איימן טבעוני נגד אדריכלים פנטזיונרים: "התכנון נתקע לפני 100 שנה"
האדריכל הראשי בטבעוני אדריכלים ומהנדסים לא ממש מתלהב מהקולגות. בעיניו לרבים יש חזון שאפתני שאינו מחובר לצרכים הפשוטים של מי שישתמש במבנה. "הטעויות שלנו משפיעות לתמיד על מי שגר בבניין והאדריכל ממשיך הלאה", הוא טוען
"אדריכלים אלופים בלעשות שטיפת מוח לאנשים, לשכנע אותם עד שיתחילו להאמין, לספר את הסיפור ולכתוב אותו בספרים", אומר איימן טבעוני, האדריכל הראשי בטבעוני אדריכלים ומהנדסים. "הרצונות והפנטזיות של האדריכל שולטים בתכנון. הגישה היא שאדריכל הוא אמן וזו גישה מתסכלת. אי אפשר לבנות אבטיפוס לבניין. האבטיפוס הוא הבניין עצמו. הוא הניסוי שלך. ואז אתה רואה את הטעויות שלך משפיעות על האנשים שגרים בבניין, וממשיך הלאה".
המשרד שמנהל טבעוני (42) יחד עם אחיו אשרף נוסד על ידי אביהם ד"ר מחמוד טבעוני ב־1964, ונחשב לגדול ביותר במגזר הערבי. המשרד הראשי בנצרת מעסיק 30 עובדים בישראל, 10 ברומניה ושניים בלונדון, שם לומד בימים אלה טבעוני לדוקטורט במוסד האדריכלות AA (Architectural Association School of Architecture). מראשית דרכו התמחה המשרד בבניית מוסדות ציבור במגזר הערבי וכיום הוא הדומיננטי בתחום.
את הביקורת על תפיסת האדריכלות הוא החל לגבש כבר בשנה הראשונה ללימודי האדריכלות בגיל 17: "היו הרבה מונחים בבית הספר - מתח בקומפוזיציה, צורה מדברת לצורה. תלמידים התחילו להשתמש בטרמינולוגיה הזאת. אני לא הבנתי. רציתי שידברו איתי במונחים שאפשר להבין אותם".
כמי שעשה את התואר השני באדריכלות דיגיטלית, לטבעוני יש בטן מלאה על שיטות התכנון המיושנות: "אני שואף לעיצוב מבוסס מדע בדיוק כמו באווירונאוטיקה, תעשיית הרכב או עיצוב המוצר. התכנון נתקע לפני 100 שנה. שיטות ממוחשבות שקיימות בדיסציפלינות אחרות עדיין לא קיימות בתכנון ערים כי אף אחד לא הצליח לממן את זה. אפשר לבנות אבטיפוס למטוס כי יש תקציב אבל לא לבניין".
בלי מושגים מופשטים
הראיון נערך בבית קפה ברחוב בן גוריון בחיפה, שלפי טבעוני הוא הבועה האמיתית של ישראל. "כאן יש מפגש בין ערבים, יהודים, דתיים, חילוניים, הומואים. בוא לכאן בלילה. זה נהדר". גם בצהריים הקפה הומה. ערבית ועברית מתערבבות. כדי להבין את דרך העבודה שהוא מבקש להנחיל, אני מתאר לו דברים ששמעתי מהאדריכל אילן פיבקו. פיבקו הסביר שעיצב את רביעיית פלורנטין כבלוקים מאורכים משום שבשכונה יש חיים שוקקים ברחוב והמבנה ביקש להשתלב באורח החיים הזה. המבנה המוארך מזכיר בלוקים בניו יורק והחנויות בקומת הקרקע מעודדות חיים בשדרה.
לי זה נשמע הגיוני. איפה הבעיה?
"מי אמר שהצורות המוארכות של פיבקו הן הכי מתאימות, הכי חסכוניות או נוחות? שכנע אותי לפי קריטריונים כמותיים. לא במושגים מופשטים כמו יפה".
מהי לדעתך הדרך הנכונה לתכנון ועיצוב אדריכלי?
"עיצוב הוא תהליך מדעי, מחקרי וחישובי שנועד לספק את הפתרון הטוב ביותר על ידי בחינה ובדיקת אופציות וחלופות. זה נכון לגבי כל תהליך עיצוב, ממדיניות וכלכלה ועד לעיצוב ספל קפה. המשרד שלנו מנסה לאמץ גישה מחקרית שמנצלת את היכולות הדיגיטליות לביצוע וליצירת חלופות ממוחשבות לפתרון בעיות".
