בקק"ל רוצים לקזז את ההפסד ממחירי מחיר למשתכן מהכספים שהיא חייבת למדינה

קק"ל היתה אחת המרוויחות הגדולות מהזינוק במחירי הנדל"ן בעשור האחרון. הקרן משווקת את קרקעותיה באמצעות רשות מקרקעי ישראל, שעד השנה שעברה ניהלה את המכרזים בשיטת "ההצעה הגבוהה זוכה". קק"ל שילמה לרמ"י כ־110 מיליון שקל בשנה עבור השיווק, שהכניס לה מאות מיליוני שקלים בשנה.

תוכנית מחיר למשתכן של שר האוצר משה כחלון טרפה את הקלפים, כאשר המדינה החליטה להרוויח פחות ממכירת הקרקע ולשווק אותה לקבלן שיציע את המחיר הנמוך למ"ר בנוי. כפועל יוצא, גם הכנסותיה של קק"ל נפגעו. לפי נתוני הקרן, גובה ההנחה שניתנה עד כה על קרקעות קק"ל ששווקו במחיר למשתכן עומד על 284 מיליון שקל. לפי הערכות קק"ל, עד סיומה של התוכנית ב־2017 ההנחה הכוללת תסתכם בכ־450–500 מיליון שקל.

סכום זה שיורד מהכנסות קק"ל מצטרף לסכומים שהקרן - בתום מו"מ ממושך עם משרד האוצר ונציגיו - התחייבה להעביר למדינה: 1.2 מיליארד שקל שהיא מעבירה השנה ומיליארד שקל ב־2017. עד כה, הכספים הועברו באופן חלקי לחשבון נאמנות, והוועדה המשותפת לקק"ל ולמדינה שאמורה להחליט לאילו מטרות יוקצו הכספים, התכנסה רק פעם אחת.

בקק"ל שוקלים עתה להגיע להסדר חדש עם המדינה, לפיו ההנחה שהקרן ספגה במסגרת מחיר למשתכן תבוא על חשבון הכספים שהיא צריכה להעביר למדינה. לטענת גורמים בקרן, התקציב מועבר למדינה בטענה שקק"ל נהנתה מרווחים גבוהים במיוחד ממכירת קרקעות, אך אותה טענה מובילה להפסד נוסף במסגרת מחיר למשתכן — מעין "כפל קנס" שהקרן נאלצת לשלם.

דני עטר, יו"ר קק"ל צילום: עמית שעל