הבנייה הטרומית חוזרת; גלנט: "זמן הבנייה יתקצר בחצי"

משרד הבינוי כבר נערך לקראת הביקורת על התוכנית לבנייה בשיטה טרומית משופרת ומדגיש שאין שום דמיון בין הבנייה הטרומית שהגיעה לארץ בשנות התשעים ביוזמת שר הבינוי אריאל שרון. הפעם, מסבירים במשרד, הטכנולוגיה כוללת יציקת שלד מפלדה שיהיה עמיד בהרבה.

ביום שני הקרוב יציג שר הבינוי יואב גלנט בקבינט הדיור תוכנית הנשענת על שלושה יסודות: העברת האחריות לתכנון ופיתוח שכונות מא' ועד ת' לחברות עסקיות; הכנסת חברות ביצוע בינלאומיות כקבלן משנה; ושימוש בשיטת בנייה טרומית.

בשיטה הטרומית כל חלקי הבית מיוצרים במפעל ורק אחר כך מורכבים כפאזל באתר הבנייה. כאמור, לישראלים זיכרונות לא מאוד טובים מהניסיונות ליישם את השיטה בבנייה למגורים בארץ. בשנות התשעים נבנו רחובות שלמים של דיור ציבורי בבאר שבע, באופקים ובקריית שמונה מחומרים שלא שרדו את מבחן הזמן. בחלק מהמקרים לאחר כמה שנים נאלצו להרוס את הבתים ולבנות אותם מחדש. באזורים אחרים הנזקים היו מינוריים, אבל דיירים נאלצו להשלים עם רטיבות בקירות או בעיות בצנרת.

יהיו גם ממ"דים

לדברי מנכ"ל ישראמרין עמוס נחום, שבונה בעיקר משרדים בשיטה הטרומית, הרתיעה של הציבור מפני מגורים במבנה טרומי נובעת גם מהמצב הביטחוני ומאיום הרקטות. "אבל גם לבתים בבנייה מודולרית יהיו ממ"דים ושלד הפלדה אמור לספק הגנה. זה לא דומה למה שהיה לפני 20 שנה".

יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון. יציג את ההצעה צילום: ישראל יוסף

לפי ספר תוכניות הממשלה ל־2016, משרד הבינוי אמור לפרסם שלושה מכרזים לבניית אתרים בשיטה הטרומית עד הרבעון השלישי של השנה. בדצמבר 2018, כך לפי המסמך, כבר אמורים להיבנות עשרה אתרים בשיטה זו.

כיום המדינה משווקת קרקעות למגורים אך נשארת אחראית להקמת התשתיות מסביב למתחמי המגורים המיועדים: באמצעות משרד הבינוי או הרשויות המקומיות דואגת המדינה לבניית מוסדות ציבור כמו גנים ובתי ספר, כבישים ומדרכות.

במשרד הבינוי כעת טוענים שהתהליך הזה אטי ומסורבל משום שהוא כרוך בהתקשרות עם מספר רב של קבלני משנה. במקומו מציעים שם מסלול חדש לשיווק קרקעות מדינה, שבו ישווקו מתחמים גדולים המיועדים להקמתה של שכונה שלמה. מי שירכוש את המתחמים יקבל על עצמו אחריות להקמת השכונה על כל מרכיביה: בניינים, תשתיות ומוסדות ציבור. במכרז יוכלו להתמודד רק חברות ישראליות.

לפי הערכות של גורמים במשרד הבינוי, השיטה תחסוך למדינה כסף משום שיידרשו פחות משאבים לניהול הפרויקט. במשרד אף מעריכים שהשיטה תקצר במחצית את הזמן הכרוך בבניית השכונה.

לוח הזמנים להקמת השכונה יהיה חלק מתנאי המכרז. לפי משרד הבינוי, השיטה הטרומית תחסוך כסף משום שבנייה של מ"ר בשיטה הזו עולה כ־700 דולר לעומת 1,100 דולר שעולה לבנות מ"ר בשיטה הקונבנציונלית.

עוד תנאי דרמטי במסלול החדש יחייב את החברה הזוכה להתקשר עם חברה זרה כקבלן משנה לביצוע הבנייה. לפי משרד הבינוי, התנאי הזה נדרש בשל המחסור בכוח האדם בענף, וכן משום שאין בארץ חברות המיומנות בשיטות הטרומיות שאותן מבקש המשרד ליישם במסגרת התוכנית. משרד האוצר אמור לפרסם בימים הקרובים קול קורא לחברות בנייה בינלאומיות המעוניינות לפעול במתכונת זו. הפונות נדרשות להציג מחזור שנתי של 500 מיליון דולר לפחות, ניסיון בעבודה מחוץ לגבולות ארצן ויכולות לוגיסטיות מוכחות. החברות הזרות שיאושרו על ידי המדינה יצורפו למאגר שמתוכו

תוכל החברה הישראלית שתזכה במכרז לבחור לפי שיקוליה.

מכסת הזרים תישמר

לפי התוכנית של גלנט, מספר העובדים בחברות הביצוע הזרות לא יעלה על 6,000, ואלה יקוזזו ממכסת העובדים הזרים הכוללת, כך שבכל מקרה כמות העובדים הזרים בארץ לא תחצה את המכסה.

לפי השיטה, כל מרכיבי הבניין - מתשתיות הברזל ועד הבטון היצוק - מיוצרים במפעל ומגיעים לאתר כלוחות הכוללים את כל מרכיבי הבית - קירות, רצפה ותקרה, שקעי חשמל ואינסטלציה, תשתית למזגן ועוד ומורכבים בתוך שבועות ספורים.

פיילוט ראשון לבחינת השיטה ייצא לדרך בקרוב במסגרת פרויקט לבניית מחלקה חדשה בבית חולים העמק בעפולה.