המנגנון להגדלת יישובים ערביים יגביל אותם ויגדיל את חריש

בשנה שעברה הפתיעה ממשלת נתניהו, כשאישרה את אחת התוכניות היסודיות ביותר להתמודדות עם משבר הדיור ביישובים הערביים. התוכנית שהכין “צוות 120 הימים” בראשות הממונה על התקציבים אמיר לוי, הציעה שורת פתרונות שאחד המרכזיים בהם היה להקים מנגנון ראשון מסוגו של ועדת גבולות קבועה, שתגדיל את היישובים הערביים. אולם ל”כלכליסט” נודע שכשהמנגנון החדשני יופעל לראשונה - הוא ישמש להגדלת היישוב חריש, כך ששטח השיפוט שלו יגיע עד ליישובים הערביים המקיפים אותו, וימנע מהם להתרחב.

מי שאחראי לגבולות המוניציפליים הוא משרד הפנים, וכדי לשנות גבולות של יישוב מסוים הוא מקים ועדה אד־הוק שעבודתה אורכת זמן רב. צוות 120 הימים שזיהה שביישובים הערביים חסרות קרקעות מדינה לבנייה למגורים, ביקש ליצור מנגנון יעיל יותר. בדו”ח שהוגש לממשלה הוסבר שוועדת גבולות קבועה “תאפשר הגדלה משמעותית של השטחים שבהם ניתן לפתח מתחמים לדיור".

אלא שזו היתה אחת ההמלצות היחידות שהממשלה דחתה, בשל התנגדות עזה של שר הפנים אז, סילבן שלום. לכן הוחלט שבמקום להקים ועדה אחת, שר הפנים יבחן הקמה של כמה ועדות קבועות, על בסיס גיאוגרפי. מאז הנושא הוקפא, ושלום פינה את כיסאו ליו”ר ש”ס אריה דרעי.

נשאר על הנייר

חדש מול ישן העיר הערבית החדשה טנטור תיבנה 800 מטר בלבד מג'דיידה-מכר למרות הקרבה משרד הפנים אינו מתכוון לאחד את היישובים לרשות אחת - ג'דיידה־מכר תישאר עם התשתיות הקיימות, כשלידה תקום עיר חדשה עם תשתיות מודרניות דותן לוי, 3 תגובות לכתבה המלאה 

במרץ השנה הגיש ח”כ יוסף ג’אברין מהרשימה המשותפת שאילתא לדרעי ובה ביקש לדעת האם אותן ועדות יוקמו. מתשובת דרעי שהגיעה ל”כלכליסט”, עולה שמשרד הפנים אכן מתכוון להקים כמה ועדות גבולות קבועות - אך הכוונה לפתור את מצוקת היישובים הערבים נשכחה.

"בימים אלו בכוונתי לקדם מהלך חסר תקדים בהיקפו, של הקמת ועדות גיאוגרפיות קבועות, שיעסקו בסוגיות של שינוי גבולות וחלוקת הכנסות", כתב דרעי שפירט כי "אחת הוועדות תעסוק בסוגית שינוי גבולות בין חריש למנשה, בין חדרה למנשה ובין בסמ"ה (הגובלת בחריש - א”ג) למנשה".

ביישוב הקהילתי חריש גרים כיום 1,200 תושבים בלבד, אולם הוא משנה את פניו לאחר ששווקו בו 10,000 דירות. על פי הנחיית שר השיכון והבינוי יואב גלנט, העיר תפותח כך שבתוך עשור תאכלס 100 אלף תושבים.

שטח השיפוט של חריש משתרע על כ־7,000 דונם, אולם בתזכיר בקשה לשינוי גבולות שהגיש היישוב, הוא מבקש לצרף עוד 13 אלף דונם על ידי העברת גבול השיפוט שלו בצמוד לכפרים הערביים המקיפים אותו - כפר קרע, ערה, ערערה וברטעה. בקרקעות אלה, שיכלו לשמש כעתודת קרקע ליישובים הערביים, אמורים להיבנות עוד 12 אלף דירות לחריש.

הכניסה לעיר חריש צילום: אלעד גרשגורן

לא פוגע באף יישוב

במשרד הפנים מדגישים שהממשלה החליטה להגדיל את חריש, וכי היישוב “גובל רק במועצה האזורית מנשה ובשטח חסר מעמד מוניציפלי”, כך שהשינויים לא יבואו על חשבון היישובים הערביים. גם משרד הבינוי מסר כי “התחום המבוקש אינו גוזל שטחים מהיישובים הסמוכים, שלהם תוכנית הרחבה אחרת”.

בתגובה אומר תאופיק ג’בארין, יו"ר ועדת המשנה של הוועדה המרחבית עירון, כי “כל השנים דרשנו שייתנו את השטחים האלה לפיתוח היישובים הערביים, אך אמרו שאלה שטחים ירוקים. כשמדובר בחריש, הנימוקים האלה מתאדים”.

על פי ועדת התכנון בעירון, ב־20 הכפרים הערביים באזור חיים 160 אלף תושבים, שמאז 2005 העמידו ביקוש של 12 אלף דירות, בעוד המדינה הצליחה ליצור רק 1,369 דירות ובקרקעות פרטיות נבנו עוד 600. “עיר עם 1,000 תושבים רוצים להרחיב, ואילו היישובים הערביים הוותיקים נותרים בלי אופציה להתרחבות”, אמר ח”כ ג’בארין. “זה אירוני שהוועדה תסייע לחריש. אם היא תהפוך למפלצת ששולטת בכל שטחי השיפוט באזור, האפשרות היחידה של תושבי ואדי ערה תהיה לעבור לגור בה”.