בניגוד להצהרות כחלון: האוצר הפחית את מספר הדירות להשכרה כדי לממן פינוי בסיסי צה"ל

בחודשים האחרונים הצהיר שר האוצר משה כחלון שוב ושוב כי הפסיק את הספסור בקרקעות מדינה. אולם תגובת המדינה לבג"ץ שהוגש נגדה מלמדת כי האוצר ממשיך להעדיף למקסם את רווחי המדינה במכרזים לחכירת קרקע, על פני יצירת שוק דיור להשכרה ארוכת טווח.

 המדינה הודתה בפני בג"ץ כי צמצמה כמעט לאפס את מספר הדירות המיועדות להשכרה בתוכניות הבנייה במתחמים שיתפנו לאחר פינוי בסיסי צה"ל בצריפין ובבת גלים בחיפה, כדי שתוכל להרוויח יותר משיווק הקרקעות. זאת אף שהבנייה באזורים אלו נעשית דרך הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), שבהם קיימת חובה לייעד 30% מהדירות בכל מכרז מועדף להשכרה, מחציתן במחיר מופחת.

מחנה צריפין צילום: יריב כץ

ההצהרה עלתה כתגובה לעתירה שהגישו בספטמבר האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום בדרישה לבטל את העברת תכנון המתחמים לותמ"ל. בתוכנית במתחם בת גלים, שבו ממוקם כעת בה"ד חיל הים, העבירה המדינה לותמ"ל תוכנית לבניית 1,000 דירות שאף אחת מהן אינה מיועדת להשכרה. במתחמים בצריפין מתוכננות 7,200 דירות שרק 10% מהן מיועדות להשכרה.

על פי החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים, הותמ"ל מאפשרת לפרויקטים שמאושרים דרכה לדלג על מסלול התכנון הרגיל, שעלול להימשך שנים. בתמורה נקבע יעד קבוע של דירות מוזלות להשכרה. החוק מאפשר לשנות את שיעור הדירות להשכרה כשקיימת סכנה ליישום הפרויקט מטעמי רווחיות.

בתשובתה לעתירה, הסבירה המדינה כי היא מתכוונת להשתמש ברווחים אלו כדי לממן את העברת בסיסי צה"ל, העברה הנדרשת כדי שניתן יהיה לבנות במקום. לפי ההצהרה: "החלטת הקבינט להפחית את יחידות הדיור להשכרה לטווח ארוך נבעה מהעלויות העצומות הכרוכות בהעתקת הבסיסים, ומהצורך לממן עלויות אלה באמצעות תקבולים שישולמו על המקרקעין".

עוד מתכוונת המדינה להשתמש ברווחי הפרויקט בחיפה כדי לממן את פרויקט שיקוע הרכבת בעיר. עיריית חיפה, האוצר ורשות מקרקעי ישראל סיכמו כי 800 מיליון שקל יוקצו לפרויקט (שעלותו מוערכת ב־1.3 מיליארד שקל) לשיווק קרקעות בתשעה מתחמים בחיפה, אחד מהם בבת גלים. עם זאת, החוזה הסופי בנושא זה אינו נחתם.

התוכנית לבנייה בבת גלים נמצאת בשלבים ראשונים ועוד לא התקיימו דיונים בעניינה בותמ"ל. כמו כן, פרטי התוכנית לפינוי הבסיס עמומים, והמדינה עדיין אינה יודעה מהן העלויות. בצריפין המצב שונה, התוכנית בשלבים מתקדמים וכך גם תוכנית הפינוי של הבסיס. על פי תשובת המדינה יעמדו ההכנסות משיווק המתחמים בצריפין על כמיליארד שקל.

לדברי עו"ד גיל גן־מור מהאגודה לזכויות האזרח, "במקרה של צריפין ובת גלים אין כל נתון שהפרויקט לא יהיה כדאי לבנייה אם יכללו בו דיור להשכרה. המדינה מודה שהסיבה היחידה היא הרצון שלה למקסם רווחיה מהקרקע כדי לממן את העברת הבסיסים. אנו סבורים כי מדובר בהפרה ברורה של החוק וסיכול המטרה החברתית שלו".

לטענת האגודה לזכויות האזרח, המקרים של צריפין ובת גלים הם רק דוגמה לתופעה רחבה מזו. למרות ההצהרות של כחלון על כך שהמדינה מעוניינת בפתרון משבר הדיור ולא במקסום רווחיה מקרקעות, מאז מונה לשר האוצר צומצמה כמות הדירות המיועדות להשכרה ברוב המתחמים שהועברו לותמ"ל.

בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית הוכרזו 21 מתחמים ביישובים שבהם יש חובת ייעוד להשכרה, אך ב־15 מתוכם הפחיתו את שיעור הדירות להשכרה — רק בשישה מהם שיעור של 30% דירות להשכרה. בכל המתחמים שהכריזה עליהם הממשלה הנוכחית היו אמורות להיות 15,470 יח"ד להשכרה, אך הממשלה הותירה רק 7,094 יח"ד להשכרה — פחות ממחצית. 13% בלבד מיחידות הדיור בתוכניות שהועברו לותמ"ל מיועדות להשכרה. לדברי האגודה לזכויות האזרח, הנתונים האלה מלמדים על "אי־מימוש החוק בהיקפים משמעותיים והם אינם מקרים חריגים".

מהאוצר נמסר: "כשהממשלה מתבקשת לאשר את היקף יחידות הדיור להשכרה שיהיו בפרויקט, היא מביאה בחשבון את ההוצאות ההכרחיות לצורך יישומו, ולאור זאת מבצעת את מבחן הישימות הכלכלית וקובעת את שיעור יחידות הדיור להשכרה בפרויקט".