בגנון של כחלון: משבר חריף בין שר הבינוי לרשות מקרקעי ישראל

הצעה של שר הבינוי והשיכון יואב גלנט מכולנו לחיזוק ההתיישבות הכפרית בנגב ובגליל, שצפויה לעלות היום לאישור הממשלה, חושפת מאבק כוחות חריף בין השר לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). אלה הם סדקים ראשונים שמתגלים בכוורת שארגן לעצמו שר האוצר משה כחלון, שעם כניסתו לתפקיד ריכז תחתיו את כל סמכויות הטיפול בנדל"ן כדי להקל את פתרון משבר הדיור. הצעת ההחלטה כוללת הקמת ועדת היגוי שתבחן אמצעים לעידוד שיווק של קרקעות מדינה ביישובים כפריים בגליל ובנגב הסובלים מהגירה שלילית, וזאת לצורך הגדלת מספר התושבים בהם ו"ביסוס האחיזה בחבלי ארץ אלה".

אלא שעל פי יעקב (ינקי) קווינט, היועץ המשפטי של רמ"י, אין לוועדה שכזאת סמכות חוקית לגיבוש מדיניות מקרקעין. לדבריו, הסמכות הזאת שמורה רק למועצת מקרקעי ישראל. קווינט אף מעריך כי ועדה שתפעל במקביל למועצת מקרקעי ישראל תייצר כפילות שתסרבל את מדיניות המקרקעין של הממשלה, וכדוגמה לטענתו הוא מסביר כי על חלק מהפעולות שגלנט מבקש לבחון כבר הוחלט במועצת מקרקעי ישראל.

"הרשות מתנגדת להצעה הנוכחית שמטילה על מי שאינו מוסמך לכך גיבוש מדיניות קרקעית בנוגע להתיישבות כפרית", כותב קווינט. "מדובר בכפילות מיותרת אשר יש בה לפגוע בסמכות המועצה וועדותיה", הוא מוסיף.

יעקב קווינט. גורמים המעורים בפרשה אמרו כי משרד הבינוי והשיכון שיווק השנה כמות זעומה של קרקעות וכי גלנט מתעסק בטפל במקום בפיתוח ושיווק קרקעות למגורים צילום: בשמת איבי

קווינט אף מצביע על סעיף בהצעתו של גלנט שייתכן ומנוגד לחוק. אחד הסעיפים בהצעת ההחלטה של שר הבינוי והשיכון כולל הצעה להעניק ליישובים כפריים מענקים לשדרוג תשתיות בתמורה לשיווק דירות - כלומר השר מעוניין לתמרץ יישובים שלא מעוניינים בכך לפתוח את שעריהם לתושבי חוץ. קווינט מציין כי לאגודות חקלאיות אין זכות למנוע מתושבי חוץ להתגורר במושב, ולפיכך "ההצעה לקשור בין הסכמתה (הסכמת האגודה החקלאית לשיווק דירות - א"ג) לבין השקעות בישוב היא בעייתית". בנוסף טוען קווינט כי בית המשפט העליון פסל בעבר גביית כספים כתנאי להסכמה להקצאת מגרשים.

ויכוח בתכתובות מייל

טיוטת הצעתו של גלנט הועברה לגופים הרלבנטיים, בהם רשות מקרקעי ישראל, וגררה ויכוח שמצא ביטוי בתכתובות דואר אלקטרוני בין קווינט לבין אלעזר במברגר, היועץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון. נכון לאתמול בערב המחלוקת טרם הוכרעה, ותמצית התנגדותו של קווינט צורפה לטיוטת הצעת ההחלטה שנשלחה לשרי הממשלה לקראת ההצבעה היום.

מהמסמכים עולה כי קווינט טוען שעל פי החוק האחריות לגיבוש מדיניות המקרקעין של המדינה נתונה למועצת מקרקעי ישראל. מדובר בגוף שנוסד ב־1960, מונה שמונה נציגי ממשלה ושני נציגי קק"ל, וכיום היו"ר שלו הוא כחלון עצמו. על פי החוק, המועצה מגבשת מדיניות לניהול מקרקעי ישראל, מפקחת על רמ"י ומאשרת את תקציבה.

לדעת קווינט, ועדת ההיגוי שמבקש גלנט להקים תייצר כפילות שעלולה לסרבל את מדיניות המקרקעין של המדינה, תפגע בסמכויות מועצת מקרקעי ישראל ובסמכויות ועדות המשנה שלה, ואינה מוסמכת לגבש מדיניות מקרקעין. קווינט מתייחס גם לתוכן הצעתו של גלנט ומעיר כי ממילא כל הפתרונות ששר הבינוי מבקש שהוועדה תבחן כבר מוסדרים או מצויים בסדר היום של ישיבתה הקרובה של מועצת מקרקעי ישראל.

גלנט. "הסמכות לקביעת ומימוש מדיניות התיישבות נמצאת בידי משרד הבינוי והשיכון" צילום: אוראל כהן, ישראל יוסף

כך למשל, גלנט מבקש להקים בתי אגודה - תוכנית שבמסגרתה תושבים חדשים שוכרים את בתיהם מהאגודה השיתופית, ולאחר תקופה יכולים לרכוש אותם בעוד שדמי השכירות שכבר שולמו מקוזזים ממחיר הבית - אך קווינט מזכיר כי הנושא כבר הוסדר בשתי החלטות של מועצת מקרקעי ישראל. לדברי קווינט, גם הצעתו של גלנט להעניק סיוע לשדרוג תשתיות בשכונות ותיקות בישובים הרלבנטיים היא מחזור של החלטה שכבר התקבלה במועצת מקרקעי ישראל, וההצעה להסדיר דיור להשכרה בקיבוצים ובמושבים שיתופיים נמצאת על סדר היום בישיבה הקרובה של מועצת מקרקעי ישראל.

מה מניע את גלנט

גורמים בכירים המעורים בפרטי הפרשה שעמם שוחח "כלכליסט" מעריכים כי מאחורי הצעתו של גלנט מסתתרת מוטיבציה לחיזוק מעמדו הפוליטי בקרב ההתיישבות הכפרית. אותם גורמים טוענים כי כמות הקרקעות שמשרד הבינוי והשיכון שיווק השנה זעומה, וכי גלנט מתעסק בתפל ולא במשימתו העיקרית על רקע משבר הדיור - פיתוח ושיווק קרקעות לבנייה למגורים. לפי התוכנית השנתית של מינהל התכנון ל־2016, שמתפרסמת היום ב"כלכליסט", מתוך 100-120 אלף דירות בתוכניות שצפויות לקבל אישור השנה, משרד הבינוי אחראי רק על כ־11 אלף, ואילו רשות מקרקעי ישראל על כ־60 אלף.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "הסמכות לקביעת ומימוש מדיניות ההתיישבות במגזר הכפרי מסורה בידי שר הבינוי והשיכון ומשרדו. בכוונת המשרד לפעול להרחבת ההתיישבות הכפרית בפריפריה - בנגב, בגליל ובמיוחד ביישובים סמוכי גבול, או באזורים בלתי מיושבים. זאת על מנת לבסס אחיזה בחבלי ארץ אלה. הפעולות הללו הן צעד משלים לריכוז המאמצים של המשרד בהתפתחות ההתיישבות העירונית בכלל ובפריפריה בפרט. היועץ המשפטי לממשלה בחן את הנושא והוא בדעתו של שר הבינוי והשיכון".