הקבלנים זועמים על החרגתם מהצעת חוק מוסר תשלומים

קבלני הבנייה מתרעמים על הצעת חוק מוסר התשלומים, שעברה את אישור הממשלה בתחילת השבוע ומחריגה מיזמי פיתוח ותשתית גדולים.

על פי הצעת החוק, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופי ביצוע ממשלתיים מחויבים לשלם לספקים בתנאים של שוטף פלוס 30 או פלוס 45, וריבית תוטל עליהם במקרה של איחור בתשלום. אלא שהצעת החוק הזאת השאירה בחוץ קבלני בנייה של מיזמי תשתית גדולים כמו בתי ספר וכבישים, ותנאי התשלום שלהם יישארו שוטף פלוס 70, וברשויות המקומיות - שוטף פלוס 90.

ארכיון צילום: אוראל כהן

בהתאחדות בוני הארץ מתלוננים שהצעת החוק, שנועדה להגן על עסקים קטנים, מקפחת את ענף הבנייה ומאפשרת לרשויות לפגר בתשלומים על עבודות נדל"ן. לטענת ההתאחדות, מרבית מיזמי התשתיות הגדולים כוללים עבודות בנייה ותחזוקת מבנים, שלרוב מבוצעים על ידי קבלנים המוגדרים בחוק כעסקים קטנים.

מגורמים בממשלה נמסר שהחוק אכן מפלה לרעה ענפים מסוימים, והסיבה לכך היא מורכבותו של תהליך הפיקוח והבקרה על רכש הקשור בענף הבנייה. כמו כן הם מציינים שלרשויות מקומיות יש שלב בקרה נוסף שמתבצע על ידי המשרד הממשלתי הרלבנטי, שמממן את אותה התקשרות, והיקף כוח האדם ברשויות מצומצם יותר מבממשלה.

אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, מסר: "ההחלטה להחריג את תחומי הפיתוח והתשתיות מחוק מוסר תשלומים היא החלטה לא מוסרית. מדובר בהחלטה מפלה ללא כל צידוק מקצועי. זהו מקרה קיצון, שבו כוונה כנה וטובה של הממשלה עלולה לפספס את המטרה. אם בסופו של דבר החוק לא יחייב את המדינה והרשויות המקומיות לשלם עבור עבודות פיתוח ותשתיות בתוך זמן סביר, בדיוק כפי שנקבע לגבי כל שאר הספקים והעסקים, צפויים איחורי התשלומים בחסות ממשלת ישראל להביא לפגיעה קשה בקבלנים, רובם בעלי עסקים קטנים ובינוניים. גם אין בסיס לטענה שהשוני בין קבלנים ליתר הספקים במשק נדרש בשל הבדיקה הארוכה של החשבונות הקבלניים. אם נדרש למדינה זמן ארוך יותר לבדיקת חשבונות קבלניים, טוב תעשה אם תאיץ את הבדיקה, בין השאר על ידי הוספת כוח אדם. הנזק מעיכוב התשלומים גדול יותר מההוצאה על ייעול הליכי הבדיקה של גופי המדינה".