איימן טבעוני. "אמרו לי שהמסגד שתכננתי בעראבה לא נראה מסורתי. אמרתי שאם רוצים בניין קונבנציונלי שיילכו למהנדס והצעתי פונקציות חברתיות" צילום: זהר שחר כדי לעשות זאת, טבעוני מבקש לכמת כמה שיותר גורמים שישפיעו על הצורה הסופית של הבניין, השכונה או העיר, למשל
מסגד שתכנן האדריכל איימן טבעוני
קונבנציונלי זה לא אני
אחד הפרויקטים הראשונים שטבעוני יצרו בדרך זו הוא מסגד בעראבה שבגליל התחתון. מבחוץ המבנה שמוקם בימים אלה שונה מאוד ממראה של מסגד מסורתי. "אמרו שזה לא נראה משהו מסורתי. עניתי להם שאם הם רוצים בניין קונבנציונלי שיילכו למהנדס". צורת המסגד נוצרה באמצעות תוכנת מחשב. כך שהפתחים שנראה שמוקמו באופן אקראי, נועדו למעשה לאפשר לאור לחדור בכמות שהוגדרה מראש. איימן שיכנע את לקוחותיו שהמבנה צריך להתאים לצרכים חברתיים נוספים מלבד תפילות. "הצעתי להכניס עוד פונקציות תרבותיות. אולם אירועים, הרצאות, גני ילדים, כיתות וסדנאות, חוגים. מיקס שיקרב בין אנשים ויוליד חברה יותר סובלנית כלפי האחר. אני מאמין שעירוניות היא מפגש בין אנשים".
בפרויקט אחר בנצרת הוא הצליח לתכנן 14 וילות על דונם אחד. "את הנפחים לקחנו מבתים מסורתיים בעיר העתיקה. גזרנו את הנפח של החלל הפנימי ועשינו אלגוריתם שהלביש אותם אחד על השני".
לפני כחודשיים ערך מחקר שביקש ליישם את הרעיון החישובי בתכנון עיר שלמה. "לקחתי את העיר שיבם בתימן שנוסדה במאה ה־16. שם נבנה גורד השחקים הראשון בעולם. הוצאתי נתונים פיזיים כמו רוחב המעברים, גובה הבניינים, אחוז שטחים פתוחים. זה היה הגנום שלי. ואז לקחתי את האלגוריתם והרצתי אותו על עשר ערים כאלה עם מעברים של 10.5-10 מ"ר, שיש בהם בניינים ברוחב 15-10 מ"ר ובגובה 10-4 מ"ר. רנדומלי כמו בטבע. אחר כך אתה מריץ שוב את האלגוריתם ומשפר אותו. כמו אבולוציה. התוצאה של הניסוי הניבה כ־400 מודלים שונים לעיר המתאימה לאקלים חם במיוחד".
אם העיר כל כך טובה, למה לא העתק־הדבק?
"בנייה קשורה לסביבה שלה. אתה לא יכול להעתיק. זו הטעות של המודרניזם, שלקח מודל והחליט ליישם אותו בכל מקום. צריך מודל שיותאם לצרכים. בכל אזור יש אקלים שונה, כיווני רוח. בתל אביב לדוגמה יש תנועת אוויר מהים ליבשה. באו מתכננים, ומסיבות כלכליות שמו מגדלים שיצרו חומה ומערכת האקלים כבר לא עובדת".
בית ספר בשיבלי שתכנן האדריכל איימן טבעוני
איך האלגוריתם מכמת פרטיות?
"המחשב יכול לתכנן מערכת תנועה שבה ברחוב הראשי אין פרטיות, ברחוב שכונתי יש יותר פרטיות, ברחוב יותר פנימי עוד יותר פרטיות וכשאני מגיע לחצר פנימית של בית תהיה שיא הפרטיות. תוסיף לזה את הרוח, השמש, התנועה, זרימת אנרגיה. בניינים הרי אוגרים אנרגיה, למשל חום, אפשר לנצל את זה. צריך להחליט האם הנתון הזה במשחק או לא. בתכנון היום כמעט ולא מתייחסים לגורמים האלה. תפתח תוכנית בניין עיר, תראה כתמים יפים של בניה ציבורית, נספחים, סקרים. אבל לא את המורכבות של המערכות ואת הדינמיקה ביניהן".
גן ילדים בטורעאן שתכנן איימן טבעוני מה המחיר של זה?
