ראיון כלכליסט
אדריכל הווילות עובר למגדלים: "גם העשירים מבינים שצריך לחיות בבנייה רוויה"
הקרקעות נגמרות והאדריכל פיצו קדם נע עם חוג לקוחותיו היוקרתי מצמודי הקרקע לפנטהאוזים. "שונאים פה מצליחים, אבל אני בוחר לקוחות לפי החיבור האמנותי ולא לפי הכסף”, הוא אומר
"אין ברירה אחרת. אנשים מבינים שכדי להתגורר במרכז הארץ הם יצטרכו לעבור לגור בבנייה רוויה”, אומר האדריכל פיצו קדם, כשהוא מתייחס לשינוי המרכזי עובר על חוג לקוחותיו היוקרתי, וכפועל יוצא גם על העיצוב הנדרש ממשרדו. “זה תהליך פיתוח עירוני שקורה בכל המטרופולינים בעולם, כי כמו שדונאלד טראמפ אמר על קרקעות: כבר לא מייצרים אותן יותר”, הוא מסביר. מי שהוגדר לא פעם כ”אדריכל הווילות” שחתום על כמה מהבתים של בכירי המשק בישראל, נדרש לאחרונה יותר ויותר לעיצוב קומות שלמות או שטחים ציבוריים במגדלי יוקרה - והוא סבור שזה תהליך ראוי.
- "אני לא יודע לעשות משהו שאני לא אוהב"
- אדריכל גשר המיתרים מתכנן את המגדל הגבוה בעולם בדובאי – שיעקוף את הבורג' חליפה
- אדמה־שיק
“התמורות החברתיות והפוליטיות מנתבות את הציבור לערים הגדולות כי שם נמצאים מקומות התעסוקה, התרבות והחינוך הטובים ביותר”, מסביר קדם. אם עד כה בעלי האמצעים נמשכו ליישובים צמודי קרקע כמו סביון וכפר שמריהו או שכונות כמו רמת חן וצפון תל אביב, הוא אומר כי כעת “גם האנשים האמידים מבינים שצריך להגדיל את הצפיפות על הקרקע - גם על חשבונם - ואי אפשר להמשיך בבנייה נמוכה וצמודת קרקע". התוצאה היא שהאזורים האטרקטיביים בערים אינם זמינים עוד למעמד הביניים, בעוד היזמים שמבינים שהמגדלים פונים גם לאוכלוסייה אמידה ובעלת דרישות גבוהות, מנסים למתג את הפרויקטים באופן אטרקטיבי, גם באמצעות אדריכלי צמרת כמו קדם.
“עומק הכיס אינו שיקול”
ב־16 השנים שהוא פעיל בשוק, קדם עשה לעצמו שם כאדריכל צמרת, הבונה בעיקר בתים צמודי קרקע לאלפיון העליון. הוא תכנן בין השאר את בתיהם של מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, של יו"ר ובעלת מליסרון ליאורה עופר, בעלי כתר פלסטיק סמי סגול ועו"ד דורי קלגסבלד. הפרויקטים האלה זוכים לחשיפה בעולם, ונראה שקדם מעדיף זאת: "שם לא שופטים אותי בתור 'אדריכל העשירים' או 'אדריכל הוילות', כמו שמכנים אותי בישראל אלא מסתכלים על העבודה שלי באופן אובייקטיבי", הוא אומר.
פיצו קדם. “בחו"ל שופטים אותי באופן אובייקטיבי" צילום: עמית גירון ולא היית רוצה לשנות את התדמית שלך בארץ?
"לא. יש בארץ תופעה ששונאים אנשים מצליחים. אותם אנשים הרוויחו את לחמם ביושר, ובזכותם הכלכלה הישראלית צומחת. נכון שאני נוטה לעבוד עם האנשים האלה אבל אני זה שבוחר איזה עבודות לקחת, לפי החיבור עם הלקוח והאפשרות שלי לבטא את האמנות שלי במה שהוא רוצה. עומק הכיס שלו אינו שיקול”.
רמת השרון עולה קומה
בהתאם לשינוי בהיצע הקרקעות, בשנה וחצי האחרונות החל משרדו של קדם להתמקד במגדלי יוקרה בתל אביב, בהם שתי קומות במגדלי יו וארבע קומות במגדלי נאם בפארק צמרת, פרויקט במתחם הנזירות ביפו, פנטהאוז ברחוב דה־וינצ'י, פנטהאוז בפרויקט ארלוזורוב 17, מלון בנווה צדק, פנטהאוז ושטחים ציבוריים במגדל בפינת הרחובות אחד העם ואחוזת בית, ושטחי ציבור במגדל רמז.
הדמיית הלובי במגדל OAK. “הצללה ששואבת השראה מהעיצוב החיצוני” צילום: סטודיו בונסאי הוא יצא לראשונה מגבולות תל אביב, כשעיצב את חללי הציבור במגדל היוקרה OAK שבונה חברת גינדי החזקות ברמת השרון על גבול הרצליה. מחירי הדירות שאיכלסו את 16 הקומות צפויים לנוע בין 5 מיליון שקל ליותר מ־10 מיליון שקל. "האחים גינדי פנו אלי לפני שלוש שנים וקפצתי את על ההצעה משום שלא היו פרויקטים כאלה ברמת השרון. החברה הבינה שיש אוכלוסייה שלא רוצה לגור בתל אביב אלא בקרבתה, ויצרה מוצר שעונה על הצרכים והביקושים שלהם. האופי ‘המושבתי’ של רמת השרון מושך רבים”.
רמת השרון עושה נכון כשהיא בונה מגדלים ומשנה את הצביון שלה?
"אני מאוד מאמין שערים שמתפתחות חייבות לבנות לגובה, כמובן בחשיבה ולפי ההקשר, עם פתרונות תחבורה ובלי להצליל על אחרים. לכן במעטפת העיר זה יקרה. צריך לספק לצעירים מקום לגור בעיר שבה גדלו - המקום שבו אדם גדל משפיע עליו וברור שירצה לחיות באותה הוויה, ואפשר לעשות זאת באמצעות בנייה רוויה בפאתי העיר. זה גם מענה מדהים לרמת־שרוני הוותיק אחרי שהילדים עזבו. למי יש כוח לטפל בגינה, מי צריך 400–500 מ"ר?".
מה הנחה אותך בעיצוב הלובי?
"עבדתי בצמוד לאדריכל רני זיס שתכנן את הבניין, והתאמתי את העיצוב הפנימי לעיצוב החיצוני ולמרפסות שבנויות כמו קוביות הממוקמות אחת מעל השנייה. לקחתי את הרעיון ללובי הבניין שהוא בעל תקרה גבוהה, והוספנו לקיר המזרחי שכבה עם חרכים בצורת קוביות, כך שבכל שעה תהיה הצללה שונה על פינת הישיבה. גם היא נאמנה לאמת האדריכלית שלי - אסתטית ומינימליסטית. יש בה גופי תאורה ייחודיים וספרייה של עיצוב ותרבות. המטרה שלי היא להפוך את מגורי היוקרה למגורים של תרבות".
