כחלון מקפיא את המהלך להביא חברות בנייה זרות לישראל

ההחלטה החדשה מעמידה בסימן שאלה את הצהרות שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, שרק לפני כשבוע נפגש עם נציגי חברות ביצוע סיניות. גם אביגדור יצחקי, יו"ר קבינט הדיור, הבהיר בלא מעט הזדמנויות כי זה הכיוון. בשיחה עם "כלכליסט" הוא מסר כי יישום הבאת חברות בנייה זרות לישראל עדיין נבדק. לדבריו, "אנחנו בוחנים את כל האופציות האפשריות להביא עובדים זרים לישראל. מבחינת הבאת חברות זרות אנחנו נמשיך לבחון ובסוף נציג את זה לשר, והוא זה שיחליט".

משה כחלון צילום: דוברות האוצר

הסינים הבטיחו לקצץ את עלויות הבנייה בשליש

הסיבה לכך שכחלון מנסה להגיע לפתרון של מצוקת הדיור ומחירי הנדל"ן הגבוהים בכיוון זה, נובעת מהיעדר כוח אדם מספק בענף הבנייה. אף שהמכסה המקסימלית להבאת עובדים זרים לענף הבנייה עומדת על 20 אלף עובדים, בפועל מועסקים בו רק 8,000 זרים (לא כולל פלסטינים). המחסור שהוביל להעלאת המשכורות בענף, שתרמו — עם התארכות משך בניית הדירות — לייקור במחיר הדירה הסופי.

המדינה חתמה על הסכמים עם בולגריה, מולדובה, רומניה ומדינות נוספות להבאת עובדים זרים, אך קצב הגעתם נותר נמוך. מאמצי המדינה לחתום מול סין על הסכם כזה נתקלו בהתנגדות, משום שהמדינה לא היתה מוכנה להתחייב כי עובדים סינים לא יועסקו בבנייה בהתנחלויות — וכך נותרו מחוץ לישראל העובדים המבוקשים ביותר בענף. בשל כך עלה הרעיון לאחרונה להבאת עובדים זרים על ידי חברות ביצוע זרות. המודל הוא חברת הבניה הטורקית יימלזר שפועלת בישראל למעלה מעשור, ובנתה , בין השאר, את מגדלי היוקרה YOO וחלק ממגדלי עזריאלי בתל אביב. "זה מודל מוצלח", אומר יצחקי, "אין כוונה להביא חברות שיתחרו על מכרזים בקרקעות מדינה".

מאמצי המדינה להגדיל את מכסת העובדים הסינים נבעו מכמה סיבות. ראשית, העובדים הסינים נחשבים לכוח מקצועי מיומן מאוד בענף הבנייה. שנית, טכנולוגיות הבנייה החדשניות שלהן מאפשרות הקמה מהירה של בניינים — בחודשים האחרונים נהג גלנט להציג בכל הזדמנות סרטון שבו רואים כיצד חברה סינית מקימה גורד שחקים המיועד לשמש מלון ומשרדים בתוך כ־15 יום.

בעקבות פגישותיו של גלנט עם חברות סיניות בשבוע שעבר, הוא אמר כי הוא מתכנן פיילוט להקמת אגף בבית החולים העמק שצפוי להתרחב לבנייה למגורים. לדברי נציגי החברות, בנייה של דירת מגורים תיארך כ־10 חודשים בלבד לעומת כשנתיים כיום, ועלות הבנייה לבדה תוזל בכשליש — כ־100–150 אלף שקל פחות לדירה. הקבלנים לעומת זאת טענו כי הבעיה היא לא משך הבנייה, אלא בעיקר הבירוקרטיה הישראלית — לפי נתוני בנק ישראל תקופת התכנון של דירה אורכת כ־11 שנה בממוצע, לעומת שנתיים של תקופת הבנייה.

ריבוי מכרזי מחיר למשתכן אמור לספק לכחלון שקט

מטרת המהלך היתה להביא לארץ חברות כקבלן משנה לקידום הפרויקטים הגדולים, ולכן העובדה שמרבית המכרזים שמתפרסמים כעת הם במסגרת מחיר למשתכן מספקת לכחלון שקט תעשייתי. ראשית, משום שמדובר בפרויקטים קטנים של עשרות יחידות דיור בלבד לכל מגרש, וברור כי חברה זרה שתגיע לא תתעניין בהם אלא תעדיף מגה־פרויקטים שיצדיקו את הגעתה. ושנית, משום שבפרויקטים הללו ממילא מובטח כי מחיר הדירה הסופי יהיה זול מהיעדר מרכיב הקרקע בתוך ההליך.