגדים לפעילותה מחשש כי בהיעדר פיקוח ציבורי תוכניות הבנייה שיאושרו בה לא יתחשבו בעמדת הרשות המקומית.

תוכנית הבנייה ברכס לבן היא חלק מתוכנית לבנייה במערב ירושלים (ספדיה) שמינהל התכנון קידם בראשית שנות ה־2000. אלא שאז הזמינה עמותת ירושלים בת־קיימא מחקר מאורי בר ששת ורז עפרון שמצא כי בגבולות המוניציפליים של העיר יש עתודות קרקע שיספיקו לבנייה עד 2020, ובעקבותיו החליטה המועצה הארצית לתכנון לדחות את התוכנית.

בר ששת, שכאמור היה שותף גם למחקר החדש, מספר כי בזכות ביטול תוכנית ספדיה התרחשו בעיר הליכים נרחבים של התחדשות. לדבריו, "התוצאות מדהימות - יש אלפי יחידות דיור שמקודמות לפינוי ובינוי, למשל בקריית יובל ובתלפיות". בעיניו מדובר במהפך חשוב שכן עד 2008 "קפצו משכונה לשכונה וזה גרם למרכז העיר להתיישן. כשאתה כל הזמן מפתח תשתיות החוצה אתה מזניח את הבנייה הקיימת. יש פה צדק חברתי, גם כי מאפשרים לאוכלוסייה חלשה למצות את הפוטנציאל הכלכלי של אזור המגורים שלה וגם כי מתרגמים את הפוטנציאל המרחבי לפוטנציאל כלכלי".

66 אלף דירות בקנה

כדי לעמוד בקצב הגידול הטבעי נזקקת ירושלים לתוספת של כ־2,500 דירות חדשות בכל שנה. החוקרים קובעים כי בהערכה זהירה עד 2040 יתממשו תוכניות עם 66 אלף יחידות דירות, ובר ששת מסביר כי בתסריט הזהיר הזה ירושלים תזדקק רק לאחת מארבע התוכניות הקיימות לבנייה בשטחים הפתוחים. לדבריו, בתסריט סביר יותר ניתן יהיה לבנות יותר מ־70 אלף יחידות דיור בעיר - ואז אף אחת מהתוכניות אינה נדרשת.

מהחברה להגנת הטבע נמסר שהדו"ח מוכיח כי "ניסיונם של רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון לקדם בנייה מסיבית בלב השטחים הפתוחים והשמורים של הרי יהודה הוא מהלך מופרך ומיותר העתיד לגרום נזק כבד לירושלים ולפיתוחה המושכל".

ממשרד האוצר נמסר כי “התוכנית ברכס לבן מקודמת בהתאם להחלטת קבינט הדיור, שהכריז על עתודת השטח כמתחם מועדף לדיור”.