"אנחנו מייצרים ערים לא טובות. הדורות הבאים יסבלו. הבעיה היא שעדיין הרכב הוא מרכז החיים של העיר. כשאומרים 'סמארט סיטי', מתכוונים שיש יעילות בתנועת הרכבים".
התקופה סוערת ואי אפשר להתחמק מזהותו הערבית. טיבעוני מספר על המתח בין חיים בעולם גלובלי לדעות קדומות על ערבים. "בא לקוח ומבקש לתכנן משהו בנצרת ששייך לתרבות המקומית. שאלתי: מהי התרבות הזאת? הרי אנשים לובשים אותו ג'ינס כמוך, רואים אותם סרטים, קוראים אותם ספרים והולכים לאותן הופעות. אז הוא נזכר בכמה צורות של קשתות וכיפות שזה לדעתי בכלל משהו רומי".
בגישה הזאת הוא נתקל גם במהלך לימודיו בטכניון כשהמנחים הציעו לו לתכנן בעבודת הגמר כפר ערבי. "התפוצצתי מבפנים. למה כפר ערבי? ערבים זה רק כפרים?! ערבים גרו במגדלים לפני שהקימו את תל אביב. תסתכל על קהיר, על לבנון, על בגדד. בשנות ה־20 וה־30 היו שם מגדלים. בסוף תכננתי אי מלאכותי מול עכו בעבודת הגמר שלי".
צריך עוד קרקע
טבעוני מתרשם שבתקופה האחרונה ניכרת תנופת תכנון ביישובים הערביים "על שולחנות האדריכלים יש הרבה פרויקטים. אבל זה לא מספיק. אומרים שחסרות במגזר 100 אלף יחידות דיור. היישוב הערבי חנוק. צריך עוד קרקע".
בית ספר בחורה שתכנן איימן טבעוני מדוע אין בנייה רוויה ביישובים ערבים? זה יכול להקל מעט את המחסור?
"אם אציע לך בנייה רוויה באמצע שכונה חסרת תנאים, תסכים לגור שם? בשביל ליצור תנאים צריך מסה קריטית. הצעתי לפוליטיקאים ערבים שפנו אליי תוכנית שבמסגרתה יבנו כ־10-5 מוקדים של 10,000 יח"ד כל אחד. שכונות. לא ערים חדשות. זו מסה קריטית שתוכל להציע את כל השירותים ולמשוך צעירים כמו שנצרת עילית מושכת".
בעלי קרקע פרטית לא מזהים את הפוטנציאל הכלכלי?
"המחסור בקרקעות עשה את הביקוש מאוד גבוה, וקרקע שווה בפני עצמה. אם מפתחים אותה מפסידים. דונם בנצרת שווה 7-6 מיליון שקל. היתה עליית ערך דרמטית בשנים האחרונות. מי שימכור דונם ירוויח כ־4 מיליון שקל. אבל אם הוא יפתח 12 יחידות דיור הוא יפסיד".
לדעתו הפוליטיקה והחשש הדמוגרפי השפיעו לרעה על התכנון בישראל. "כשהקימו את המדינה שמו ערים במקומות שלא ברור למה דווקא שם. דימונה – מי צריך שם עיר? אתה יודע כמה מאמץ צריך בשביל לשתות כוס קפה? איזה מערכות עובדות בשביל להביא את החלב?".
אתה לא מוצא תקווה או סיכוי לשינוי?
"אתה שומע היום הרבה אדריכלים שמתנגדים להקמת יישובים חדשים, אז אולי השד הדמוגרפי קצת דעך. מצד שני, מנסים איכשהו לפתח עיר ערבית חדשה כמו טנטור. אחד הניתוחים אומר ש'בוא נפתח עיר לערבים כדי שלא ייקחו לנו את נצרת עילית, את כרמיאל או את עכו. האמת, ואני אומר את זה בכאב, זה המקום היחיד בעולם שבו הממסד רואה באוכלוסייה שעבורה הוא מתכנן איום. למשל בתמ"א 35, אחת הבעיות שצריך לפתור היא הבעיה הדמוגרפית. רואים באוכלוסיה בעיה. אלה דברים הזויים".
אז מה הפתרון?
"לישראל צריך להתייחס כעיר אחת – חיפה, תל אביב, ירושלים, נצרת – כולן חלק מעיר אחת גדולה. וצריכים לבדוק את הקשרים ביניהן. אתה לא יכול לתכנן עיר לסקטורים שונים. עיר צריכה להיות מיועדת לכולם. עיר זה מקום שכולם נפגשים בו".
