משעת הנקה לגברים ועד ארנונה ממבנים נטושים: היום העמוס של ועדת השרים לחקיקה מחר

התיקון לחוק שיגדיל את הכנסות העיריות מארנונה צפויה להיות מאושר מחר בוועדת השרים לענייני חקיקה — כך נודע ל"כלכליסט".

כיום, למבנים נטושים ומבנים שאינם ראויים למגורים ניתן פטור אוטומטי מתשלום ארנונה. לפי החוק, נכס שמוכר כנטוש או לא ראוי למגורים זכאי לפטור מארנונה במשך שלוש שנים, שלאחריהן במשך חמש שנים בעלי הנכסים יאלצו לשלם תעריף ארנונה מינימלי. בתום אותן חמש שנים אמור הפטור לחזור לתוקפו. לפי התיקון החדש שיזם ח"כ רועי פולקמן, תשלום הארנונה לא יהיה מינימלי אלא בהתאם לסוג הנכס והפטור לא ישוב לתוקפו לאחר חמש שנים.

בשבוע שעבר נדחתה ההצעה של פולקמן בוועדה לאחר התנגדותו של שר הפנים סילבן שלום, אך לאחר דיונים חוזרים בנושא הגיעו הצדדים להסכמה. בין היתר סיכמו פולקמן ושלום כי התיקון לא ישפיע על דירות רפאים, שכבר היום נמצאות תחת תעריף נפרד.

יוזם התיקון ח"כ רועי פולקמן צילום: מיקי אלון

הפטור הנדיב שניתן היום מתמרץ את בעלי הנכסים להמתין עם השמשת המבנים עד לשינוי ייעוד הקרקע, עליות מחירים, או כל סיבה אחרת שתאפשר להם להרוויח יותר כסף על אותו הנכס. על פי נתוני תנועת התעוררות שפורסמו בשבוע שעבר ב"כלכליסט", בירושלים ישנם 415 אלף מ"ר של מבנים נטושים. אם היו מאוכלסים את אותם מבנים, הכנסות העייריה מארנונה היו גדלות ב־32.6 מיליון שקל בשנה וכ־3,000 דירות חדשות היו מתווספות לעיר.

על פי הערכות, בתל אביב ישנם 400 אלף מ"ר של מבנים נטושים. אם מבנים אלו היו מאוכלסים, הכנסות עיריית תל אביב מארנונה היו גדלות בכ־33 מיליון שקל בשנה ועוד כ־4,000 דירות היו מתווספות לעיר.

לדברי יוזם התיקון לחוק ח"כ פולקמן, "לא ייתכן שעם הצורך בביקוש לדיור אנחנו נמשיך לעצום עיניים ולא לתת את הדעת על מיליוני שקלים שלא נכנסים לקופת המדינה ממבנים ומקרקעות שעומדים כאבן שאין לה הופכין". ח"כ פולקמן הוסיף: "מדובר במצב שחייב להשתנות".

סגן ראש העיר ירושלים ויו"ר תנועת התעוררות, עופר ברקוביץ' אמר ל"כלכליסט": "אני מצפה משר הפנים ומוועדת השרים לעניני חקיקה לאמץ את החוק להחלת ארנונה על נכסים נטושים בשתי ידיים, כדי להביא להשמשת מאות אלפי מטרים מרובעים בערים השונות ובירושלים בפרט. רק בירושלים בשנת 2013 נאלצנו להעניק פטור מתשלום ארנונה על סך 32 מיליון שקל לכ-415,000 מ"ר. מדובר בחוק אותו אנו מקדמים כבר מספר שנים ונמשיך לקדם אותו בכנסת ישראל עד שיאושר".

ועדת השרים תדון גם בשעת הנקה לגברים

במקביל תצביע מחר ועדת השרים לענייני חקיקה גם על חוק הורות שוויונית שיזמה ח"כ רחל עזריה (כולנו), כדי לעודד אבות לחלוק עם אמהות את משימות ההורות והטיפול בילדיהם. משרדי האוצר והכלכלה תומכים בחוק, ולכן הוועדה צפויה לאשר אותו.

על פי הצעת החוק יוכלו שני ההורים (ולא רק אמהות כמו היום) לקחת שעת הנקה ולצאת מוקדם מהעבודה במשך ארבעת החודשים שלאחר חזרת ההורה לעבודה מחופשת הלידה (וכך גם אבות יוכלו לאסוף את ילדיהם ממסגרות החינוך).

נוסף על כך, ההגדרה של "שעת הנקה" תשתנה ל"שעת הורות", והמונח "חופשת לידה" ישתנה ל"תקופת לידה והורות", כדי לעודד אבות לממש את האפשרות לקחת חופשת לידה (אפשרות שרבים מהאבות אינם מודעים לה או חוששים מהתגובה במקום עבודתם).

בהמשך לכך יחייב החוק את ביטוח לאומי לעדכן את ההורים מיד לאחר הלידה בנוגע לזכויות המגיעות להם (האב יכול לחלוק עם האם את חופשת הלידה, קרי לקחת אותה מיד בתום 6 השבועות הראשונים שלאחר הלידה ולנצלה עד תום 14 שבועות).

בד בבד ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) מקדמת הצעת חוק שתאריך את שעת ההנקה מארבעה חודשים לשנה. ההצעה נתקלת בקשיים מצד המעסיקים בשוק הפרטי, כיוון שהחוק יחייב אותם לספוג אובדן שעות עבודה נוספות. במגזר הציבורי הארכת שעת ההנקה כבר מיושמת במרבית המקרים.